המלצה על פודקאסט: איך אחד ביום מקבל המלצה ונמצא כאן?

פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של אחד ביום אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית חדשות ואקטואליה. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.

כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?

השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את אחד ביום היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.

כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?

שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 1,263 הפרקים של אחד ביום הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.

למה הארכיון של אחד ביום כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?

מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.

מה מקבלים כש-1,263 הפרקים של אחד ביום הופכים למגזין?

1,263 פרקים = 1,263 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.

כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?

אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של אחד ביום, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.

חדשות ואקטואליה

אחד ביום

N12 · עמוד המנחה

1,263 פרקים

על התוכנית

החדשות מתקדמות מהר ולפעמים קשה לעמוד בקצב, להבין מי נגד מי, ולמה זה בכלל חשוב. אלעד שמחיוף משוחח עם אנשי החדשות, כדי להבין יותר טוב מה קורה סביבנו - סיפור אחד ביום. ראשון עד חמישי, אצלכם על הבוקר.

האזנה לפרק הראשי באתר לכל הפרקים באתר (34)

מה זה אחד ביום?

אחד ביום הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית חדשות ואקטואליה מאת N12. התוכנית מספקת ניתוח חודרני ומעמיק של מפת הכוחות הגיאופוליטית, סוגיות הליבה בחברה הישראלית, והשפעת העידן הדיגיטלי על הקיום האנושי. בארכיון 1,263 פרקים, פרק חדש כמעט כל יום, אורך פרק ממוצע כ-30 דקות.

התוכנית במספרים
קטגוריה	חדשות ואקטואליה
פרקים בארכיון	1,263
תדירות (מהפרקים האחרונים)	פרק חדש כמעט כל יום
אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים)	כ-30 דקות
הפרק האחרון	10 בספטמבר 2026
פרקים עם ניתוח עומק	18

עודכן: 13 בספטמבר 2026

תובנות

"אנחנו פשוט חיים בעולם שבו כבר אין סיפורים"

בפרק אחד יושב אתגר קרת ומנסה להבין למה מלחמה היום מרגישה אחרת: "הציפייה שלנו שנחזור למלחמות שהם סיפורים, עגולים, שיש בהם התחלה, אמצע וסוף - יכול להיות שאנחנו פשוט כבר לא שם." בפרק אחר מנתחים למה איראן מפילה מסוק דווקא רגעים אחרי שטראמפ עצר את ישראל.

אלעד סיפחיוב ואלי הרשמן לוקחים את אירועי השעה - איראן, בחירת מבקר המדינה, גיוס חרדים, פשע מאורגן ברשויות - ומסבירים מה קרה ולמה זה מחזיק את התמונה הגדולה, בלי להטביע אתכם בפרטים.

מנה יומית מרוכזת של אקטואליה ישראלית לצד נגיעות בכושר, אוכל וזוגיות.

אקטואליה יומיתפוליטיקה ומשפטביטחון ואיראןחברה ישראלית

לוח בקרה · תובנות הארכיוןכל הפרקים שנותחו מתמלול AI - מאת אחד ביום

פרקים אחרונים שנותחו

תובנות זהב

שאלות בולטות

4.1

תובנות לפרק

התוכנית מספקת ניתוח חודרני ומעמיק של מפת הכוחות הגיאופוליטית, סוגיות הליבה בחברה הישראלית, והשפעת העידן הדיגיטלי על הקיום האנושי.

המנחה

התוכנית מוגשת על ידי מנחים ופרשנים, ביניהם אלעד סיפחיוב ואלי הרשמן, המעמיקים בניתוח סוגיות מורכבות. הם ניגשים לנושאים בגישה אנליטית ומספקים בחינה קריטית של אירועי אקטואליה, לעיתים קרובות בשיתוף עם מומחים בתחומם.

