שיחה עם חבר הכנסת לשעבר משה פייגלין. שיחה על חירות וזהות, יהדות ואנטישמיות, הפרדת דת ומדינה, השביעי באוקטובר והחזון המדיני של מפלגת זהות
עודכן: מאת צוות פודקאסט·ישראל
/ הפרק במספרים
| פורסם | 20 בספטמבר 2025 |
|---|---|
| אורך | 1 שע׳ 2 דק׳ |
| קטגוריה | תרבות וספרות |
על מה הפרק?
משה פייגלין טוען כי משבר הזהות העולמי והישראלי הוא שורש כל הבעיות, וכי חזרה לזהות ברורה, הנטועה באמונה, היא הדרך היחידה להשיג חירות אמיתית.
בשיחה עם מילל מליניאק, חבר הכנסת לשעבר משה פייגלין מציג את משנתו לפיה אובדן הזהות הוא המקור למשברים הביטחוניים, הכלכליים והבינלאומיים של ישראל והעולם המערבי. הוא מנתח את המאבק בין הגישה הפרוגרסיבית, השוללת זהויות, לבין הגישה השמרנית, המאמינה בהן כיסוד לקיום אנושי, וקושר זאת לשאלת קיומו של אלוהים. פייגלין מדגיש כי זהות וחירות אינן סותרות אלא שני צדדים של אותו מטבע, וטוען שלא תיתכן חירות ללא זהות.
/ תובנות מרכזיות
- המאבק העולמי בין פרוגרסיביזם לשמרנות הוא ביסודו ויכוח על עצם קיומה של זהות, המשקף שאלה עמוקה יותר: האם יש אלוהים או אין.
- חירות אינה 'חופש'. חופש הוא היעדר אחריות (כמו אסיר בכלא), בעוד שחירות היא היכולת לקחת אחריות על חייך, דבר המחייב מצפן פנימי, כלומר, זהות.
- ישראל לכודה בין 'הפטיש' האסלאמי ל'סדן' הפרוגרסיבי, שכן שניהם רואים בזהות הלאומית והדתית החזקה של ישראל אויב משותף.
- כפי שאלוהים ברא את העולם על ידי 'הבדלה' (בין אור לחושך, ים ליבשה), כך גם זהויות נוצרות על ידי הגדרת גבולות ברורים.
- שלילת זהותו של אדם, כפי שנעשה בשואה באמצעות הפיכת אנשים למספרים, היא הצעד הראשון לשעבודו המוחלט.
האם בעיניך יש מקום גם לזהות חילונית עם זיקה רוחנית בתוך המקום הזה שהגדרת בין זהות לחירות, והאם זהות וחירות יכולות להיות שלובות יחד?
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
/ שאלות נפוצות על הפרק
- על מה הפרק הזה?
- בשיחה עם מילל מליניאק, חבר הכנסת לשעבר משה פייגלין מציג את משנתו לפיה אובדן הזהות הוא המקור למשברים הביטחוניים, הכלכליים והבינלאומיים של ישראל והעולם המערבי. הוא מנתח את המאבק בין הגישה הפרוגרסיבית, השוללת זהויות, לבין הגישה השמרנית, המאמינה בהן כיסוד לקיום אנושי, וקושר זאת לשאלת קיומו של אלוהים. פייגלין מדגיש כי זהות וחירות אינן סותרות אלא שני צדדים של אותו מטבע, וטוען שלא תיתכן חירות ללא זהות.
- מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
- המאבק העולמי בין פרוגרסיביזם לשמרנות הוא ביסודו ויכוח על עצם קיומה של זהות, המשקף שאלה עמוקה יותר: האם יש אלוהים או אין. · חירות אינה 'חופש'. חופש הוא היעדר אחריות (כמו אסיר בכלא), בעוד שחירות היא היכולת לקחת אחריות על חייך, דבר המחייב מצפן פנימי, כלומר, זהות. · ישראל לכודה בין 'הפטיש' האסלאמי ל'סדן' הפרוגרסיבי, שכן שניהם רואים בזהות הלאומית והדתית החזקה של ישראל אויב משותף. · כפי שאלוהים ברא את העולם על ידי 'הבדלה' (בין אור לחושך, ים ליבשה), כך גם זהויות נוצרות על ידי הגדרת גבולות ברורים. · שלילת זהותו של אדם, כפי שנעשה בשואה באמצעות הפיכת אנשים למספרים, היא הצעד הראשון לשעבודו המוחלט.
מתיאור הפרק
שיחה עם חבר הכנסת לשעבר ויושב ראש מפלגת זהות משה פייגלין. שיחה על אובדן הזהות, הקשר בין זהות לחירות ולבורא עולם. המאבק בין שמרנים לפרוגרסיביים ולאסלאם הרדיקלי. ריבונות בארץ ושלום לפי התורה. בשורת האמונה באל אחד והאנטישמיות. הקשר בין בית המקדש לקיום בארץ. הפרדת דת ממדינה והחזון של מפלגת זהות לצמצום מעורבות המדינה. השביעי באוקטובר וסוגיית החטופים. אידאולוגיה כנגד פופוליזם בפוליטיקה. החלת ריבונות והחזון ליהודה ושומרון.