מה עוצר את מהפכת המציאות המדומה?
עודכן: מאת צוות פודקאסט·ישראל
/ הפרק במספרים
| פורסם | 4 ביולי 2022 |
|---|---|
| אורך | 1 שע׳ 21 דק׳ (ארוך ב-55% מהממוצע בתוכנית) |
| הנושא המרכזי | ההיסטוריה והטכנולוגיה של מציאות מדומה |
| קטגוריה | כלכלה ועסקים |
על מה הפרק?
סקירה היסטורית של מציאות מדומה - מחזון המטאברס של צוקרברג, דרך פלמר לקי, ועד שורשי הראייה התלת-מימדית והסטריאוסקופ של ויטסטון.
הפרק פותח בחזון המטאברס שהציג מרק צוקרברג ב-2021 ובספקנות של רן לוי, שזוכר הבטחות דומות על מציאות מדומה כבר משנות ה-90. הוא מספר על פלמר לקי, נער שאסף עשרות משקפי מציאות מדומה, התאכזב מאיכותם והחליט לבנות פתרון מאפס. כדי להבין את הבעיה חוזר הפרק לשאלת היסוד מדוע יש לנו שתי עיניים, ומציג את צ'ארלס ויטסטון שגילה ב-1838 שראייה תלת-מימדית היא אשליה הנבנית במוח משתי תמונות שונות. ויטסטון פיתח את הסטריאוסקופ, שהפך ללהיט מסחרי עצום, ומכאן ממשיכה ההתפתחות אל ניסיונות מוקדמים למשקפי מציאות מדומה כמו זה של מורטון הייליג ב-1960.
/ תובנות מרכזיות
- חזון המטאברס אינו חדש - הבטחות דומות על מציאות מדומה ממש 'מעבר לפינה' נשמעו כבר בשנות ה-90, מה שמצדיק ספקנות לצד סקרנות.
- פריצת דרך טכנולוגית נולדה דווקא מהחלטה לזרוק את כל הרעיונות העיצוביים הקיימים ולהתחיל מאפס, כפי שעשה פלמר לקי אחרי שבחן 51 דגמי משקפיים.
- ראייה תלת-מימדית היא למעשה אשליה אופטית שהמוח בונה ממיזוג שתי תמונות מעט שונות שמגיעות מכל עין.
- לשתי עיניים יש מחיר אנרגטי גבוה, ולכן מעבר ליתירות הן נושאות יתרון אבולוציוני של ראיית עומק - למשל זיהוי טורף מוסווה על רקע צמחייה.
- הסטריאוסקופ של ויטסטון מ-1838, שהפך ללהיט עם מיליוני מכשירים, הוא אב הטיפוס הרעיוני של משקפי המציאות המדומה של היום.
מה השתנה בעולם הטכנולוגיה בשנים האחרונות שהפך את החלום הרחוק של מציאות מדומה לאפשרי, ומה עוד צריך לקרות כדי שנוכל לצלול לעולם דיגיטלי מלא?
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
/ שאלות נפוצות על הפרק
- על מה הפרק הזה?
- הפרק פותח בחזון המטאברס שהציג מרק צוקרברג ב-2021 ובספקנות של רן לוי, שזוכר הבטחות דומות על מציאות מדומה כבר משנות ה-90. הוא מספר על פלמר לקי, נער שאסף עשרות משקפי מציאות מדומה, התאכזב מאיכותם והחליט לבנות פתרון מאפס. כדי להבין את הבעיה חוזר הפרק לשאלת היסוד מדוע יש לנו שתי עיניים, ומציג את צ'ארלס ויטסטון שגילה ב-1838 שראייה תלת-מימדית היא אשליה הנבנית במוח משתי תמונות שונות. ויטסטון פיתח את הסטריאוסקופ, שהפך ללהיט מסחרי עצום, ומכאן ממשיכה ההתפתחות אל ניסיונות מוקדמים למשקפי מציאות מדומה כמו זה של מורטון הייליג ב-1960.
- מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
- חזון המטאברס אינו חדש - הבטחות דומות על מציאות מדומה ממש 'מעבר לפינה' נשמעו כבר בשנות ה-90, מה שמצדיק ספקנות לצד סקרנות. · פריצת דרך טכנולוגית נולדה דווקא מהחלטה לזרוק את כל הרעיונות העיצוביים הקיימים ולהתחיל מאפס, כפי שעשה פלמר לקי אחרי שבחן 51 דגמי משקפיים. · ראייה תלת-מימדית היא למעשה אשליה אופטית שהמוח בונה ממיזוג שתי תמונות מעט שונות שמגיעות מכל עין. · לשתי עיניים יש מחיר אנרגטי גבוה, ולכן מעבר ליתירות הן נושאות יתרון אבולוציוני של ראיית עומק - למשל זיהוי טורף מוסווה על רקע צמחייה. · הסטריאוסקופ של ויטסטון מ-1838, שהפך ללהיט עם מיליוני מכשירים, הוא אב הטיפוס הרעיוני של משקפי המציאות המדומה של היום.
מתיאור הפרק
רן לוי מצטרף לחברים במינהל מערכות ראש מחטיבת כלי טיס לנסיעת מבחן עם קסדת הטייס האגדית (ומהמתקדמות בעולם), לשיחה מרתקת על מציאות רבודה אז והיום.