בין קודש לנפש - פסיכולוגיה, יהדות, ומה שביניהם

Mordechai Lupu

43 פרקים

התיאוריות המודרניות בפסיכולוגיה כמו גם תיאוריות פילוסופיות (שלרוב עומדות בבסיסן העמוק של התיאוריות הפסיכולוגיות) מאפשרות קריאה חדשה בטקסטים מן המקורות בפודקסטים שלי אציג בכל פעם טקסט, או שאלה פסיכולוגית/פילוסופית, ואדון אודותיה מבעד לפריזמה של טקסטים יהודיים מסורתיים ומודרניים פרשנות זו תעזור לנו לדלות את ההנחות הפילוסופיות/פסיכולוגיות היהודיות אודות האדם והעולם, ולהשוות ביניהן לבין החשיבה המערבית בסוגיות אלו

האזן ב-Apple אתר הפודקאסט

סיכום מעמיק · מתוך הפרקנוצר אוטומטית מתמלול AI

המנחה קורא את שיריה של המשוררת אמילי דיקנסון על מוות ובדידות ומפענח אותם דרך עיניהן של מקורות יהודיים — מרבינו יונה ועד הגמרא ורמח"ל.

בפרק מיוחד ושונה מהרגיל המנחה, שעוסק גם בשירה, פותח עולם של ניתוח מקורי לשיריה של המשוררת האמריקאית אמילי דיקנסון, האהובה עליו, בתרגומיהם של שמעון זנדבנק ולאה גולדברג. הוא מתמקד בשירים העוסקים במוות, בבדידות ובמפגש שבין החיים למוות, ומראה כיצד השאלות הדתיות והפילוסופיות שעולות מהם משתלבות עם מקורות יהודיים — פירוש רבינו יונה למסכת אבות ומשל הספינות, המשנה ש"העולם הזה דומה לפרוזדור", דברי הגמרא על שפתיו של תלמיד חכם הדובבות בקבר ועל שיחות הנשמות בבית הקברות, וכן רמח"ל בספר מסילת ישרים. הפרק מתאים למי שאוהב שירה, מחשבת ישראל והתבוננות עמוקה בשאלות החיים, המוות ותחיית המתים. שווה האזנה בזכות החיבור היצירתי והבלתי שגרתי בין שירה אוניברסלית למסורת היהודית.

מותו של אדם שהשלים מסע חיים בשם טוב יכול להיות מקור לשמחה ולא רק לצער — כמשל הספינות של רבינו יונה: שמחים על הספינה היוצאת לים אך באמת ראוי לשמוח על זו שחזרה בשלום מהסכנה.
ה'לשון העקיפה' של דיקנסון, שבוחרת לראות במוות 'פריחת ציפורים', מקבילה לתפיסה היהודית שהמוות אינו סוף אלא סיום מוצלח של תפקיד והתחלת חיי העולם הבא.
תלמיד חכם שאומרים דבר שמועה מפיו לאחר מותו — 'שפתותיו דובבות בקבר', ויש בכך המשכיות ואקטיביות מסוימת גם לאחר המוות.
אופן הקבורה והקרבה בין הנקברים נושאים משמעות הלכתית ורוחנית, משום שהגוף שימש משכן לנפש האלוקית — ולכן, כדברי דרשות הר"ן, מעלות הנשמה משאירות רושם בגוף גם לאחר המוות.
החיים, לפי רמח"ל במסילת ישרים, הם כהליכה על שפת נהר: ההולך בלי התבוננות הוא כעיוור החשוף לסכנה, ולכן הם מחייבים מודעות ובחירה מתמדת בין טוב לרע.

השאלה הבולטת בפרק

כיצד שיריה של משוררת אמריקאית נוצרייה על מוות ובדידות נפגשים דווקא עם דברי חז"ל, רבינו יונה ורמח"ל על תחיית המתים ועל משמעות הקבורה?

סיכום AIנוצר אוטומטית על בסיס תיאור הפודקאסט

מרדכי לופו קורא מחדש בטקסטים יהודיים דרך פריזמה של פסיכולוגיה ופילוסופיה, ומשווה לחשיבה המערבית.

