גבוהה גבוהה Higher Ground Podcast
כאן | Kan
127 פרקים
על התוכנית
ויויאנה דייטש בשיחה עם פילוסופים על כל מה שבכותרות
מה זה גבוהה גבוהה Higher Ground Podcast?
גבוהה גבוהה Higher Ground Podcast הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית תרבות וספרות מאת כאן | Kan. פודקאסט פילוסופי המנתח מגוון תופעות אנושיות וחברתיות, מכדורגל ועד קיצוניות פוליטית, דרך חשיבה ביקורתית ומעמיקה. בארכיון 127 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים, אורך פרק ממוצע כ-46 דקות.
| קטגוריה | תרבות וספרות |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 127 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-46 דקות |
| הפרק האחרון | 16 ביולי 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 6 |
עודכן:
"מה יש בטורניר הזה שמלהיט מיליוני בני אדם?" - פילוסופיה של כדורגל ומצב חירום
ויויאנה דייץ' פותחת את חודש המונדיאל בשאלה פשוטה שמתגלגלת רחוק: מה בעצם קורה לנו רגשית מול פנדל אחד שקובע קריירה שלמה. מכאן השיחות נעות לעומק - מה זאת היסטוריה בעידן של פייק ניוז, ומה נשאר מהחיים כשמצב חירום מתמשך הופך אותם, במילותיה, ל"חיים בסדר".
כל פרק לוקח תופעה יומיומית ושואל עליה שאלה פילוסופית חדה, עם אורחים שמכירים את החומר. מתאים למי שאוהב להבין את ה"למה" מאחורי דברים שכולם חווים ומעטים עוצרים לחשוב עליהם.
פודקאסט פילוסופי המנתח מגוון תופעות אנושיות וחברתיות, מכדורגל ועד קיצוניות פוליטית, דרך חשיבה ביקורתית ומעמיקה.
המנחה
ויויאנה דייץ' היא מנחה מעמיקה וסקרנית, המבקשת לנתח תופעות חברתיות ואישיות דרך פריזמה פילוסופית. היא מנהלת שיחות אינטלקטואליות עם מומחים, ומאפשרת למאזינים להעמיק בהבנת העולם הסובב אותם.
הסגנון
התוכנית מאופיינת בסגנון ראיונות פילוסופיים מעמיקים, בהם המנחה ואורחיה חוקרים נושאים מורכבים בקצב מתון ובטון רציני. המבנה האופייני כולל ניתוח פילוסופי-ביקורתי של סוגיות אקטואליות והתנהגויות אנושיות, תוך התייחסות להוגי דעה מובילים.
תובנות הזהב מהארכיון
- האמת והמציאות אינן אובייקטיביות אלא קונסטרוקטים חברתיים ופילוסופיים, התלויים בהקשר ובסמכות.
- החברה והמדינה מפעילות מנגנוני שליטה המשעים חירות ומצמצמים את הקיום האנושי, במיוחד במצבי חירום.
- רגשות אנושיים עמוקים כמו ייאוש ופחד הם סדקים בהוויה המערערים את תחושת הביטחון, ודורשים התבוננות פילוסופית.
- יש פער בין הנוכחות העצומה של תופעות עכשוויות בחיינו לבין מיעוט העיסוק המחקרי-פילוסופי בהן.
- תחרותיות ודרמה קיצונית חושפות את הקצה הרגשי של האדם וממחישות את האבסורד הקיומי.
התוכנית מיועדת למאזינים סקרנים המעוניינים בחשיבה ביקורתית, העמקה פילוסופית והבנה רחבה יותר של תופעות אקטואליות, חברה וטבע האדם.
השאלות הבולטות בארכיון
איך אפשר לדעת אם אנחנו נעות, אם מתוך מערכת סגורה אי אפשר להבחין בין מנוחה לבין תנועה קצובה?
אבל אסם, כאילו האזרה הקטנה הזאת, למה לא? - כששאלה למה לא פשוט לקחת סמים, והתשובה הייתה 'כי זה לא הוגן'
מה נותר מהחיים, אם חיים במקלט הופכים להיות חיים בסדר?
מה אתם עושים כשאתם פוגשים יאוש?
מי הוא כהניסט?