הסגנון

התוכנית מתאפיינת בסגנון הגשה אנליטי ומעמיק, המשלב הסברים מפורטים עם חשיפת דינמיקות פוליטיות וחברתיות נסתרות. היא מציעה ניתוח רב-רובדי של אירועים אקטואליים, לעיתים באמצעות ראיונות עם מומחים, ומטרתה להאיר זוויות ראייה שונות.

הסלמה ומתחים גיאופוליטיים (איראן, ישראל, ארה"ב, לבנון)פוליטיקה פנימית בישראל ותהליכים דמוקרטיים (בחירות, ביקורת המדינה)סוגיות חברתיות בישראל (גיוס חרדים, פשיעה מאורגנת ברשויות המקומיות)השפעת העידן הדיגיטלי על הקיום האנושי והסכסוכיםניתוח כוח והרתעה בזירה הבינלאומית והמקומית

תובנות הזהב מהארכיון

למרות לחצים, שחקנים גיאופוליטיים (כמו איראן) מוכנים לקחת סיכונים כדי לשמר או לשקם את יכולת ההרתעה שלהם, תוך שימוש בנכסים אסטרטגיים.
סכסוכים בעידן המודרני מתמשכים לעיתים קרובות עקב היעדר נרטיב קוהרנטי ו"סיפור" ברור המשותף לצדדים המעורבים.
הפוליטיקה הישראלית מתאפיינת לעיתים קרובות במאבקי כוח עזים, לחצים פוליטיים וקשיים בהתמודדות עם שסעים פנימיים.
קיימת סכנה גוברת של חדירת פשע מאורגן למערכות שלטוניות ומקומיות, המובילה ל"משילות פלילית" ופוגעת בחברה.
הקיום בעידן הדיגיטלי עלול להוביל לפסיביות אנושית ולתפיסת אנשים כ"משתמשים" או "דמויות משנה", המנותקים מסוכנות עצמית וסיפור אישי משמעותי.

למי זה מתאים

התוכנית מיועדת למאזינים המעוניינים בהבנה מעמיקה ואנליטית של אירועי אקטואליה, פוליטיקה, גיאופוליטיקה וסוגיות חברתיות בישראל ובעולם.

השאלות הבולטות בארכיון

דילים וחיסולים ברשימת הליכוד

כיצד מצליח בנימין נתניהו לשמר את שליטתו בליכוד למרות התנגדות חברי המפלגה לניסיונותיו לבטל את ההליך הדמוקרטי?

מי מתערב לנו בבחירות?

מדוע מדינת ישראל נמנעת מלעשות שימוש בכלים רגולטוריים מודרניים וממשיכה להסתמך על חוק דרכי תעמולה משנת 1959 כדי להגן על הבחירות שלה מפני התערבות דיגיטלית זרה?

נאט"ו של המזרח התיכון

האם טורקיה או פקיסטן באמת יסכנו את כוחותיהן ויילחמו עבור ערב הסעודית מול איראן או החות'ים ברגע האמת, או שהסכם מכה יישאר על הנייר בלבד כמו בריתות סעודיות קודמות?

האם המלחמה מתקרבת לישראל?

האם איראן תבחר לשרבב את ישראל למערכה כדי להוביל להרס מוחלט של ההסכם הנרקם עם ארצות הברית?

תפיסת הביטחון החדשה

מי אנחנו ומה החזון שלנו כמדינה, לפני שנגזרים ממנו האיומים והמענה הצבאי?

תואר מתקדם בהפרדה מגדרית

באילו ערכים אנחנו מוכנים להתגמש כדי לחיות ביחד, והאם הפרדה מגדרית היא באמת הדרך הנכונה לשילוב?

מסע בגבול הפרוץ

כיצד ייתכן שגבול כה ארוך ופרוץ נותר ללא מענה ביטחוני הולם במשך שנים, למרות התראות מודיעיניות?

המהפכה בפוליטיקה הבריטית

כיצד יצליח אנדי ברנם למשוך מצביעים מהירוקים אל הלייבור?

18 פרקים = 18 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.

