אלביט עושים היסטוריהפודקאסט של אלביט

פרקים עם ניתוח מלא

• הטיל הבליסטי הראשון
• מה עוצר את מהפכת המציאות המדומה?

פרקים אחרונים

• הטיל הבליסטי הראשון

  9 ביוני 2026·23 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  נץ דורס הוא טיל בליסטי מתוחכם שפותח כמשכון לאקסטרה עם טווח כפול של 300 קילומטרים ודיוק של פחות מ-10 מטרים. הפרויקט התמודד עם אתגר משמעותי בניהוג הטיל בגובה של 50 קילומטרים, שם לחץ האוויר נמוך מאוד, מה שהצריך פיתוח אלגוריתמים ייחודיים לבקרה באמצעות שחרור גז. ניסויי הפיתוח כללו סימולציות מתקדמות וניסויים בשטח, כשכל שלב מלווה בלחץ גבוה ודרישות מחמירות.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • לניהוג בגובה רב יש אתגרים משמעותיים בגלל לחץ אוויר נמוך מאוד, שפוגע ביציבות הטיל.
  • אלביט פיתחה אלגוריתמים נפרדים לבקרה באמצעות שחרור גז, שיכולים להחליף את ניהוג הכנפונים במצבי קיצון.
  • סימולציות ממוחשבות בחוות שרתים רבי עוצמה הן כלי מרכזי בפיתוח, אך יש להן מגבלות ודרושות בדיקות מעשיות בשטח.
  • ניסויי ירי בטילים ארוכי טווח הם תהליך בירוקרטי ארוך ומורכב, שדורש תיאום בין גופים רבים.
  • אין מקום לטעויות בטילים - כל פרט חייב להיבדק בקפידה, והלחץ בניסויים גבוה מאוד.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾מה היו האתגרים המרכזיים בפיתוח מערכת הניהוג של טיל נץ דורס בגובה רב?

  האתגר המרכזי היה לפתח מערכת ניהוג שתאפשר לטיל לתמרן בגובה של כ-50 קילומטרים, שם לחץ האוויר דל מאוד, מה שעלול לגרום לאובדן יציבות וטמבל של הטיל. הפיתוח כלל יצירת אלגוריתמים חדשים לבקרה באמצעות שחרור גז, שונה מהשיטה הרגילה של ניהוג באמצעות כנפונים, כדי להתמודד עם תנודות ורוחות צד בגובה רב.

  ▾כיצד השתמשו במערכת GPS בפיתוח מערכת הבקרה של הטיל נץ דורס?

  מערכת הבקרה של הטיל משלבת מידע מחיישנים שונים וממערכת GPS כדי לדעת את מיקום הטיל, מצבו הזוויתי ומהירותו. המערכת מסיקה מהנתונים הללו את מיקום הטיל ביחס למסלול המתוכנן ושולחת הוראות להגעים לתיקון סטיות, מה שמאפשר דיוק גבוה בפגיעה במטרה.

  ▾מה הייתה החשיבות של סימולציות ממוחשבות בתהליך הפיתוח של נץ דורס, ומה המגבלות שלהן?

  סימולציות ממוחשבות הרצות בחוות שרתים רבי עוצמה אפשרו לבחון את אלגוריתמי הבקרה בתנאים שונים כמו רוח צד ותנודות גוף הטיל, וחסכו זמן רב בתהליך הפיתוח. עם זאת, הן מוגבלות במידת הדיוק שלהן בגלל אי ודאות במודלים אווירודינמיים ומנועיים, ולכן לא ניתן להסתמך עליהן בלבד.

  ▾כיצד נבדקה מערכת הניהוג של הטיל לפני ניסוי הירי הימי?

  לפני ניסוי הירי הימי, מערכת הניהוג נבדקה בניסויי רכב שבהם הטיל הוצמד לרכב טויוטה לבנה ונסע על כבישים כדי לוודא שהאלגוריתם והחיישנים פועלים כראוי עם נתוני GPS אמיתיים. למרות זאת, ניסוי הירי הימי נחשב לבחינה האמיתית והסופית של המערכת.

  ▾מה היו האתגרים הניהוליים והארגוניים שהיו קשורים לניסוי הירי של טיל נץ דורס?

  ניסוי הירי דרש תיאום מורכב בין גופים רבים, כולל ייצור חלקים, בקרת איכות, רכש וניהול לוחות זמנים. התהליך הבירוקרטי ארך כשנה, והלחץ היה גבוה במיוחד בחודשים שלפני הניסוי. צוות הפיתוח התמקם בחדר בקרה עם מסכים רבים למעקב אחרי פרמטרים שונים בזמן המעוף, והיה צורך באיזון בין דריכות למתח כדי לנהל את הניסוי בהצלחה.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• מה עוצר את מהפכת המציאות המדומה?