מה זה להשתגע?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
הפרק משתמש בפקקים כדי להסביר למה תנועה אינה ניתנת להבנה בלי זמן, מרחב ויחסיות, ועובר מזנון ועד גלילאו כדי לשאול איך בכלל יודעים אם משהו נע.
הפרק עוסק בשאלה הפילוסופית-פיזיקלית מהי תנועה, דרך חוויית היומיום של עמידה בפקק. הוא מסביר שתנועה היא שינוי מקום עם חלוף הזמן, ולכן אי אפשר לדבר עליה בלי לדבר גם על זמן ומרחב. בהמשך הוא מציג את פרדוקס החץ של זנון, שממחיש את הקושי להבין תנועה כרצף חלק, ואז עובר ליחסות של גלילאו כדי להראות שתנועה נמדדת תמיד ביחס לסביבה. זה פרק שמתאים למי שמתעניין בפילוסופיה של הפיזיקה ורוצה להבין איך מושגים יומיומיים כמו מהירות, עמידה וזרימה הופכים לשאלות יסוד.
- תנועה מוגדרת כשינוי מקום עם חלוף הזמן, ולכן זמן אינו תוספת חיצונית לתנועה אלא חלק מהותי מההגדרה שלה.
- פקק מדגים היטב את ההבדל בין חלוף זמן לבין תנועה: הזמן עובר, אבל אם המקום אינו משתנה אין התקדמות.
- פרדוקס החץ של זנון מראה את המתח בין ההבנה האינטואיטיבית שחפץ נע לבין הקושי להסביר מה קורה לו בכל רגע נתון.
- המתמטיקה המודרנית מאפשרת לחשב תנועה בהצלחה רבה, אבל לפי הדיון כאן היא אינה פותרת עקרונית את הפרדוקס של זנון אלא עוקפת אותו דרך קירוב.
- לפי יחסות גלילאו, בלי נקודת ייחוס חיצונית אי אפשר לדעת מתוך ניסוי פנימי בלבד אם מערכת עומדת או נעה בתנועה קצובה בקו ישר.
איך אפשר לדעת אם אנחנו נעות, אם מתוך מערכת סגורה אי אפשר להבחין בין מנוחה לבין תנועה קצובה?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
המצפן של קלוד
פרקים אחרונים
המצפן של קלוד
16 ביולי 202642 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק בשאלה הפילוסופית-פיזיקלית מהי תנועה, דרך חוויית היומיום של עמידה בפקק. הוא מסביר שתנועה היא שינוי מקום עם חלוף הזמן, ולכן אי אפשר לדבר עליה בלי לדבר גם על זמן ומרחב. בהמשך הוא מציג את פרדוקס החץ של זנון, שממחיש את הקושי להבין תנועה כרצף חלק, ואז עובר ליחסות של גלילאו כדי להראות שתנועה נמדדת תמיד ביחס לסביבה. זה פרק שמתאים למי שמתעניין בפילוסופיה של הפיזיקה ורוצה להבין איך מושגים יומיומיים כמו מהירות, עמידה וזרימה הופכים לשאלות יסוד.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- תנועה מוגדרת כשינוי מקום עם חלוף הזמן, ולכן זמן אינו תוספת חיצונית לתנועה אלא חלק מהותי מההגדרה שלה.
- פקק מדגים היטב את ההבדל בין חלוף זמן לבין תנועה: הזמן עובר, אבל אם המקום אינו משתנה אין התקדמות.
- פרדוקס החץ של זנון מראה את המתח בין ההבנה האינטואיטיבית שחפץ נע לבין הקושי להסביר מה קורה לו בכל רגע נתון.
- המתמטיקה המודרנית מאפשרת לחשב תנועה בהצלחה רבה, אבל לפי הדיון כאן היא אינה פותרת עקרונית את הפרדוקס של זנון אלא עוקפת אותו דרך קירוב.
