חברים לשכול - פרק מרתק עם אייל אשל, אבא של רוני אשל
עודכן: מאת צוות פודקאסט·ישראל
/ הפרק במספרים
| פורסם | 27 בפברואר 2025 |
|---|---|
| אורך | 52 דק׳ (ארוך ב-27% מהממוצע בתוכנית) |
| הנושא המרכזי | מחדל 7 באוקטובר והפקרת התצפיתניות |
| קטגוריה | ילדים ומשפחה |
על מה הפרק?
אייל אשל, אביה של התצפיתנית רוני שנרצחה בנחל עוז ב-7 באוקטובר, חושף כיצד התראות התצפיתניות נדחו במשך חודשים וכיצד הדרג הצבאי, המדיני והמשטרתי הפקירו את החיילות והאזרחים.
בפרק מיוחד של הפודקאסט 'אמא של ליבי - החיים עצמם' מארחת שלי, אמה של ליבי שנרצחה ב-7 באוקטובר, את אייל אשל, אביה של התצפיתנית רוני אשל שנרצחה עם חברותיה בחמ"ל נחל עוז. אייל מספר על רוני, על ההתאחדות של קבוצת התצפיתניות, ועל ההתראות שהן מסרו חודשים מראש לגבי פרצות בגדר, מצלמות לא תקינות וידיעת החמאס את המרחב. הוא מתאר זלזול והפקרה מצד מפקדים, ומונה בשמות בכירים בצבא ובמודיעין שלטענתו אחראים למחדל. כן עולה כשל הדרג המשטרתי שחסם את יציאת הרוקדים ממסיבת הנובה בבוקר הטבח.
/ תובנות מרכזיות
- התצפיתניות התריעו חודשים מראש על פרצות בגדר, מצלמות מושבתות וידיעת האויב את המרחב - אך קולן הושתק על ידי המפקדים שטענו 'אתן לא העיניים ולא המוח'
- שער ה-ש"ג בבסיס נחל עוז נותר פתוח ולא נעול דרך קבע, ובו נכנסו המחבלים לבסיס בבוקר הטבח
- המנטרה הפיקודית שהורידה כוחות לוחמים מגבול עזה לטובת אימונים הותירה את ההגנה בידי תצפיתניות וחמ"לים כמעט ללא לוחמים
- רח"ת המבצעים הקפיץ את הסמב"צים לבור בקרייה ברבע לארבע לפנות בוקר, אך שרשרת ההקפצה לכוחות בדרום לא נמשכה
- המשטרה חסמה את יציאת אלפי הרוקדים ממסיבת הנובה לכביש 232 והפנתה אותם לשדות, ועד היום לא ניתן הסבר מי נתן את ההוראה ולמה
מי נתן את ההוראה למשטרה לחסום בשש וחצי בבוקר את יציאת אלפי הרוקדים ממסיבת הנובה, ולמה לא נתנו להם לברוח עוד לפני שידעו על המחבלים?
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
/ שאלות נפוצות על הפרק
- על מה הפרק הזה?
- בפרק מיוחד של הפודקאסט 'אמא של ליבי - החיים עצמם' מארחת שלי, אמה של ליבי שנרצחה ב-7 באוקטובר, את אייל אשל, אביה של התצפיתנית רוני אשל שנרצחה עם חברותיה בחמ"ל נחל עוז. אייל מספר על רוני, על ההתאחדות של קבוצת התצפיתניות, ועל ההתראות שהן מסרו חודשים מראש לגבי פרצות בגדר, מצלמות לא תקינות וידיעת החמאס את המרחב. הוא מתאר זלזול והפקרה מצד מפקדים, ומונה בשמות בכירים בצבא ובמודיעין שלטענתו אחראים למחדל. כן עולה כשל הדרג המשטרתי שחסם את יציאת הרוקדים ממסיבת הנובה בבוקר הטבח.
- מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
- התצפיתניות התריעו חודשים מראש על פרצות בגדר, מצלמות מושבתות וידיעת האויב את המרחב - אך קולן הושתק על ידי המפקדים שטענו 'אתן לא העיניים ולא המוח' · שער ה-ש"ג בבסיס נחל עוז נותר פתוח ולא נעול דרך קבע, ובו נכנסו המחבלים לבסיס בבוקר הטבח · המנטרה הפיקודית שהורידה כוחות לוחמים מגבול עזה לטובת אימונים הותירה את ההגנה בידי תצפיתניות וחמ"לים כמעט ללא לוחמים · רח"ת המבצעים הקפיץ את הסמב"צים לבור בקרייה ברבע לארבע לפנות בוקר, אך שרשרת ההקפצה לכוחות בדרום לא נמשכה · המשטרה חסמה את יציאת אלפי הרוקדים ממסיבת הנובה לכביש 232 והפנתה אותם לשדות, ועד היום לא ניתן הסבר מי נתן את ההוראה ולמה
מתיאור הפרק
חבר לשכול, איש יקר, אייל אשל, אבא של רוני אשל, עוד יהלום נדיר שהיתה כאן בעולם ואיננה יותר. כל כך הרבה מתו סתם, זה יכול היה להימנע. אייל ושרון וכל משפחת אשל, אנחנו, יכולנו להמשיך להיות מאושרים. ההנהגה שלנו, הביטחונית, המדינית, כולם, כולם, חטאו, ועדיין חוטאים, בחטא היוהרה, אנחנו יודעים הכי, אנחנו מבינים יותר, מי יכול עלינו - חטא היוהרה. מי שיושב בעמדה בכירה, פוליטית ובטחונית, קודם כל שיהיה אדם ערכי, מוסרי, ישר, שיודע לקחת אחריות ואשמה על תיפקודו. אף אחד מהמנהיגים שלנו לא עושה את זה, הם לא ראויים לנו. אנחנו עם מדהים, אנשים מדהימים, מגיע לנו יותר! זוהי שיחה של שני אנשים עם לב מרוסק, עם נפש מדממת מ