כרטיס ביצועי התוכן המלא של אחד ביום זה הפודקאסט שלי - דברו איתי זה הפודקאסט שלך? קבל גישה לדוח

נושאים שהתוכנית עוסקת בהם

איראן והגרעין השביעי באוקטובר החברה החרדית החטופים צבא ושירות דף יומי וגמרא

מדריכים שבהם התוכנית מופיעה

מהם הפודקאסטים הישראליים הטובים ביותר על איראן והגרעין?

פרקים עם ניתוח מלא

הפרק האחרון10 בספטמבר 2026

והמועמדים לבחירות 2026 הם...

פרקים אחרונים

והמועמדים לבחירות 2026 הם...
10 בספטמבר 202629 דק׳
אורחים:דנהאמיר גבעתיד"ר אמיר גבעתידנה דבי
מפת העולם החדשה
9 בספטמבר 202625 דק׳
אורחים:ד"ר אלדד בן אהרון
המלחמה על ה-WNBA
8 בספטמבר 202630 דק׳
אורחים:ד"ר עידו באוםיעל (כתבת משפט)
האצות שסגרו את הברז
7 בספטמבר 202622 דק׳
אורחים:איגל מוסקואמיר בלבן
לאן נעלמה הממלכתיות?
6 בספטמבר 202630 דק׳
אורחים:בוש האבדוקטור מיכל יאריחומייניטראמפיוסי מזרחימוחמד בן סלמן
הקצב מבוסניה
3 בספטמבר 202634 דק׳
אורחים:דני סיטרנוביץ
כאוס בנתב"ג
31 באוגוסט 202630 דק׳
אורחים:ד"ר חן פרידברגדפנה ליאל
וידויים של מנהלת
30 באוגוסט 202627 דק׳
אורחים:אתגר קרת
המיתולוגיה של טופאק
27 באוגוסט 202637 דק׳
חיבורים ופיצולים בפוליטיקה הערבית
26 באוגוסט 202631 דק׳
כשייגמר המקום בבתי הקברות
25 באוגוסט 202623 דק׳
מה שקורה בקק״ל
20 באוגוסט 202627 דק׳
דילים וחיסולים ברשימת הליכוד
19 באוגוסט 202626 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
בנימין נתניהו ניסה לבטל את הפריימריז בליכוד כדי לקבוע את הרשימה בעצמו, אך נאלץ להסתפק בשימוש בשמונה שריונים, בהם שולבו דמויות כמו אורן דוברונסקי וחיים כץ. תוצאות ההצבעה מציבות את אלי כהן במקום הראשון, בעיקר בזכות היעדרותו מרשימות חיסול ודילים שליליים. המאבק הפנימי בין הפלג המזוהה עם טלי גוטליב לבין השרים הוותיקים והממלכתיים יותר טרם הוכרע, והוא צפוי להשפיע על עתיד המפלגה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- בנימין נתניהו פעל מהיום הראשון לביטול הפריימריז בליכוד כדי להשיג שליטה מלאה על הרכבת הרשימה.
- אלי כהן הגיע למקום הראשון בפריימריז מכיוון שלא היה יעד לאף דיל שלילי או רשימת חיסול מצד מועמדים אחרים.
- חיים כץ קיבל שריון במקום ה-18 בתמורה לשילוב מועמדים שנתניהו חפץ ביקרם, כמו אופיר כץ, בתוך הדילים שלו.
- לנתניהו יש סמכות לדרדר את ניר ברקת עד למקום ה-32 ברשימה, והחלטה זו תלויה בהצטברות עדויות על ניסיונות פוטש מצדו.
- המאבק על אופי הליכוד בין הפלג הביביסטי לבין השרים הוותיקים והממלכתיים יותר נמשך, כאשר הפלג הביביסטי נדחק מהעשירייה הראשונה אך נותר משמעותי.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
המאבק על הדיור הציבורי
18 באוגוסט 202632 דק׳
מי מתערב לנו בבחירות?
17 באוגוסט 202630 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
