בלבולי מוח
Ron Kavunovski
15 פרקים
על התוכנית
ברוכים הבאים ל"בלבולי מוח" - הפודקאסט שלכם לגילוי המדע מאחורי המוח, הגוף והנפש. בכל פרק, אני מארח דוקטורים, פרופסורים וחוקרים מעולמות הפסיכולוגיה, ביולוגיה ומדעי המוח. במטרה להבין ולדבר בגובה עיניים על נושאים שתמיד רצינו להבין טוב יותר: אמפתיה, משא ומתן, מוטיבציה, זכרון, גנטיקה, פלסבו, ועוד המון :) כל פרק מביא את הידע העדכני, המחקרים החדשניים ביותר ומציע כלים פרקטיים שאתם יכולים להפוך לחלק מחיי היום-יום כבר עכשיו! מבטיח להפוך את המורכב לפשוט, המסתורי למובן, והתיאורטי לפרקטי :)
מה זה בלבולי מוח?
בלבולי מוח הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית תרבות וספרות מאת Ron Kavunovski. פודקאסט החוקר לעומק, דרך שיחות עם מומחים, את המנגנונים המדעיים של הקשר בין המוח, הנפש והגוף, ואת הדרכים שבהן אמונות ותחזיות מעצבות את המציאות שלנו. בארכיון 15 פרקים, פרק חדש בערך פעם בשבועיים, אורך פרק ממוצע כ-40 דקות.
| קטגוריה | תרבות וספרות |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 15 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם בשבועיים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-40 דקות |
| הפרק האחרון | 7 ביולי 2024 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 6 |
עודכן:
למה אי אפשר לשלוח ריח בוואטסאפ - ועוד שאלות שרון כבונובסקי שואל חוקרי מוח
רון כבונובסקי מושיב מולו דוקטורים וחוקרי מוח, ומתרגם מחקר אקדמי לשפה שאפשר לחיות איתה. בפרק על חוש הריח, דוקטור אופר פרד מסביר למה החוש הקדום ביותר הוא דווקא הכי פחות מובן: הרחה היא פעולה אקטיבית של המוח, לא קליטה פסיבית, ולכן אי אפשר עדיין לתעד ולשדר ריח דיגיטלית.
פרק אחר צולל לתיאוריית המוח התחזיתי: המוח אינו איבר פסיבי שקולט מציאות אלא מייצר תחזיות, ותפיסת המציאות שלנו בנויה בעיקר על שגיאות בתחזית. דוקטור לירון רוזנקרנץ, שפתחה את המעבדה הראשונה בישראל לפסיכוביולוגיה של אמונות, מסבירה איך מחשבה אבסטרקטית מתורגמת להשפעה פיזיולוגית מדידה על הגוף.
וגם הפלסבו מקבל פירוק: גם תרופה פעילה מכילה מרכיב פלסבו שמושפע מהציפיות של המטופל ומיחס הרופא.
פודקאסט החוקר לעומק, דרך שיחות עם מומחים, את המנגנונים המדעיים של הקשר בין המוח, הנפש והגוף, ואת הדרכים שבהן אמונות ותחזיות מעצבות את המציאות שלנו.
המנחה
רון כבונובסקי מארח דוקטורים וחוקרי מוח לפודקאסט מעמיק. הוא מנחה שיחות מקצועיות המתרגמות מחקר אקדמי לתובנות נגישות, תוך התמקדות בקשר בין המוח, הנפש והגוף.
הסגנון
התוכנית מאופיינת בדיונים מעמיקים ומבוססי מדע עם מומחים, המוגשים באופן מקצועי ועם זאת נגיש ("בגובה עיניים"). הסגנון הוא ראיונות קצביים, המתמקדים בהסברים מדעיים ובניפוץ מיתוסים, תוך צלילה לתיאוריות מורכבות.