- לפי יחסות גלילאו, בלי נקודת ייחוס חיצונית אי אפשר לדעת מתוך ניסוי פנימי בלבד אם מערכת עומדת או נעה בתנועה קצובה בקו ישר.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק עוסק בשאלה הפילוסופית-פיזיקלית מהי תנועה, דרך חוויית היומיום של עמידה בפקק. הוא מסביר שתנועה היא שינוי מקום עם חלוף הזמן, ולכן אי אפשר לדבר עליה בלי לדבר גם על זמן ומרחב. בהמשך הוא מציג את פרדוקס החץ של זנון, שממחיש את הקושי להבין תנועה כרצף חלק, ואז עובר ליחסות של גלילאו כדי להראות שתנועה נמדדת תמיד ביחס לסביבה. זה פרק שמתאים למי שמתעניין בפילוסופיה של הפיזיקה ורוצה להבין איך מושגים יומיומיים כמו מהירות, עמידה וזרימה הופכים לשאלות יסוד.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
תנועה מוגדרת כשינוי מקום עם חלוף הזמן, ולכן זמן אינו תוספת חיצונית לתנועה אלא חלק מהותי מההגדרה שלה. · פקק מדגים היטב את ההבדל בין חלוף זמן לבין תנועה: הזמן עובר, אבל אם המקום אינו משתנה אין התקדמות. · פרדוקס החץ של זנון מראה את המתח בין ההבנה האינטואיטיבית שחפץ נע לבין הקושי להסביר מה קורה לו בכל רגע נתון. · המתמטיקה המודרנית מאפשרת לחשב תנועה בהצלחה רבה, אבל לפי הדיון כאן היא אינה פותרת עקרונית את הפרדוקס של זנון אלא עוקפת אותו דרך קירוב. · לפי יחסות גלילאו, בלי נקודת ייחוס חיצונית אי אפשר לדעת מתוך ניסוי פנימי בלבד אם מערכת עומדת או נעה בתנועה קצובה בקו ישר.
האם כהנא עדיין חי?
4 בדצמבר 202543 דק׳אורחים:דן רומןלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
מה שמפתיע פה הוא שדן רומן הופך על פניה את ההנחה הקפיטליסטית המוכרת: תחרותיות אמיתית לא נולדת מחופש ומשוק פתוח, אלא דווקא משוויון ומגבולות מוסכמים - ולכן 'המוצר' של ה-NBA הוא חוסר הוודאות מי ינצח, לא המצוינות. הוא גם מפרק את ההבטחה שאם רק נתאמץ נצליח, ומראה שדווקא הספורטאים הגדולים רצים הכי פחות. המתח האמיתי הוא בין היצר האפל שהספורט מתיר לנו לבטא בגבול מוגן, לבין הרגע שבו אותם כללי-משחק זולגים לחיים האמיתיים שאין בהם גבול - ושם הם הופכים להצדקה למעשים גרועים. נשארת פתוחה השאלה כמה מהמטפורות האלה ('ניצחתי את הסרטן', 'לא רצו מספיק') הן בעצם אלימות מוסרית מחופשת לשבח
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ההנחה שמאמץ ועבודה קשה מבטיחים הצלחה קורסת בספורט: אי אפשר לעשות רדוקציה של ספורטאי למאמץ שלו, ומסי - הטוב בעולם - הוא זה שרץ הכי מעט
- הספורט הוא עידון תרבותי של יצרים אפלים: קנאה, אכזריות ויריבות לאומית מקבלים מקום מוגבל ומוגן בתוך כללי משחק, במקום להתפרץ כמו במלחמת העולם
- שני החטאים של הספורטאי - למכור משחק ולקחת סמים - שניהם מניפולציה על אותו ציר אחד: המאמץ; אחד מתאמץ פחות מדי והשני יותר מדי
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
מה שמפתיע פה הוא שדן רומן הופך על פניה את ההנחה הקפיטליסטית המוכרת: תחרותיות אמיתית לא נולדת מחופש ומשוק פתוח, אלא דווקא משוויון ומגבולות מוסכמים - ולכן 'המוצר' של ה-NBA הוא חוסר הוודאות מי ינצח, לא המצוינות. הוא גם מפרק את ההבטחה שאם רק נתאמץ נצליח, ומראה שדווקא הספורטאים הגדולים רצים הכי פחות. המתח האמיתי הוא בין היצר האפל שהספורט מתיר לנו לבטא בגבול מוגן, לבין הרגע שבו אותם כללי-משחק זולגים לחיים האמיתיים שאין בהם גבול - ושם הם הופכים להצדקה למעשים גרועים. נשארת פתוחה השאלה כמה מהמטפורות האלה ('ניצחתי את הסרטן', 'לא רצו מספיק') הן בעצם אלימות מוסרית מחופשת לשבח