מדינות זרות וגורמים חיצוניים, ובראשם איראן ורשתות השפעה אזרחיות לכאורה כמו איסנד, מנצלים שסעים חברתיים קיימים בישראל כדי לזרוע כאוס ולערער את אמון הציבור במערכת הדמוקרטית. השימוש במניפולציות מידע זרות (פימי) הופך לעיתים קרובות למניפולציה פנימית (דימי), כאשר גורמים פוליטיים ומשפיענים מקומיים מהדהדים את המסרים המפוברקים בתוך השיח הציבורי והפוליטי. למרות אזהרות חוזרות ונשנות מצד גורמי ביטחון ומבקר המדינה, ישראל עדיין מתבססת על חוק תעמולה מיושן משנת 1959 ואינה מפעילה גוף מתכלל או רגולציה יעילה על הרשתות החברתיות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- רשתות השפעה זרות אינן מנסות לייצר שסעים חדשים מאפס, אלא מזהות משברים קיימים בחברה הישראלית, כמו סוגיית החטופים או גיוס החרדים, ומתלבשות עליהם כדי להעצים את הלהבות.
- רשת איסנד, המזוהה עם האחים המוסלמים ופועלת מטורקיה, פועלת כרשת השפעה אזרחית המגייסת מתנדבים ומנצלת כלי בינה מלאכותית כדי להציף את הרשתות החברתיות בישראל במסרים מפלגים במסות גדולות.
- מבצעי השפעה זרים גולשים מהמרחב הדיגיטלי אל המרחב הפיזי, כפי שקרה במשלוח זר האבל למשפחתה של החטופה לירי אלבג באפריל 2024, פעולה שיוחסה בסבירות גבוהה לגורמים איראניים.
- בניגוד לאיחוד האירופי, המגדיר מניפולציות מידע זרות כאיום אסטרטגי ומממן ארגוני חברה אזרחית לניטורן, בישראל גופי החברה האזרחית כמו פייק ריפורטר פועלים ללא תמיכה ממשלתית ומסתמכים על תרומות בלבד.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
מה קרה בסאוטה?
16 באוגוסט 202630 דק׳
נאט"ו של המזרח התיכון
13 באוגוסט 202624 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
ב-7 באוגוסט נחתם במכה הסכם הגנה משולש בין יורש העצר הסעודי, נשיא טורקיה וראש ממשלת פקיסטן, המגדיר תקיפה על אחת מהן כתקיפה על כולן. למרות ההשוואה לסעיף 5 של נאט"ו, ההסכם נותר בעיקרו הצהרתי וסמלי, ללא הקצאת כוחות ברורה או מענה מעשי לתקיפות החות'ים שבוצעו מאז חתימתו. המניעים של המדינות נעים בין חיפוש יוקרה והנהגה אזורית מצד סעודיה, לבין אינטרסים כלכליים ועסקאות נשק מצד טורקיה ופקיסטן.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- ערב הסעודית נוהגת להקים קואליציות ובריתות אזוריות רבות שנותרות לרוב על הנייר, במטרה לייצר תמונת ניצחון, להפגין הנהגה ולזכות ביוקרה בעולם המוסלמי.
- ההסכם המשולש מאותת לארצות הברית כי ערב הסעודית מגוונת את משענותיה הביטחוניות עקב סימני שאלה לגבי המחויבות האמריקאית לביטחון המפרץ.
- איראן זיהתה מיד את עצמה כמטרה של הברית הסונית המקיפה אותה משלושה כיוונים, והגיבה בטענה כי סעודיה מחפשת תחליפים למשענת הקנה הרצוץ האמריקאית.
- היעדרן של מדינות מפרץ אחרות כמו איחוד האמירויות מההסכם חושף את הקרע העמוק והתחרות הכלכלית והאזורית הקיימת בינן לבין ערב הסעודית.
- עבור ישראל, הברית הזו עלולה להגביר את הבידוד האזורי ולהכניס אלמנטים אנטי-ישראליים לשיח, במיוחד מצד טורקיה ופקיסטן, על רקע החשש במפרץ מערעור היציבות.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
האם המלחמה מתקרבת לישראל?
20 ביולי 202632 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