תובנות הזהב מהארכיון
- המוח אינו קולט מציאות באופן פסיבי אלא מייצר תחזיות אקטיביות המשפיעות על תפיסתנו
- למחשבות, אמונות וציפיות יש מנגנון ביולוגי מדיד המתרגם אותן להשפעה פיזיולוגית על הגוף
- אפקט הפלסבו אינו רק "כדורי דמה" אלא מרכיב משמעותי גם בטיפולים פעילים ומושפע מגורמים כמו יחס המטפל ולמידה חברתית
- תגובות פיזיולוגיות רבות מושפעות מתהליכים חשיבתיים ורגשיים עמוקים, לעיתים לא מודעים, וניתן לחקור אותן מדעית
- ההמיספרה הימנית במוח ממלאת תפקיד חיוני בהבנת שפה וביצירתיות, החורג מהתפיסה שהשמאלית היא האחראית הבלעדית
התוכנית מתאימה לכל מי שמתעניין בקשר המורכב שבין המיינד לגוף, במדע שמאחורי התנהגות ותפיסה אנושית, ובחידושים במדעי המוח, ומבקש לקבל פרספקטיבה מדעית ותובנות מעשיות.
השאלות הבולטות בארכיון
כיצד יכול להיות שמחשבות אבסטרקטיות משפיעות באופן ביולוגי על הגוף?
האם הבדלים בביטחון העצמי או באמפתיה של הרופא משפיעים על עוצמת אפקט הפלסבו שהמטופל חווה?
למה אנחנו, עם כל הטכנולוגיה הקיימת, עדיין לא מסוגלים לשלוח ריח בוואטסאפ?
כיצד ניתן לדעת מתי יתפתח פוסט-טראומה והאם אירוע קיצוני מחייב התפתחות של הפרעה כזו?
איך נוירו-תרפיסט מאבחן ומטפל במצבים פיזיולוגיים, כמו כאב אצל תינוק, דרך חקירת התת-מודע והסביבה של האדם?
אז אם עכשיו יהיה בן אדם, שהוציאו לו את החלק הימני של המוח, אז הוא לא יבין מטאפורות?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
מדריכים שבהם התוכנית מופיעה
פרקים עם ניתוח מלא
שיחה עם דוקטור לירון רוזנקרנץ על השפעת אמונות וציפיות על הגוף והמוח דרך פריזמת המוח התחזיתי.
הפרק עוסק בחקר הפלסבו ובניסיון להבין כיצד אמונות וציפיות משפיעות בפועל על התפקוד הביולוגי והנוירולוגי. המארח, רון כבונובסקי, משוחח עם דוקטור לירון רוזנקרנץ, חוקרת מוח שפתחה את המעבדה הראשונה בישראל לחקר פסיכוביולוגיה של אמונות. השיחה צוללת לתיאוריית המוח התחזיתי, ומסבירה כיצד המוח מייצר תחזיות על המציאות וכיצד שגיאות בתחזיות אלו מעצבות את התפיסה שלנו. הפרק מציע זווית מדעית להבנת הקשר בין המחשבה לבין התגובה הביולוגית של הגוף.
- המוח אינו איבר פסיבי הקולט מציאות, אלא איבר אקטיבי המייצר תחזיות על סמך ניסיון עבר.
- תפיסת המציאות שלנו מבוססת בעיקרה על שגיאות בתחזית (prediction error) ולא על קליטה מלאה של כלל הגירויים מהסביבה.
- קיים מנגנון ביולוגי מדיד שדרכו מחשבות וציפיות אבסטרקטיות מתורגמות להשפעה פיזיולוגית על הגוף.
כיצד יכול להיות שמחשבות אבסטרקטיות משפיעות באופן ביולוגי על הגוף?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
פרק 15: ד״ר לירון רוזנקרנץ - מעבר לפלסבו: אמונות וציפיות בחיי היום-יום
פרקים אחרונים
פרק 15: ד״ר לירון רוזנקרנץ - מעבר לפלסבו: אמונות וציפיות בחיי היום-יום
7 ביולי 202444 דק׳אורחים:דוקטור לירון רוזנקרנץלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק בחקר הפלסבו ובניסיון להבין כיצד אמונות וציפיות משפיעות בפועל על התפקוד הביולוגי והנוירולוגי. המארח, רון כבונובסקי, משוחח עם דוקטור לירון רוזנקרנץ, חוקרת מוח שפתחה את המעבדה הראשונה בישראל לחקר פסיכוביולוגיה של אמונות. השיחה צוללת לתיאוריית המוח התחזיתי, ומסבירה כיצד המוח מייצר תחזיות על המציאות וכיצד שגיאות בתחזיות אלו מעצבות את התפיסה שלנו. הפרק מציע זווית מדעית להבנת הקשר בין המחשבה לבין התגובה הביולוגית של הגוף.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- המוח אינו איבר פסיבי הקולט מציאות, אלא איבר אקטיבי המייצר תחזיות על סמך ניסיון עבר.