קריאה בטקסטים יהודיים דרך תיאוריות פסיכולוגיות ופילוסופיות
מציג בכל פעם טקסט או שאלה ודן בה דרך מקורות יהודיים
מבקש לדלות הנחות יהודיות על האדם והעולם
משווה בין החשיבה היהודית למערבית

מה קורה כשמניחים תיאוריה פסיכולוגית מודרנית לצד טקסט יהודי עתיק? הפודקאסט 'בין קודש לנפש' מבקש לחקור בדיוק את נקודת המפגש הזו.

נקודת המוצא של מרדכי לופו היא שהתיאוריות המודרניות בפסיכולוגיה, כמו גם התיאוריות הפילוסופיות שלרוב עומדות בבסיסן העמוק, מאפשרות קריאה חדשה בטקסטים מן המקורות. הן מספקות עדשה רעננה.

המבנה ברור: בכל פרק מוצג טקסט, או שאלה פסיכולוגית או פילוסופית, והדיון נפרש מבעד לפריזמה של טקסטים יהודיים מסורתיים ומודרניים כאחד. כך נוצר דו-שיח בין עולמות.

מטרת הפרשנות היא לדלות את ההנחות הפילוסופיות והפסיכולוגיות היהודיות אודות האדם והעולם. הפודקאסט מבקש לחשוף את תפיסת העולם שטמונה במקורות, לעיתים מתחת לפני השטח.

ממד נוסף הוא ההשוואה. הפודקאסט אינו עוצר בחשיבה היהודית, אלא משווה בינה לבין החשיבה המערבית באותן סוגיות. כך מתחדדים ההבדלים והדמיון בין שתי מסורות מחשבה.

זהו פודקאסט למי שמתעניין גם בפסיכולוגיה ובפילוסופיה וגם במקורות היהודיים, ומחפש שיחה אינטלקטואלית שמחברת בין הנפש המודרנית לבין הקודש.

פסיכולוגיהיהדותפילוסופיהמחשבהטקסטיםפודקאסט ישראלי

הפרק האחרון12 במרץ 2023

אמילי דיקינסון חוזרת בתשובה

אמ;לקסיכום הפרק ב-AI▾

קריאה בשירי המשוררת אמילי דיקינסון לאור מקורות יהודיים על מוות, בדידות וחיבור לבורא.

פרק שעוסק בשירתה של המשוררת האמריקאית אמילי דיקינסון, העוסקת רבות בבדידות, בחיבור לבריאה ולבורא, ובעיקר במוות ובחיים. השיחה מרחיבה על כמה משיריה הנוגים והרגישים לאור מקורות יהודיים. מתאים לחובבי שירה שמחפשים זווית דתית-פילוסופית.