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ההנחה שמאמץ ועבודה קשה מבטיחים הצלחה קורסת בספורט: אי אפשר לעשות רדוקציה של ספורטאי למאמץ שלו, ומסי - הטוב בעולם - הוא זה שרץ הכי מעט · הספורט הוא עידון תרבותי של יצרים אפלים: קנאה, אכזריות ויריבות לאומית מקבלים מקום מוגבל ומוגן בתוך כללי משחק, במקום להתפרץ כמו במלחמת העולם · שני החטאים של הספורטאי - למכור משחק ולקחת סמים - שניהם מניפולציה על אותו ציר אחד: המאמץ; אחד מתאמץ פחות מדי והשני יותר מדי
מהדהדים את עצמנו
9 ביולי 202644 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
המנחה ויויאנה דייץ' משוחחת עם דוקטור יואב רונל על משמעות מצב החירום בראי הפילוסופיה של וולטר בנימין וג'ורג'ו הגמבן. השניים מנתחים כיצד מצבי חירום מתמשכים משעים זכויות, מצמצמים את החיים לביולוגיה בלבד ומייצרים מנגנוני שליטה. הפרק מציע זווית פילוסופית על חופש, סוכנות והיציאה ממצב החירום, בהשוואה לסיפור יציאת מצרים. הוא מומלץ למאזינים המעוניינים להבין לעומק את המציאות האקטואלית דרך חשיבה ביקורתית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מצב חירום אינו ביטול החוק, אלא השעיה שלו המאפשרת למדינה לצמצם את חירות הפרט.
- חיים במצב חירום הופכים לחיים חשופים, שבהם הקיום מצטמצם לביולוגיה בלבד תוך ויתור על חלומות וחופש.
- יציאת החירום הפילוסופית אינה התקדמות נוספת, אלא עצירה של הרכבת באמצעות משיכת בלם החירום.
- התפיסה ששימוש במקלטים הוא פעולה פריבילגית ממחישה את צמצום החיים לקיום פיזי בלבד.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
המנחה ויויאנה דייץ' משוחחת עם דוקטור יואב רונל על משמעות מצב החירום בראי הפילוסופיה של וולטר בנימין וג'ורג'ו הגמבן. השניים מנתחים כיצד מצבי חירום מתמשכים משעים זכויות, מצמצמים את החיים לביולוגיה בלבד ומייצרים מנגנוני שליטה. הפרק מציע זווית פילוסופית על חופש, סוכנות והיציאה ממצב החירום, בהשוואה לסיפור יציאת מצרים. הוא מומלץ למאזינים המעוניינים להבין לעומק את המציאות האקטואלית דרך חשיבה ביקורתית.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
מצב חירום אינו ביטול החוק, אלא השעיה שלו המאפשרת למדינה לצמצם את חירות הפרט. · חיים במצב חירום הופכים לחיים חשופים, שבהם הקיום מצטמצם לביולוגיה בלבד תוך ויתור על חלומות וחופש. · יציאת החירום הפילוסופית אינה התקדמות נוספת, אלא עצירה של הרכבת באמצעות משיכת בלם החירום. · התפיסה ששימוש במקלטים הוא פעולה פריבילגית ממחישה את צמצום החיים לקיום פיזי בלבד.
איפה המדינה ואיפה החזון
1 ביולי 202644 דק׳אורחים:פרופסור אבי סגילניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק מיוחד העוסק בימי המלחמה, בוחנים המנחה ביוויינה דייץ' והפילוסוף פרופסור אבי סגי את רגש הייאוש. הם מפרקים את צורתו הפילוסופית, מגדירים אותו כ'סדק' או 'קרע' בין ציפיות למציאות, ומנתחים את הופעתו בחיי היומיום ובתקופות קטסטרופליות. הפרק מיועד לכל מי שחווה ייאוש לנוכח המצב ומחפש דרכים להכיל אותו, להתבונן בו ואף למצוא בו ערך, במקום לטשטש או להכחיש אותו.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ייאוש מוגדר כסדק עמוק בהוויה האנושית, בניגוד ל'רווח' בין דברים, ומבטא פער בין ציפיות האדם למציאות חייו.
- קיימת הבחנה בין 'סדק רוטיני' שניתן להתמודד איתו לבין 'סדק קטסטרופלי' (כמו מלחמה או שכול), שמנתק את האדם מסביבתו ומאשש את חוסר אונים שלו.