- תפיסת המציאות שלנו מבוססת בעיקרה על שגיאות בתחזית (prediction error) ולא על קליטה מלאה של כלל הגירויים מהסביבה.
- קיים מנגנון ביולוגי מדיד שדרכו מחשבות וציפיות אבסטרקטיות מתורגמות להשפעה פיזיולוגית על הגוף.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק עוסק בחקר הפלסבו ובניסיון להבין כיצד אמונות וציפיות משפיעות בפועל על התפקוד הביולוגי והנוירולוגי. המארח, רון כבונובסקי, משוחח עם דוקטור לירון רוזנקרנץ, חוקרת מוח שפתחה את המעבדה הראשונה בישראל לחקר פסיכוביולוגיה של אמונות. השיחה צוללת לתיאוריית המוח התחזיתי, ומסבירה כיצד המוח מייצר תחזיות על המציאות וכיצד שגיאות בתחזיות אלו מעצבות את התפיסה שלנו. הפרק מציע זווית מדעית להבנת הקשר בין המחשבה לבין התגובה הביולוגית של הגוף.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
המוח אינו איבר פסיבי הקולט מציאות, אלא איבר אקטיבי המייצר תחזיות על סמך ניסיון עבר. · תפיסת המציאות שלנו מבוססת בעיקרה על שגיאות בתחזית (prediction error) ולא על קליטה מלאה של כלל הגירויים מהסביבה. · קיים מנגנון ביולוגי מדיד שדרכו מחשבות וציפיות אבסטרקטיות מתורגמות להשפעה פיזיולוגית על הגוף.
פרק 14: ד"ר רוני שפיר - חשיבה מחודשת על פלסבו - לא רק תרופת דמה
18 ביוני 202444 דק׳אורחים:דוקטור רוני שפירלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מארח את דוקטור רוני שפיר, חוקרת בתחום הכאב, לדיון על אפקט הפלסבו מעבר לתפיסה המוכרת של כדורי דמה. השיחה בוחנת את ההבדלים בין אפקט הפלסבו לתגובת הפלסבו, ומסבירה כיצד גורמים כמו יחס הרופא, אמונות המטופל ולמידה חברתית משפיעים על הפחתת כאב. הפרק מיועד למי שמתעניין בקשר שבין המיינד לגוף ובמדע שמאחורי טיפולים רפואיים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- גם תרופות פעילות מכילות מרכיב פלסבו שמושפע מהציפיות של המטופל.
- יש להבדיל בין אפקט הפלסבו הנובע מציפיות לטיפול, לבין תגובת פלסבו רחבה יותר הנובעת מהקשר הטיפולי והסביבה.
- התניה היא כלי עוצמתי במעבדה לעידוד תגובת פלסבו על ידי הצמדת טיפול לשיפור בסימפטומים.
- למידה חברתית, שבה צופים באדם אחר שנעזר בטיפול, משפיעה על יעילות הטיפול עבור הצופה בעצמו.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק מארח את דוקטור רוני שפיר, חוקרת בתחום הכאב, לדיון על אפקט הפלסבו מעבר לתפיסה המוכרת של כדורי דמה. השיחה בוחנת את ההבדלים בין אפקט הפלסבו לתגובת הפלסבו, ומסבירה כיצד גורמים כמו יחס הרופא, אמונות המטופל ולמידה חברתית משפיעים על הפחתת כאב. הפרק מיועד למי שמתעניין בקשר שבין המיינד לגוף ובמדע שמאחורי טיפולים רפואיים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
גם תרופות פעילות מכילות מרכיב פלסבו שמושפע מהציפיות של המטופל. · יש להבדיל בין אפקט הפלסבו הנובע מציפיות לטיפול, לבין תגובת פלסבו רחבה יותר הנובעת מהקשר הטיפולי והסביבה. · התניה היא כלי עוצמתי במעבדה לעידוד תגובת פלסבו על ידי הצמדת טיפול לשיפור בסימפטומים. · למידה חברתית, שבה צופים באדם אחר שנעזר בטיפול, משפיעה על יעילות הטיפול עבור הצופה בעצמו.
