פרק 5 - סטרס: מתח וחרדה בעולם המודרני
עודכן: מאת צוות פודקאסט·ישראל
/ הפרק במספרים
| פורסם | 24 במאי 2022 |
|---|---|
| אורך | 25 דק׳ (ארוך ב-65% מהממוצע בתוכנית) |
| קטגוריה | בריאות ואיכות חיים |
על מה הפרק?
בריאות אלטרנטיבית עם אתי נחשון דנה בקשר בין מערכת העצבים, המערכת ההורמונלית, התזונה והשינה לאיזון רגשי ומניעת חרדה ודיכאון.
הפרק מסביר את הקשר המורכב בין מערכת העצבים הסימפתטית והפרסימפתטית לאיזון רגשי, ומדגיש את חשיבותן של מערכות העיכול וההורמונלית. הוא מיועד לכל מי שסובל ממתח, חרדה, דיכאון או מצבי רוח משתנים, ובפרט לנשים החוות תנודות הורמונליות. ההאזנה תחשוף כיצד ניתן לשפר את איכות החיים באמצעות תזונה נכונה, הפחתת סטרס, שינה איכותית ותרגילי נשימה, במטרה להשיג רוגע ויציבות ללא כימיקלים.
/ תובנות מרכזיות
- המערכת הסימפתטית, המופעלת במצבי קיצון, מופעלת יתר על המידה בחיי היומיום המודרניים, מה שגורם למצבי חרדה וחוסר איזון, בניגוד לתפקידה המקורי.
- נוירוטרנסמיטורים חיוניים לאיזון רגשי, כגון סרוטונין ודופמין, מיוצרים בעיקר במערכת העיכול ולא במוח, המכונה 'המוח השלישי', ומדגישים את חשיבותה של תזונה בריאה.
- איזון הורמונלי קשור ישירות לאיזון המערכת העצבים, ומושפע מתזונה, רמות מתח, שעות שינה ושימוש בכימיקלים ותרופות.
- חוסרים תזונתיים נרחבים בתזונה המערבית, בעיקר בויטמיני B, מינרלים כמו מגנזיום וסידן, וחומצות שומן אומגה 3 (המרכיבות שני שליש מהמוח), תורמים משמעותית לבעיות רגשיות ופסיכולוגיות.
- מצבי דלקת כרוניים בגוף, הנגרמים בין היתר מתזונה לקויה ומחסור בנוגדי חמצון, נמצאו קשורים לדיכאון ופוגעים בתפקוד מערכת העצבים.
אבל מה אנחנו יכולים כל אחד ואחת מאיתנו לעשות כדי למזהר את הנזקים, למזהר את רמת התגובה שלנו ולהיות אנשים יותר מאוזנים?
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
/ שאלות נפוצות על הפרק
- מה ההבדל בין מערכת העצבים הסימפתטית לפרסימפתטית לפי אתי נחשון?
- הסימפתטית היא מערכת ההילחם או ברח, שאמורה לפעול רק במצבי קיצון: היא מגבירה את הדופק ואת קצב הנשימה, משפרת את הראייה, עוצרת את היציאות ואפילו מייבשת את הרוק. הפרסימפתטית אחראית על הנשימה, על השינה ועל התנועה, והיא זו שמכבה את הראשונה. הדימוי שנחשון משתמשת בו הוא אש ומים, וכשמדליקים את האש שוב ושוב ואין מספיק מים לכבות אותה מגיעים להתקפי חרדה גם באמצע הלילה, כשאין שום איום.
- איפה מיוצרים לדבריה הסרוטונין והדופמין, ומה נגזר מכך מעשית?
- הטענה שמוצגת בפרק היא שהנוירוטרנסמיטרים שמעבירים את המסרים מהמוח לשאר מערכות הגוף אינם מיוצרים במוח אלא במערכת העיכול. מכאן נגזרות שלוש עדיפויות: הפחתת סטרס וגירויים, שמירה על מערכת עיכול בריאה, ולפחות שבע שעות שינה בלילה בלי מסכים, אורות וקרינה.
- אילו חוסרים תזונתיים קושרת אתי נחשון לחרדה ולדיכאון?
- הראשון הוא ויטמינים מקבוצת B, שנמצאים בעיקר בקליפה של האורז ושל החיטה ולכן חסרים בתזונת מזון לבן של סוכר, קמח ומוצרי חלב. השני הוא מינרלים, בעיקר מגנזיום וסידן, שאחראים על העברת המסרים בין מערכת העצבים לשרירים. השלישי הוא חומצות שומן אומגה 3, והנתון שהיא מציגה הוא ששני שלישים מהמוח מורכבים מחומצות שומן, בעוד רבים אוכלים דגים אחת לשבועיים או בכלל לא.
- איזו השפעה מייחסת הפרק לגלולות למניעת היריון ולמחזור החודשי?
- לדבריה גלולות גורמות למחסור בוויטמינים מקבוצת B, ובעיקר ב-B6. בהרחבה על הקשר בין המערכת ההורמונלית למערכת העצבים היא ממליצה, כשמופיעים חרדה, דכדוך או עייפות קיצונית, לבדוק באיזה תאריך אנחנו ביחס למחזור, לתעד את התאריכים ולעקוב אחרי המחזוריות. השינויים ההורמונליים אצל בנות מתחילים לדבריה כשנתיים לפני קבלת המחזור הראשון.
- למה לפי הפרק מזון "מנחם" מחמיר בסוף את החרדה?
- הטענה היא שהשוקולד מנחם לחמש דקות, ותוך שעתיים נכנסים לחרדה גדולה יותר מזו שהייתה קודם, ולכן צריך לשנות את הקיבעון המחשבתי שאוכל מנחם. ההמלצות המעשיות שניתנו הן מעבר לאורז מלא, שיפון וכוסמין, הפחתה דרמטית של סוכר, הוספת מקרל, טונה, סלמון, פשתן ואגוזי מלך, ותרגול נשימות בבוקר, לפני השינה ותוך כדי הליכה.
מתיאור הפרק
בעקבות פניות רבות, החלטתי להקדיש את הפרק של היום לנושא שכולנו מכירים, טיפול אלטרנטיבי בסטרס. כמו תמיד, חילקתי את הפרק לתתי נושאים שיעזרו לנו לעקוב ולהבין מאיפה נובעת הבעיה וכיצד הכי נכון לכל אחד, באופן אישי, לטפל בה? נדבר על מערכת העצבים המרכזית, על המערכת ההורמונלית, תזונה למוח ונקבל טיפים להרגעה ללא שימוש בכימיקליים כאלו ואחרים. לשאלות נוספות, בקשות מיוחדות או סיוע אישי אשמח שכתבו לי: https://nealsyard.activetrail.biz/Alternative.Health שלכם, אתי.