במה פיננסית: למה השקל מתחזק דווקא כשהריבית יורדת ומה באמת מזיז את הדולר-שקל | עזרא מתתיהו ומתן שטרית

בנק ישראל מוריד ריבית והשקל דווקא מתחזק לרמות של 2.82 לדולר — והפרק מפענח את הפרדוקס, מי מרוויח ומי משלם את המחיר.

פרק מיוחד של 'במה פיננסית' עם המנחה אלן ועם מתן שטרית, כלכלן ראשי בקבוצת הפניקס, שצולל לשאלה למה השקל ממשיך להתחזק למרות שבנק ישראל הפחית את הריבית ל-3.75%. השניים מסבירים את הפרדוקס דרך מנגנון תנועות ההון ופערי הריביות, ומפרקים מי המרוויחים (יבואנים, צרכנים בעקבות התמתנות אינפלציה) מול המפסידים (יצואנים, ההייטק, משקיעים החשופים לחו"ל ב-S&P ונאסד"ק). הפרק רלוונטי במיוחד לאנשי הייטק, חוסכים בפנסיה וקרנות השתלמות ומחזיקי RSU, ומחבר את התנועה בשער הדולר-שקל לגל הפיטורים הטרי בהייטק הישראלי. שווה האזנה למי שרוצה להבין מה באמת מניע את שער החליפין ולמה בנק ישראל בוחר לא להתערב.

תובנות מרכזיות

• הפרדוקס מוסבר דרך פערי ריביות ותנועות הון: כל עוד הריבית בישראל גבוהה מזו שבארה"ב, הון זורם פנימה, דולרים נכנסים, הדולר נחלש והשקל מתחזק — ולכן הורדת ריבית בודדת לא הספיקה כדי להחליש את השקל.
• ההמחשה המספרית החדה: יבוא בשווי 100 אלף דולר עלה לפני שנה כ-360 אלף שקל (בשער 3.6) והיום עולה כ-280 אלף שקל בשער 2.82 — הטבה ליבואן, אך לא בהכרח מתגלגלת לצרכן, תלוי ברמת התחרות בענף.
• צד המראה הוא היצואן: הוא מקבל פחות שקלים על אותו דולר בעוד הוצאותיו בשקלים אפילו עולות (לחצי שכר ואינפלציה), כך ששולי הרווח נשחקים — בעיקר ביצוא מוצרים שבו השוליים נמוכים מלכתחילה.
• בנק ישראל בחר באופן מכוון לא להתערב: בהודעת הריבית הגורם היחיד שתמך בהפחתה היה השקל, והנגיד הראה בהרצאה ששער החליפין הריאלי (מנוכה אינפלציה) דומה לעבר, כלומר 'כאילו לא קרה כלום' — מסר שהשוק קרא כאיתות להמשך התחזקות.
• משקל ההייטק בכלכלה לפי שקף של בנק ישראל: כ-11% מהמשרות, כשליש מהכנסות המס, 57% מהיצוא ו-16% מהתוצר — ולכן הפגיעה בו משמעותית, אם כי לטענת הדוברים גל הפיטורים (אמדוקס, וויקס, לייטריקס ועוד) נובע גם מ-AI ומ'ניקוי' אחרי גיוסי-יתר, לא רק משער הדולר.