בואו נדבר! ד"ר דני דרבי מדבר עם ד"ר לי טיבי על לחבק את הספק OCD, חמלה וגם אומץ
עודכן: מאת צוות פודקאסט·ישראל
/ הפרק במספרים
| פורסם | 23 ביוני 2025 |
|---|---|
| אורך | 33 דק׳ (קצר ב-27% מהממוצע בתוכנית) |
| קטגוריה | פסיכולוגיה |
על מה הפרק?
ד"ר לי טיבי מסבירה למה OCD הוא קודם כל קושי לחיות עם ספק ותחושת אי שלמות, ואיך טיפול בחשיפה עוזר לשנות את היחסים עם חוויה לא נוחה במקום לרדוף אחרי רגיעה ואישור.
ד"ר דני דרבי משוחח עם ד"ר לי טיבי, פסיכולוגית קלינית ומטפלת CBT, על הדרך שלה לטיפול ב-OCD ועל המנגנון שמסתתר מתחת לתכנים השונים של ההפרעה. טיבי מתארת איך בושה סביב מחשבות על מיניות או אלימות עלולה לעכב פנייה לטיפול, ואיך גם מטפלים יכולים לפספס OCD כשהוא לא נראה כמו שטיפת ידיים או צורך בסימטריה. מבחינתה, הסימן המרכזי הוא ספק שלא נסגר ותחושת אי שלמות שיכולים להופיע סביב ניקיון, זוגיות או כל נושא אחר. השיחה מפרקת את הדימוי של חשיפה כטיפול אכזרי: כשהיא נעשית בשיתוף פעולה, היא יכולה להיות משחקית, יצירתית וחומלת. המטרה אינה להבטיח למטופל שהפחד שלו לא יתממש, אלא לעזור לו לשהות באי ודאות בלי לבקש שוב ושוב אישור והרגעה.
/ תובנות מרכזיות
- OCD אינו מוגדר לפי תוכן אחד. המחשבות יכולות לעסוק בניקיון, מיניות, אלימות או זוגיות, בעוד שהמנגנון החוזר הוא ספק ותחושת אי סגירות.
- בושה יכולה לעכב פנייה לטיפול, במיוחד כשהמחשבות נתפסות כלא נעימות או ככאלה שקשה להודות בקיומן.
- כשמטפל חושד ב-OCD, שאלונים ייעודיים והתייעצות עם עמיתים יכולים לעזור בזיהוי המנגנון ולא רק הסימפטום הבולט.
- הניסיון להירגע ולקבל אישור שוב ושוב עלול לשמר את ההפרעה. בחשיפה מתרגלים מפגש עם האפשרות המפחידה בלי לפתור מיד את הספק.
- טיפול בחשיפה יכול להתקיים במרחב משחקי, יצירתי וחומל, עם פסיכו-אדוקציה ועבודת צוות בין המטפל למטופל.
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
/ שאלות נפוצות על הפרק
- על מה הפרק הזה?
- ד"ר דני דרבי משוחח עם ד"ר לי טיבי, פסיכולוגית קלינית ומטפלת CBT, על הדרך שלה לטיפול ב-OCD ועל המנגנון שמסתתר מתחת לתכנים השונים של ההפרעה. טיבי מתארת איך בושה סביב מחשבות על מיניות או אלימות עלולה לעכב פנייה לטיפול, ואיך גם מטפלים יכולים לפספס OCD כשהוא לא נראה כמו שטיפת ידיים או צורך בסימטריה. מבחינתה, הסימן המרכזי הוא ספק שלא נסגר ותחושת אי שלמות שיכולים להופיע סביב ניקיון, זוגיות או כל נושא אחר. השיחה מפרקת את הדימוי של חשיפה כטיפול אכזרי: כשהיא נעשית בשיתוף פעולה, היא יכולה להיות משחקית, יצירתית וחומלת. המטרה אינה להבטיח למטופל שהפחד שלו לא יתממש, אלא לעזור לו לשהות באי ודאות בלי לבקש שוב ושוב אישור והרגעה.
- מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
- OCD אינו מוגדר לפי תוכן אחד. המחשבות יכולות לעסוק בניקיון, מיניות, אלימות או זוגיות, בעוד שהמנגנון החוזר הוא ספק ותחושת אי סגירות. · בושה יכולה לעכב פנייה לטיפול, במיוחד כשהמחשבות נתפסות כלא נעימות או ככאלה שקשה להודות בקיומן. · כשמטפל חושד ב-OCD, שאלונים ייעודיים והתייעצות עם עמיתים יכולים לעזור בזיהוי המנגנון ולא רק הסימפטום הבולט. · הניסיון להירגע ולקבל אישור שוב ושוב עלול לשמר את ההפרעה. בחשיפה מתרגלים מפגש עם האפשרות המפחידה בלי לפתור מיד את הספק. · טיפול בחשיפה יכול להתקיים במרחב משחקי, יצירתי וחומל, עם פסיכו-אדוקציה ועבודת צוות בין המטפל למטופל.
מתיאור הפרק
בפרק הזה אירחתי את ד"ר לי טיבי לשיחה כנה ומעמיקה על טיפול בהפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) - דרך עיניים אנושיות, חומלות וחדות. נדבר על ספק שמסרב להיסגר, על בושה שמונעת עזרה, ועל מה קורה כשמטפל לומד לא לפחד מהמחשבות הכי קשות. ונדבר גם על חשיפה ומניעת תגובה, על טיפול תרופתי, על מיתוסים - ולמה טיפול ב־OCD הוא לא רק קשה, אלא גם יצירתי, מחובר, ולעיתים אפילו מצחיק. זה פרק למטפלים.ות, למתמודדים.ות, ולכל מי שרוצה להבין באמת מה זה אומר לחיות עם OCD - ולהתחיל לזוז מהמקום שבו נדמה שאין מוצא. שתהיה האזנה נעימה!