עטרה גרמן: נפתלי בנט פתח לי את הדלת לתקשורת

עתרה גרמן, הכתבת הפוליטית של 'מקור ראשון', מספרת על דרכה לעיתונות, ההבדלים בין דיגיטל לדפוס, והדילמות של עיתונאי ימני.

בפרק זה, עמיאל ארכי מארח את עתרה גרמן, הכתבת הפוליטית של 'מקור ראשון'. גרמן משתפת במסלול הקריירה שלה, החל מההתמחות אצל בצלאל סמוטריץ', דרך העבודה ב'סרוגים' ועד למעבר לעיתונות המודפסת. השיחה עוסקת בהבדלים המהותיים בין כתיבה לדיגיטל לעבודה בעיתון, היתרונות של כתבות עומק בדפוס, והאתגרים בשמירה על אובייקטיביות כעיתונאית בעלת דעות מוצקות. הפרק מיועד למתעניינים בעולם התקשורת הפוליטית ומציע הצצה אל מאחורי הקלעים של המקצוע.

תובנות מרכזיות

• המעבר מדיגיטל לדפוס דורש דיוק ואיכות גבוהה יותר; טקסט בעיתון עובר חמישה-שישה עורכים, בעוד שבדיגיטל יש יותר חופש ופחות הקפדה על כל מילה.
• עיתונות הדפוס מאפשרת יצירת כתבות עומק ופרויקטים נרחבים, כמו פרופילים מורכבים, שלא תמיד מתאפשרים בפלטפורמות הדיגיטליות.
• כדי להצליח כעיתונאי פוליטי, חשוב לשמור על כבודם של מושאי הסיקור (חברי הכנסת) גם כשקיימת אי-הסכמה אידיאולוגית עמוקה, וזה חלק מהאובייקטיביות המקצועית.
• ניתן לשלב בין סגנונות עיתונאיים שונים, כמו התעוזה של שמעון ריקלין והעומק החקרני של קלמן ליבסקינד, כדי לגבש קול עיתונאי ייחודי.