בני בא | 29.8.23 | יום שלישי

שיחת הספד אישית על המשורר והסופר יואל הופמן, אדם ייחודי וחד־פעמי שהשפיע עמוקות על הדוברת.

הדוברת מספרת על יואל הופמן, שאותו ראתה כמשורר ענק ומקור השראה, ואשר אותו ביקרה בביתו בצפת. היא מתארת את סגנון הכתיבה הייחודי שלו — בלוקים קצרים ומנוקדים, לירִיים, ללא רצף עלילתי, שעירבבו את היומיומי עם המטפיזי בהומור בלתי מוגדר. היא נוגעת ברקע הביוגרפי הקשה שלו — התייתמות בגיל שלוש ובית יתומים — ובחייו כפרופסור לפילוסופיה וספרות באוניברסיטת חיפה שכתב דוקטורט על שירת הייקו והזן ביפן. השיחה משלבת ציטוטים מיצירותיו ושיר הייקו שליווה עבורה את מותו.

תובנות מרכזיות

• הופמן פיתח צורה ספרותית ייחודית של קטעים קצרים ומנוקדים שנקראו כשירה, אף שטען שאינו יודע לכתוב פרוזה.
• הקשרים שרירותיים שבהם התפל הופך לעיקר — שילוב של היומיומי והמטפיזי בהומור שאי אפשר להגדירו כאירוניה, סרקזם או ציניות.
• הדוקטורט שלו עסק במשוררי הייקו וזן יפניים שכותבים שיר על סף המוות, מסורת שהדהדה את מותו שלו.
• רקע השואה נוכח ביצירתו בצורה עקיפה וחריגה, שונה מכל מקום אחר.
• ביוגרפיה אישית קשה — התייתמות בגיל שלוש ובית יתומים — לצד חיים כפרופסור באוניברסיטת חיפה שבה גם מרד.