התקיפות ההדדיות בין ארצות הברית לאיראן נמשכות מזה תשעה ימים, כאשר איראן רואה במצר הורמוז נכס קיומי שאין לוותר עליו. מומחים מעריכים כי המערכה הנוכחית היא המשך ישיר לעימותים קודמים ולא אירוע מבודד. איראן מאיימת להרחיב את הפגיעה בתשתיות אנרגיה ומים במדינות המפרץ בתגובה ללחץ האמריקאי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- איראן מנהלת משוואה חדשה של פגיעה בתשתיות אזוריות בתגובה לתקיפות אמריקאיות בשטחה.
- קיימת אי-ודאות לגבי זהות מקבלי ההחלטות בפועל באיראן, עם ספקולציות סביב מצבו של המנהיג העליון.
- ישראל נמנעת מלהיכנס למעגל האש הנוכחי בשל הבנה אסטרטגית שמעורבותה תשנה את כללי המשחק לרעתה.
- הח'ותים בתימן מהווים קלף מיקוח איראני נוסף עם איום לסגירת מצר באב אל-מנדב.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
תפיסת הביטחון החדשה
19 ביולי 202635 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
עופר שלח מנתח את היעדר מסמך תפיסת ביטחון לאומי רשמי בישראל, ומסביר כיצד המודל של בן גוריון מ-1953 הפך למסגרת המנחה את המדינה ללא עדכון משמעותי. המציאות הנוכחית, הכוללת איומים משתנים ושינויים חברתיים, דורשת דיון עומק על מהות המדינה וגבולות הכוח שלה במקום הישענות על הרגלים ישנים. הדרג הפוליטי נמנע במכוון מגיבוש מסמך כזה כדי לשמר לעצמו חופש פעולה, מה שגורם להחלטות להתקבל ללא תכנון אסטרטגי ארוך טווח.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- המודל של בן גוריון התבסס על צבא מילואים, התראה, הרתעה והכרעה מהירה, תנאים שאינם קיימים עוד במציאות של היום.
- היעדר דיון אסטרטגי מסודר מוביל לכך שישראל פוגשת איומים חדשים ללא תוכנית פעולה מוגדרת מראש.
- הדרג המדיני מעדיף להימנע מפרסום תפיסת ביטחון כדי לא לכבול את ידיו מול לחצים בינלאומיים ושינויים בשטח.
- השימוש המוגבר במילואים כיום פוגע ביעילות הצבאית וביציבות החברתית והכלכלית של המשרתים.
- התפיסה שכל איום קטן הוא רכבת דוהרת מחייבת את ישראל לפעול בכל גזרה, מה שיוצר שחיקה מתמדת.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
הונגריה החדשה
16 ביולי 202629 דק׳
תואר מתקדם בהפרדה מגדרית
15 ביולי 202636 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
הכנסת דנה בהצעת חוק להרחבת ההפרדה המגדרית באקדמיה גם לתארים שני ושלישי, צעד שמעורר התנגדות עזה מצד חוקרים ומשפטנים. המתנגדים טוענים כי ההפרדה פוגעת בשוויון, מובילה לאפליה ממוסדת של מרצות ומורידה את רמת ההכשרה המקצועית. מנגד, תומכי המהלך רואים בו כלי הכרחי להנגשת השכלה גבוהה לאוכלוסייה החרדית שאינה מסוגלת ללמוד בסביבה מעורבת.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- הפרדה מגדרית באקדמיה גוררת אפליה ממוסדת, כגון איסור על מרצות ללמד גברים חרדים.
- דוחות מבקר המדינה מצביעים על כך שהתקציבים העצומים המושקעים במסלולים מופרדים לא תורמים משמעותית לשילוב חרדים בשוק העבודה.
- הפרדה מגדרית בתארים מתקדמים עלולה לפגוע אנושות באיכות ההכשרה המקצועית בתחומי הטיפול והפסיכולוגיה.