שיריה הנוגים של דיקינסון נוגעים בשאלות דתיות-פילוסופיות ונקראים כאן לאור המקורות

פרקים אחרונים

אמילי דיקינסון חוזרת בתשובה
12 במרץ 202337 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
קריאה בשירי המשוררת אמילי דיקינסון לאור מקורות יהודיים על מוות, בדידות וחיבור לבורא.
פרק שעוסק בשירתה של המשוררת האמריקאית אמילי דיקינסון, העוסקת רבות בבדידות, בחיבור לבריאה ולבורא, ובעיקר במוות ובחיים. השיחה מרחיבה על כמה משיריה הנוגים והרגישים לאור מקורות יהודיים. מתאים לחובבי שירה שמחפשים זווית דתית-פילוסופית.
- שיריה הנוגים של דיקינסון נוגעים בשאלות דתיות-פילוסופיות ונקראים כאן לאור המקורות
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
הדתה, לאומיות, ומשיחיות בכתבי אבות הציונות בראי המאה ה-21. חלק שלישי
3 בינואר 202345 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
חלק שלישי ואחרון בסדרה על הדתה, לאומיות ומשיחיות בכתבי אבות הציונות, במבט מהמאה ה-21.
הפרק השלישי והאחרון בסדרה שמנסה לעשות סדר בשאלות הגדולות של היישוב המתחדש בארץ ישראל. בין הנושאים: הקשר בין אחד העם ל'נאום השפנים' של הרב שך, ישראל כמעצמת סייבר כמדינה יהודית, והתבוללות ישראלים בחו"ל. שיחה למתעניינים במחשבה ציונית ויהודית.
- שאלה מסקרנת: האם ישראל כמעצמת סייבר נחשבת מדינה יהודית
- הסבר פרויד למה הוא יהודי מובא כאחד הקצוות של הדיון
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
הדתה, לאומיות, ומשיחיות בכתבי אבות הציונות, בראי המאה ה-21. חלק שני
3 בינואר 202343 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
חלק שני בסדרה על אבות הציונות: קו השבר בין דתיים לחילוניים ובין גלות לגאולה.
החלק השני בסדרה ממשיך לשרטט את קו השבר שבין חלוציות למסורת, בין גלותיות לגאולה, ובין דתיים לחילוניים ביישוב המתחדש. בין השאלות: תשובת החזון איש לבן גוריון על חיים משותפים, והסגנון האדריכלי-ישראלי כביטוי להתנערות מהגלות. למתעניינים בהיסטוריה ובמחשבה ציונית.
- תשובת החזון איש לבן גוריון על איך דתיים וחילונים יחיו יחד מובאת כציר מרכזי
- האדריכלות הישראלית נדונה כשיקוף של ההתנערות מהגלות
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
הדתה, לאומיות, ומשיחיות בכתבי אבות הציונות, בראי המאה ה-21. חלק ראשון
2 בינואר 202357 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
חלק ראשון בסדרה: עיון בדברי הרב קוק, ברנר ואחד העם על דילמות היישוב המתחדש.
הפרק הראשון בסדרה פותח את העיון בדברי הרב קוק, י"ח ברנר, אחד העם ואחרים, מתוך כוונה לשאוב תובנות לשאלות אקטואליות. בין הנושאים: התבוללות, הדתה, גלותיות, יחסי דתיים וחילונים, ורוחניות מול חוסן כלכלי וצבאי. מתאים למי שרוצה מבוא מסודר למחשבה הציונית.
- הדילמות סביב ביסוס יישוב מתחדש המתנער מהגלות בשילוב רוח היהדות מוצגות כשאלות חיות גם היום
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
״הרמנויטיקה תורנית״. חלק רביעי
27 באוקטובר 202235 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
חלק רביעי בסדרת 'הרמנויטיקה תורנית': מקור הלגיטימציה לפרשנות החסידית ותפקיד הלומד.
הפרק הרביעי בסדרה דן בפרשנות החסידית לפסוקים ולמאמרי חז"ל ושואל מהיכן נובעת הלגיטימציה שלה. כן נדונים תפקידו של הסובייקט הלומד ושאלת האינסופיות של הפרשנות, לאור ההרמנויטיקה המודרנית. למתעניינים בפילוסופיה של לימוד הטקסט התורני.
- שאלת המפתח: האם הפרשנות התורנית אינסופית, ומהו תפקידו של הלומד מולה
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
״הרמנויטיקה תורנית״. חלק שלישי
24 באוקטובר 202235 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
חלק שלישי בסדרת 'הרמנויטיקה תורנית': האם יש ערך ללימוד תורה ללא הבנה.
הפרק השלישי בסדרה שואל אם יש ערך ללימוד תורה ללא הבנה, ומהם הסודות הטמונים באותיות התורה. כן נדון אם חשוב להכיר את מחברי הפירושים או להתרכז בטקסטים בלבד, לאור עקרונות ההרמנויטיקה המודרנית. שיחה למי שמתעניין בעקרונות לימוד התורה.
- שאלה פתוחה: האם יש ערך ללימוד תורה גם ללא הבנה
- הדיון נוגע בשאלה אם חשוב להכיר את מחבר הפירוש או רק את הטקסט
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.