הדתה, לאומיות, ומשיחיות בכתבי אבות הציונות, בראי המאה ה-21. חלק שני

הפרק בוחן את המתח המובנה בתרבות היהודית הישראלית בין מנטליות הגלות לבין שאיפת ההתחדשות הלאומית בארץ ישראל.

הפרק עוסק במתח שבין העבר הגלותי לבין ההווה המדינתי בישראל, דרך ניתוח הגותם של הרב קוק, אחד העם וברנר. המגיש בוחן כיצד מנטליות הגלות, על השפעותיה הנפשיות, משפיעה על יחסי דתיים-חילונים, על השירות הצבאי ועל הגדרת המדינה. הפרק מתאים למאזינים המבקשים להעמיק בשאלות זהות, היסטוריה יהודית והשורשים האידיאולוגיים של החברה הישראלית. מומלץ להאזין כדי להבין את שורשי המחלוקות המלוות את מדינת ישראל מיום הקמתה.

תובנות מרכזיות

• מנטליות הגלות אינה רק מצב פיזי, אלא השפעה נפשית ומנטלית המותירה את היהודים כנטע זר גם לאחר שיבתם לארצם.
• קיימת מחלוקת היסטורית עמוקה על תפקיד היישוב בארץ ישראל: מול השאיפה לבנות עולם יהודי חדש ופעיל, ניצבה תפיסת היישוב הישן שראתה בארץ מקום לקיום רוחני בלבד.
• ההגות החרדית נמנעת מעיסוק בשאלות גאולה או בהשפעת הגלותיות, ומתמקדת בשימור מסורת הישיבות האירופיות והקפדה על תורה ומצוות כערך עליון.
• גם באדריכלות באה לידי ביטוי הדילמה בין חיבור להיסטוריה והמקום, לבין אימוץ סגנונות מודרניים המייצגים התנתקות מהעבר.