פרק 13: ד״ר עופר פרל - ריח והמוח
19 במאי 202447 דק׳אורחים:אופר פרדלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק זה מתארח דוקטור אופר פרד לדיון מעמיק על חוש הריח, החוש הקדום ביותר והפחות מובן במדע. השיחה מכסה את ההגדרות הביולוגיות של ריח, תפקידו כמנגנון 'חישה פעילה' במוח, והאתגר הטכנולוגי בתיעוד ושידור ריחות דיגיטליים. הפרק מדגיש את חשיבות הריח לבחירות יומיומיות בסיסיות כמו תזונה וזיווג, ומסביר את השינוי בתפיסה הציבורית בעקבות מגפת הקורונה. מיועד לכל מי שמתעניין במדעי המוח ובהבנת המנגנונים המעצבים את החוויה האנושית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- חוש הריח דורש מולקולות ריח, קולטנים ומוח מודע כדי ליצור תחושה, ולכן קיומם של קולטני ריח ברקמות גוף אחרות אינו מהווה בהכרח 'ריח'.
- ההבנה המדעית של חוש הריח לוקה בחסר באופן יחסי לשאר החושים, למרות היותו החוש הקדום והבסיסי ביותר אבולוציונית.
- הרחה היא פעולה אקטיבית של המוח השולטת בכמות הגירוי הנקלט, בדומה לתנועות עיניים מהירות בראייה.
- האנושות רחוקה מאוד מהיכולת 'לשלוח ריח' דיגיטלי, בניגוד ליכולתה הקלה להמיר קול ותמונה לקוד דיגיטלי.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק זה מתארח דוקטור אופר פרד לדיון מעמיק על חוש הריח, החוש הקדום ביותר והפחות מובן במדע. השיחה מכסה את ההגדרות הביולוגיות של ריח, תפקידו כמנגנון 'חישה פעילה' במוח, והאתגר הטכנולוגי בתיעוד ושידור ריחות דיגיטליים. הפרק מדגיש את חשיבות הריח לבחירות יומיומיות בסיסיות כמו תזונה וזיווג, ומסביר את השינוי בתפיסה הציבורית בעקבות מגפת הקורונה. מיועד לכל מי שמתעניין במדעי המוח ובהבנת המנגנונים המעצבים את החוויה האנושית.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
חוש הריח דורש מולקולות ריח, קולטנים ומוח מודע כדי ליצור תחושה, ולכן קיומם של קולטני ריח ברקמות גוף אחרות אינו מהווה בהכרח 'ריח'. · ההבנה המדעית של חוש הריח לוקה בחסר באופן יחסי לשאר החושים, למרות היותו החוש הקדום והבסיסי ביותר אבולוציונית. · הרחה היא פעולה אקטיבית של המוח השולטת בכמות הגירוי הנקלט, בדומה לתנועות עיניים מהירות בראייה. · האנושות רחוקה מאוד מהיכולת 'לשלוח ריח' דיגיטלי, בניגוד ליכולתה הקלה להמיר קול ותמונה לקוד דיגיטלי.
פרק 12: ד״ר זיו בן ציון - פוסט-טראומה
30 באפריל 202449 דק׳אורחים:דוקטור זיו ציוןלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפודקאסט מארח את דוקטור זיו ציון, חוקר פוסט-דוקטורט מאוניברסיטת ייל, לשיחה מקצועית בגובה עיניים על פוסט-טראומה. השיחה מכסה את ההגדרה הקלינית של ההפרעה, אשכולות הסימפטומים העיקריים והשוני התגובתי בין אנשים שונים. הפרק מיועד לכל מי שרוצה להבין את המדע שמאחורי הטראומה ומבקש כלים להבנת הסיטואציה, תוך ניפוץ מיתוסים על בלעדיות ההפרעה ללוחמים. מדובר בשיחה חשובה המעניקה פרספקטיבה מדעית על תופעה רווחת.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- פוסט-טראומה מוגדרת קלינית על בסיס ארבעה אשכולות סימפטומים: חודרנות, הימנעות, שינויים קוגניטיביים ורגשיים, ועוררות יתר.
