שיחה עם המשורר הרולד שימל. על חבריו חדווה הרכבי ויהודה עמיחי. שירה והשראה יחד עם נדב הלפרין
עודכן: מאת צוות פודקאסט·ישראל
/ הפרק במספרים
| פורסם | 3 בפברואר 2026 |
|---|---|
| אורך | 55 דק׳ |
| קטגוריה | תרבות וספרות |
על מה הפרק?
המשורר הרולד שימן, בגיל 91, בשיחה אינטימית על חברות, שירה, אובדן, ועל חבורת המשוררים הירושלמית שעיצבה את חייו.
פרק זה הוא שיחה אינטימית עם המשורר והמתרגם הרולד שימן, החולק זיכרונות מחבורת המשוררים הירושלמית המכונה "המשפחה", שכללה את יהודה עמיחי וחדווה הרכבי. שימן מספר על היחסים האישיים והיצירתיים עמם, על ההתמודדות עם אובדן, ועל תהליכי כתיבה ועריכה. זוהי הזדמנות נדירה לשמוע תובנות ואנקדוטות ייחודיות מאחד מאחרוני דור הנפילים של השירה העברית, על החיים שמאחורי המילים.
/ תובנות מרכזיות
- יהודה עמיחי הגדיר את חבורת המשוררים הירושלמית כ"משפחה" ולא כקבוצה ספרותית, כדי להדגיש את הקשר האישי העמוק והתמיכה ההדדית ביניהם, בניגוד לסצנה התל אביבית.
- שימן אינו חש כ"מוהיקני האחרון" למרות שרבים מחבריו הלכו לעולמם; הוא מרגיש שהם ממשיכים לחיות בתוכו כחלק בלתי נפרד מגופו ומהווייתו.
- הקשר ה"משפחתי" בחבורה כלל גם מעורבות עמוקה בתהליכי היצירה; שימן, למשל, סייע בעריכת טיוטות ספרה האחרון של חדווה הרכבי לבקשתה, מתוך רצון שהספר יצא במיטבו.
- לדעת יהודה עמיחי, המוזיקה של באך לא הייתה "מוזיקה" אלא "תרגילי מוזיקה" - אנקדוטה המדגימה את זווית הראייה הייחודית והבלתי מתפשרת שלו.
- חדווה הרכבי ניסתה לסייע לחברתה להתמודד עם אבל דרך השירה, מתוך הבנה עמוקה שלכוח המילים יש יכולת ריפוי, גם במצבים הקשים ביותר.
"יש לך לפעמים איזו תחושה כזאת שאתה מועיקן האחרון?" - שאלה זו מובילה לתשובתו המרגשת של שימן על כך שכל חבריו שהלכו לעולמם ממשיכים לחיות בתוכו.
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
/ שאלות נפוצות על הפרק
- מה מספר המשורר הרולד שימן על גילו ועל המשוררים שהלכו לעולמם?
- שימן מספר שהוא חגג זה עתה 91, ושהוא חש המשכיות משנת 62 ועד היום, מהחדר הראשון שלו והלאה. על החברים שמתו הוא אומר שהם לא רק זיכרון, «הם חלק מהגוף שלי».
- איך נוצרה ההיכרות בין הרולד שימן לנדב אלפרין?
- אלפרין מספר שדוד נאו בוחבוט הזמין אותו להנחות אירוע לכבוד שימן בפסטיבל תל אביב לשירה, ולהערכתו זה קרה בשנת 2018. מאותו אירוע התפתחה בין השניים ידידות שנמשכת כבר כמה שנים.
- מה אמר יהודה עמיחי להרולד שימן על הצ'לו של קזלס שמנגן באך?
- עמיחי אמר לו «בשבילי מה שאתה שומע זה לא מוסיקה אלא תרגילי מוסיקה». שימן לא הסכים איתו אז, אבל שנים אחר כך שמע אישה בשם תמרה מסבירה בדיוק את אותו דבר, שהיצירות נכתבו כתרגילים לתלמידים שלמדו אצל באך.
- למה יהודה עמיחי סירב לקרוא לחבורת המשוררים הירושלמית חבורה?
- לפי שימן, עמיחי התעקש שהם אינם חבורה של משוררים אלא משפחה, וזה שינה את הכל. הדוגמה שהוא נותן היא אחת מבנות החבורה שחזרה מצרפת עמוסה בגבינות, וכשמישהו קרא מהרחוב עמיחי הבהיר שהאוכל הזה שמור למשפחה בלבד. בחבורה הזאת היו גם אריה זקס, דניס סילק וחדווה הרחבית.
- איך הרולד שימן למד יידיש אם בבית שלו לא דיברו אליו בשפה?
- שימן נולד בניו ג'רזי וגדל בברוקלין, ובבית יידיש שימשה כשפה שבה מדברים כדי שהילדים לא יבינו. הוא למד אותה בכוחות עצמו אחרי שראה ספרי יידיש מוצעים על המדרכות בתל אביב, קנה אותם והתחיל לקרוא בהם, ובהמשך המשורר סוצקבר נהג לבקר אצלו.
מתיאור הפרק
שיחה עם המשורר והמתרגם הרולד שימל. שיחה על משוררי החבורה הירושלמית חדווה הרכבי, יהודה עמיחי, אריה זקס ודניס סילק. ילדותו בארצות הברית. דור הביט. העברית והיידיש. שירה, תרגום והשראה. התקבלותו בעולם הספרות וקשריו עם נתן זך ואחרים. הפרספקטיבה שלו לגבי הספרות בימינו. בשיחה יחד עם המגיש והמשורר נדב הלפרין.