סליחה, אפשר העלאה? [דברי על זה יותר]

הפרק דן בחוסר הנוחות של נשים לדבר על כסף, תוך השוואה לטאבו סביב מיניות והשלכותיו החברתיות והאישיות.

הפרק עוסק בחוסר הרצון והטאבו סביב דיבור על כסף, במיוחד בקרב נשים, ומשווה זאת לחוסר הנוחות סביב מיניות. המנחה משתפת בקושי אישי לבקש מחיר או לדון בהכנסות, ומצביעה על פערים מגדריים בתפיסת הכסף ככוח. באמצעות שיחה עם אורונית כפיר, הפרק מעמיק בהשפעות חברתיות ותרבותיות על יחסן של נשים לכסף וערכן העצמי, ומציע נקודת מבט ייחודית על כלכלה 'גברית' מול כלכלה 'נשית'. מומלץ לכל מי שרוצה להבין את המורכבות הפסיכולוגית והחברתית סביב כסף, במיוחד נשים.

תובנות מרכזיות

• קיים טאבו חברתי חזק סביב דיבור על כסף ומיניות, במיוחד עבור נשים, הגורם לחוסר נוחות וקושי בניהול עניינים כספיים.
• נשים רבות חוות קושי פסיכולוגי לבקש כסף, לציין מחיר או לדרוש העלאה, מה שמשפיע על ערכן העצמי ועל מצבן הכלכלי.
• המודלים הכלכליים הקיימים נתפסים כ'גבריים' באופיים, מדגישים כוח ותחרות, ואינם רואים את הנשים כחלק אינטגרלי מהמודל הכלכלי.
• הפרק מבחין בין התחושה ש'מגיע לי' לבין התחושה שאני 'ראויה', ומצביע על כך שהראשונה מגיעה ממקום קורבני, בעוד השנייה מבטאת ערך עצמי.
• תרבותית, נשים מוצגות כתפקיד שירותי ('עזר כנגדו') ופחות כבעלות כוח כלכלי, מה שמוביל גם לאלימות כלכלית סמויה.