- אין קשר ישיר הכרחי בין חומרת האירוע האובייקטיבי לבין הסיכוי לפתח פוסט-טראומה; התגובה תלויה בגורמים פסיכולוגיים אינדיבידואליים.
- אבחנה של פוסט-טראומה ניתנת רק חודש לפחות לאחר האירוע; תגובה חריפה בחודש הראשון נחשבת נורמלית.
- רוב האנשים שחווים אירוע טראומטי מחלימים ממנו באופן טבעי ולא מפתחים הפרעה פוסט-טראומטית.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפודקאסט מארח את דוקטור זיו ציון, חוקר פוסט-דוקטורט מאוניברסיטת ייל, לשיחה מקצועית בגובה עיניים על פוסט-טראומה. השיחה מכסה את ההגדרה הקלינית של ההפרעה, אשכולות הסימפטומים העיקריים והשוני התגובתי בין אנשים שונים. הפרק מיועד לכל מי שרוצה להבין את המדע שמאחורי הטראומה ומבקש כלים להבנת הסיטואציה, תוך ניפוץ מיתוסים על בלעדיות ההפרעה ללוחמים. מדובר בשיחה חשובה המעניקה פרספקטיבה מדעית על תופעה רווחת.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
פוסט-טראומה מוגדרת קלינית על בסיס ארבעה אשכולות סימפטומים: חודרנות, הימנעות, שינויים קוגניטיביים ורגשיים, ועוררות יתר. · אין קשר ישיר הכרחי בין חומרת האירוע האובייקטיבי לבין הסיכוי לפתח פוסט-טראומה; התגובה תלויה בגורמים פסיכולוגיים אינדיבידואליים. · אבחנה של פוסט-טראומה ניתנת רק חודש לפחות לאחר האירוע; תגובה חריפה בחודש הראשון נחשבת נורמלית. · רוב האנשים שחווים אירוע טראומטי מחלימים ממנו באופן טבעי ולא מפתחים הפרעה פוסט-טראומטית.
פרק 11: מלי שטווי - נוירותרפיה
14 באפריל 202444 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק זה מארח רון נוירו-תרפיסטית לשיחה על הקשר שבין המוח, הגוף והנפש. האורחת מסבירה כיצד תת-המודע משפיע באופן מכריע על התנהגותנו ועל תגובות פיזיולוגיות לא רצוניות, כגון כאבים. השיחה נוגעת בדרכים שבהן ניתן לחקור את המנגנונים הללו, ללא גישה מיסטית, כדי להבין את שורש הבעיות שאנשים חווים. הפרק ממחיש את האינטגרציה שבין מחקר אקדמי לבין פתרונות טיפוליים בקליניקה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- התגובה הפיזיולוגית של הגוף היא לעיתים כמעט בלתי רצונית ומהווה תוצאה של תהליכים חשיבתיים ורגשיים עמוקים.
- נוירו-תרפיה מתמקדת בחקירת ה-'איך' - כיצד מחשבה או רגש נוצרו, ולא רק בתוכן שלהם.
- תת-המודע משפיע באופן חד-משמעי על הבריאות הסומטית והנפשית, לעיתים עוד משלבי הינקות.
- ניתן למצוא פתרונות יצירתיים למצבים כואבים באמצעות חיבור בין ממצאי מחקר אקדמיים לבין תצפיות קליניות בשטח.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק זה מארח רון נוירו-תרפיסטית לשיחה על הקשר שבין המוח, הגוף והנפש. האורחת מסבירה כיצד תת-המודע משפיע באופן מכריע על התנהגותנו ועל תגובות פיזיולוגיות לא רצוניות, כגון כאבים. השיחה נוגעת בדרכים שבהן ניתן לחקור את המנגנונים הללו, ללא גישה מיסטית, כדי להבין את שורש הבעיות שאנשים חווים. הפרק ממחיש את האינטגרציה שבין מחקר אקדמי לבין פתרונות טיפוליים בקליניקה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
התגובה הפיזיולוגית של הגוף היא לעיתים כמעט בלתי רצונית ומהווה תוצאה של תהליכים חשיבתיים ורגשיים עמוקים. · נוירו-תרפיה מתמקדת בחקירת ה-'איך' - כיצד מחשבה או רגש נוצרו, ולא רק בתוכן שלהם. · תת-המודע משפיע באופן חד-משמעי על הבריאות הסומטית והנפשית, לעיתים עוד משלבי הינקות. · ניתן למצוא פתרונות יצירתיים למצבים כואבים באמצעות חיבור בין ממצאי מחקר אקדמיים לבין תצפיות קליניות בשטח.