- הייאוש מערער את תחושת ה'ביתיות' והביטחון של האדם בעולם, והופך אותו לאובייקט חסר שליטה לנוכח אירועים.
- תקופה ארוכה של 'סדקים' חוזרים ונשנים (קורונה, תמורות פוליטיות, מלחמות) גורמת לאנשים לחיות ב'זזית ובסערה' מתמדת.
- תגובות לייאוש נעות בין הכחשה מוחלטת ('אין ייאוש בעולם כלל') לכניעה והרמת ידיים מול המצב.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק מיוחד העוסק בימי המלחמה, בוחנים המנחה ביוויינה דייץ' והפילוסוף פרופסור אבי סגי את רגש הייאוש. הם מפרקים את צורתו הפילוסופית, מגדירים אותו כ'סדק' או 'קרע' בין ציפיות למציאות, ומנתחים את הופעתו בחיי היומיום ובתקופות קטסטרופליות. הפרק מיועד לכל מי שחווה ייאוש לנוכח המצב ומחפש דרכים להכיל אותו, להתבונן בו ואף למצוא בו ערך, במקום לטשטש או להכחיש אותו.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ייאוש מוגדר כסדק עמוק בהוויה האנושית, בניגוד ל'רווח' בין דברים, ומבטא פער בין ציפיות האדם למציאות חייו. · קיימת הבחנה בין 'סדק רוטיני' שניתן להתמודד איתו לבין 'סדק קטסטרופלי' (כמו מלחמה או שכול), שמנתק את האדם מסביבתו ומאשש את חוסר אונים שלו. · הייאוש מערער את תחושת ה'ביתיות' והביטחון של האדם בעולם, והופך אותו לאובייקט חסר שליטה לנוכח אירועים. · תקופה ארוכה של 'סדקים' חוזרים ונשנים (קורונה, תמורות פוליטיות, מלחמות) גורמת לאנשים לחיות ב'זזית ובסערה' מתמדת. · תגובות לייאוש נעות בין הכחשה מוחלטת ('אין ייאוש בעולם כלל') לכניעה והרמת ידיים מול המצב.
בפקק עם איינשטיין
25 ביוני 202648 דק׳אורחים:ניל ברלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
התוכנית מנתחת את דמותו של הרב מאיר כהנה ואת האידיאולוגיה הכהניסטית באמצעות הגישה הפילוסופית והפוליטית. דוקטור ניל בר מפרק את התפיסה הייחודית של כהנה, הכוללת את נושאי העם הנבחר, המשיחיות האקטיבית והיחס לליברליזם. הפרק סוקר את ראשית דרכו בארצות הברית, את הקמת הליגה להגנה יהודית (JDL) ואת המעבר מאקטיביזם לפעולות קיצוניות. מאזינים המבקשים להבין את שורשי הקיצוניות הפוליטית בישראל ואת הקשר ההיסטורי בין דמותו לבין המציאות העכשווית ימצאו כאן ערך רב.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הגותו של הרב כהנה מציעה פרשנות קיצונית ליהדות, שבה על העם היהודי להתבודד ולהיות עם סגולה כדי להביא את הגאולה בעצמו.
- בניגוד לתפיסות דתיות אחרות המחכות למשיח, כהנה דגל במשיחיות אקטיבית המחייבת פעולה אנושית, גם אם היא נוגדת את חוקי המדינה והנורמות.
- פעילות הליגה להגנה יהודית (JDL) החלה כמענה הגנתי לתקיפות אנטישמיות, אך התרחבה במהירות לפעולות טרור כנגד כל מי שנתפס כפוגע באינטרסים היהודיים, כולל מוסדות סובייטיים.