  4 ביולי 2022·1 שע׳ 21 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  פלמר לקי פיתח את האוקולוס ריפט, משקפי מציאות מדומה זולים וטובים יותר מהקיימים, והצליח להניע מחדש את תחום המציאות המדומה. למרות ההתקדמות הטכנולוגית, כמו שיפורים ב-latency, שדה ראייה, ואופטיקה, עדיין קיימות בעיות כמו משקל המשקפיים, גרפיקה לא מספקת ומעקב ידיים לא מושלם. אלביט מערכות מובילה בפיתוח קסדות מציאות רבודה מתקדמות לצבא, עם טכנולוגיות מתקדמות שמאפשרות לטייסים לראות מידע חיוני בזמן אמת. עם זאת, ירון קרנץ מאלביט מדגיש שהבעיה המרכזית היא היעדר תוכן איכותי שימשוך משתמשים להישאר עם הטכנולוגיה.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • ראיית עומק אנושית מבוססת על שתי עיניים שמספקות שתי תמונות שונות שהמוח מאחד לתמונה תלת-ממדית, כפי שהוכח על ידי צ'ארלס ויטסטון עם הסטריאוסקופ.
  • פלמר לקי השתמש במסך יחיד שמציג שתי תמונות שונות כדי להגדיל את שדה הראייה במשקפי מציאות מדומה, מה שמהווה פריצת דרך טכנולוגית.
  • ג'ון קרמק שיפר את זמן ההשהיה (latency) במשקפי אוקולוס ריפט, מה שהקטין משמעותית את תופעת מחלת התנועה במציאות מדומה.
  • קסדות מציאות רבודה מתקדמות של אלביט מערכות משולבות עם בינה מלאכותית וסנסורים, ומספקות לטייסי מסוקים מידע בזמן אמת שמעלה את הבטיחות והיעילות.
  • החסם העיקרי להתרחבות המציאות המדומה הוא היעדר משחקים ויישומים שמספקים חוויית משתמש איכותית שמחזיקה לאורך זמן.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾מה היו שלושת האתגרים המרכזיים שפלמר לקי זיהה במשקפי המציאות המדומה הקיימים בשנות ה-2000?

  פלמר לקי זיהה שלושה אתגרים עיקריים: שדה הראייה הצר של כ-40 מעלות לעומת 150 מעלות טבעיות, עקיבה לא מדויקת אחרי כיוון הראש שתלויה בחיישנים בחדר, והצורך בכבלים שמחברים את המשקף למחשב ומגבילים את התנועה.

  ▾כיצד פתר ג'ון קרמק את בעיית ה-latency באוקולוס ריפט, ומה הייתה ההשפעה של הפתרון?

  קרמק החליף חיישני תנועה למהירים יותר וקיצר את זמן עיבוד התמונה ל-20 מילי שניות, מה שהקטין משמעותית את הסיכוי למחלת תנועה במציאות מדומה, שהייתה בעיה מרכזית עם משקפי VR קודמים.

  ▾למה, לפי ירון קרנץ מאלביט מערכות, מה שמעכב את פריצת הדרך של המציאות המדומה הוא לא הבעיות הטכנולוגיות אלא משהו אחר?

  ירון קרנץ טוען שהבעיה העיקרית היא היעדר יישומים ומשחקים שמספקים ערך מוסף אמיתי למשתמשים, ולכן אנשים מתקשים להישאר עם המשקפיים לאורך זמן כי אין להם תמריץ לשימוש מתמשך.

  ▾באיזה אופן אלביט מערכות הצליחה להפוך למובילה עולמית בפיתוח קסדות מציאות רבודה למטוסי קרב ומסוקים?

  אלביט התמקדה בשיתוף פעולה עם חיל האוויר הישראלי, שפיתח ניסיון מבצעי ייחודי, והשתמשה בטכנולוגיות CRT קיימות כדי לפתח קסדות מתקדמות, מה שהקנה לה יתרון משמעותי במכרזים בינלאומיים כמו למטוס F-35.

  ▾מה היתרונות הטכנולוגיים של קסדת האקסייט של אלביט מערכות כפי שהודגמו בטיסת המסוק במנחת המסוקים של אלביט?

  קסדת האקסייט משלבת מקרנים זעירים להצגת גרפיקה ממוחשבת בזמן אמת, מציגה מידע על מכשולים ושטח סביב המסוק, מזהירה מפני סכנות כמו קווי מתח גבוה שלא נראים לעין, ומאפשרת לטייס לבצע נחיתות בטוחות גם בתנאים קשים כמו Brownout.

  לניתוח המלא של הפרק ←

כתבות במגזין על התוכנית

• 
  נתוני הפודקאסטים בישראל

  1,724 פרקים אומרים פייסבוק: המותג שהכי נשמע בפודקאסטים הישראליים

  4 בספטמבר 2026

פודקאסטים דומים

אלביט מדברים טכנולוגיה

אלביט

הייטק וסטארטאפים19 פרקים

בריאות איתנה

טוהר אמויאל

בריאות ואיכות חיים4 פרקים

כל תכני עושים היסטוריה

רשת עושים היסטוריה

כלכלה ועסקים1,000 פרקים

כל תכני עושים היסטוריה

רשת עושים היסטוריה

כלכלה ועסקים1,000 פרקים

The Itay Verchik Show

איתי ורצ'יק

כלכלה ועסקים957 פרקים

הפודקאסט של גיא קצוביץ'

גיא קצוביץ'

כלכלה ועסקים556 פרקים