פרק 10: תאלא נופי - יצירתיות שפתית
7 באפריל 202427 דק׳אורחים:תהילהלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק מארח רון כבונובסקי את תהילה, דוקטורנטית לחקר שפה, לשיחה על הבסיס המוחי של השפה האנושית. השניים דנים בתיאוריית הצדדה (לטרליזציה), ומסבירים מדוע ההמיספרה השמאלית אינה אחראית לבדה על עיבוד שפה. הפרק מפרט כיצד השילוב בין שדות סמנטיים ממוקדים לבין אסוציאציות רחוקות מאפשר לנו להבין מטאפורות וליצור יצירתיות שפתית. זהו פרק חובה לכל מי שרוצה להבין לעומק את הקשר בין המוח, המחשבה והתקשורת האנושית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- השפה האנושית היא כלי תקשורת רחב המאפשר לנו לתכנן, לחשוב על רגשות ולדבר עם עצמנו.
- בניגוד לתפיסה הישנה, ההמיספרה הימנית במוח משחקת תפקיד חיוני בהבנת שפה ולא רק השמאלית.
- ההבדל בין ההמיספרות מתבטא בשדה הסמנטי: השמאלית ממוקדת וקרובה למילה, הימנית רחבה ומפיקה אסוציאציות רחוקות.
- יצירתיות שפתית, כמו מטאפורות, נשענת על היכולת של ההמיספרה הימנית לחבר בין עולמות תוכן רחוקים לכאורה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק מארח רון כבונובסקי את תהילה, דוקטורנטית לחקר שפה, לשיחה על הבסיס המוחי של השפה האנושית. השניים דנים בתיאוריית הצדדה (לטרליזציה), ומסבירים מדוע ההמיספרה השמאלית אינה אחראית לבדה על עיבוד שפה. הפרק מפרט כיצד השילוב בין שדות סמנטיים ממוקדים לבין אסוציאציות רחוקות מאפשר לנו להבין מטאפורות וליצור יצירתיות שפתית. זהו פרק חובה לכל מי שרוצה להבין לעומק את הקשר בין המוח, המחשבה והתקשורת האנושית.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
השפה האנושית היא כלי תקשורת רחב המאפשר לנו לתכנן, לחשוב על רגשות ולדבר עם עצמנו. · בניגוד לתפיסה הישנה, ההמיספרה הימנית במוח משחקת תפקיד חיוני בהבנת שפה ולא רק השמאלית. · ההבדל בין ההמיספרות מתבטא בשדה הסמנטי: השמאלית ממוקדת וקרובה למילה, הימנית רחבה ומפיקה אסוציאציות רחוקות. · יצירתיות שפתית, כמו מטאפורות, נשענת על היכולת של ההמיספרה הימנית לחבר בין עולמות תוכן רחוקים לכאורה.
פרק 9: ד״ר נעמי זינגר - מוזיקה והמוח
17 במרץ 202440 דק׳פרק 8: ד״ר רותם בוטויניק נצר - אמונות, מוח, פלסבו ומה שביניהם [חלק ב׳]
10 במרץ 202427 דק׳פרק 7: ד״ר רותם בוטויניק נצר - אמונות, מוח, פלסבו ומה שביניהם [חלק א׳]
3 במרץ 202434 דק׳פרק 6: ד״ר ערן אלדר - רגשות וקבלת החלטות
25 בפברואר 202441 דק׳
פודקאסטים דומים
חינוך גמיש
sharon ramon
סליחה מראש
All•in
מדעי הרפואה והחיים | תל אביב 360
Tel Aviv University
בָּדוּק
הפודקאסט של מכון דוידסון לחינוך מדעי
בשיח טיפולי - על טיפול, זוגיות, משפחה ונפש האדם בראי היהדות
מרכז י.נ.ר
חופשיה ללדת- לידה טבעית עם זיוה כחלון
Oli safe care