- כהנה ראה בליברליזם ובקפיטליזם המערבי גורמים הפוגעים בזהות היהודית, ושאף להביא את כל יהודי התפוצות לעלות לישראל.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
התוכנית מנתחת את דמותו של הרב מאיר כהנה ואת האידיאולוגיה הכהניסטית באמצעות הגישה הפילוסופית והפוליטית. דוקטור ניל בר מפרק את התפיסה הייחודית של כהנה, הכוללת את נושאי העם הנבחר, המשיחיות האקטיבית והיחס לליברליזם. הפרק סוקר את ראשית דרכו בארצות הברית, את הקמת הליגה להגנה יהודית (JDL) ואת המעבר מאקטיביזם לפעולות קיצוניות. מאזינים המבקשים להבין את שורשי הקיצוניות הפוליטית בישראל ואת הקשר ההיסטורי בין דמותו לבין המציאות העכשווית ימצאו כאן ערך רב.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הגותו של הרב כהנה מציעה פרשנות קיצונית ליהדות, שבה על העם היהודי להתבודד ולהיות עם סגולה כדי להביא את הגאולה בעצמו. · בניגוד לתפיסות דתיות אחרות המחכות למשיח, כהנה דגל במשיחיות אקטיבית המחייבת פעולה אנושית, גם אם היא נוגדת את חוקי המדינה והנורמות. · פעילות הליגה להגנה יהודית (JDL) החלה כמענה הגנתי לתקיפות אנטישמיות, אך התרחבה במהירות לפעולות טרור כנגד כל מי שנתפס כפוגע באינטרסים היהודיים, כולל מוסדות סובייטיים. · כהנה ראה בליברליזם ובקפיטליזם המערבי גורמים הפוגעים בזהות היהודית, ושאף להביא את כל יהודי התפוצות לעלות לישראל.
המניפסט הקומוניסטי היום
18 ביוני 202650 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק צולל לעומק המושג "שיגעון" ובוחן את הפחד מלאבד את השפיות דרך פריזמות של מדעי המוח ופילוסופיה חברתית, בפרט תפיסתו של מישל פוקו. האורחת, דוקטורנטית במכון לחקר הפסיכדליה, משתפת בחוויה פסיכדלית מאתגרת אישית שעברה, אשר הובילה אותה למחקר בנושא. השיחה מציעה מבט ביקורתי על הגדרת הנורמליות והשפיות, ומיועדת למאזינים המתעניינים במפגש שבין חוויה פנימית, מדע וחברה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הגדרת השפיות היא חברתית ותלויה בהקשר, בזמן ובמקום, ולא מדובר בהגדרה אובייקטיבית או מוחלטת.
- חוויות פסיכדליות מאתגרות יכולות ליצור דיסוננס חריף בין תחושת העולם הפנימית לבין דרישות התפקוד החברתי החיצוני.
- מדע יכול להעניק תחושת רוגע ונורמליות על ידי מתן הסברים ביולוגיים לתופעות נפשיות עוצמתיות.
- ניתוח חוויות של אנשים חושף תבניות משותפות של פחד, שניתן לפרש אותן פילוסופית ולא רק פסיכולוגית.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק צולל לעומק המושג "שיגעון" ובוחן את הפחד מלאבד את השפיות דרך פריזמות של מדעי המוח ופילוסופיה חברתית, בפרט תפיסתו של מישל פוקו. האורחת, דוקטורנטית במכון לחקר הפסיכדליה, משתפת בחוויה פסיכדלית מאתגרת אישית שעברה, אשר הובילה אותה למחקר בנושא. השיחה מציעה מבט ביקורתי על הגדרת הנורמליות והשפיות, ומיועדת למאזינים המתעניינים במפגש שבין חוויה פנימית, מדע וחברה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הגדרת השפיות היא חברתית ותלויה בהקשר, בזמן ובמקום, ולא מדובר בהגדרה אובייקטיבית או מוחלטת. · חוויות פסיכדליות מאתגרות יכולות ליצור דיסוננס חריף בין תחושת העולם הפנימית לבין דרישות התפקוד החברתי החיצוני. · מדע יכול להעניק תחושת רוגע ונורמליות על ידי מתן הסברים ביולוגיים לתופעות נפשיות עוצמתיות. · ניתוח חוויות של אנשים חושף תבניות משותפות של פחד, שניתן לפרש אותן פילוסופית ולא רק פסיכולוגית.
כשניטשה בעט
11 ביוני 202645 דק׳כותבים היסטוריה
4 ביוני 202653 דק׳איך יוצאים מכאן?
1 באפריל 202642 דק׳הייאוש (לא) נעשה יותר נוח
12 במרץ 202641 דק׳
פודקאסטים דומים
מה שכרוך Under Cover
כאן | Kan
תכנית הספורט של ישראל
רדיו חיפה
באופן מילולי
Avshalom Kor
הפנינה היומית - הלכה יומית מפניני הלכה
הפנינה היומית מבית ישיבת הר ברכה
גם כן תרבות Gam Ken Tarbut
כאן | Kan
איזה בוקר
רדיו חיפה