- פסיקת בג"ץ מ-2021 קבעה כי הפרדה מגדרית היא פגיעה חוקתית שניתן להצדיק רק אם היא מידתית ומוגבלת לתואר ראשון בלבד.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
מסע בגבול הפרוץ
14 ביולי 202629 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
הגבול הארוך ביותר של ישראל סובל מהזנחה רבת שנים, עם גדרות קרועות או חסרות שמאפשרות מעבר חופשי. עבריינים משתמשים ברחפנים חקלאיים כדי להבריח סמים לירדן ולהחזיר נשק איכותי לישראל. המערכת הביטחונית החלה להקים אוגדה חדשה כדי לתת מענה לאיומים הביטחוניים הגוברים לאורך הגבול.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- הגדר בגבול ירדן פרוצה בנקודות רבות ומאפשרת מעבר רגלי ללא קושי.
- רחפנים חקלאיים בעלי כושר נשיאה של עד 100 ק"ג הפכו לכלי המרכזי בהברחות.
- הערכת גורמי הביטחון היא שרק כ-30 עד 50 אחוז מההברחות נתפסות בפועל.
- העדר נוכחות צבאית קבועה על קו הגבול מקשה על סיכול חדירות בזמן אמת.
- הקמת אוגדת גלעד נועדה לשפר את המוכנות והתגובה לאירועים ביטחוניים בגזרה המזרחית.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
המהפכה בפוליטיקה הבריטית
13 ביולי 202629 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
בפרק נדונה ההיסטוריה הפוליטית של בריטניה בעשור האחרון, עם התמקדות במפלגת הלייבור ובתהליך השינוי שלה. קיר סטארמר, שנבחר לראש ממשלה, נתקל בקשיים ובשערוריות שהובילו להתפטרותו, ואנדי ברנם מתכונן להחליפו.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- קיר סטארמר נבחר לראש ממשלה מתוך רצון לשנות את תדמית הלייבור, אך נתקל בשערוריות שהזיקו לו.
- אנדי ברנם, ראש העיר של מנצ'סטר, מתכוון לשנות את הכיוון של הלייבור כדי למשוך מצביעים מחדש.
- הירוקים והימין הקיצוני מתחזקים על חשבון הלייבור והשמרנים, מה שמעיד על שינוי במפה הפוליטית.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פתרון חדש לשוויון בנטל?
12 ביולי 202629 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
מספר המתנדבים הערבים והדרוזים בשירות הלאומי עלה מ-3,800 בשנת 2018 לכמעט 6,000 בשנת 2025, כאשר נשים מובילות את המגמה. מנסור עבאס, יו"ר מפלגת רע"מ, מקדם מתווה לשילוב צעירים ערבים בשירות אזרחי מנותק מהקשר ביטחוני כדי להציע להם מסגרת חלופית לפשיעה. המפלגות הערביות האחרות חלוקות בדעתן לגבי היוזמה, הנעה בין התנגדות מוחלטת לחשש מניצול פוליטי של המהלך.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- אחוז הנשים הערביות באקדמיה הישראלית הגיע ל-65 אחוזים מכלל הסטודנטים הערבים, והשתלבותן בשוק העבודה הוכפלה בעשור האחרון.
- ההנהגה הערבית דורשת לנתק לחלוטין את השירות הלאומי מכל זיקה למשרד הביטחון ולהפכו לאזרחי נטו כדי למנוע התנגדות בציבור הערבי.
- כ-40 אחוזים מהצעירים הערבים בגילאי 17 עד 24 מוגדרים כחסרי מסגרת תעסוקתית או אקדמית, מה שמגביר את הסיכון להידרדרות לפשיעה.
- היעדר מוסדות ציבוריים כמו בתי חולים ביישובים ערביים מגביל את היצע התקנים לשירות לאומי בתוך הקהילה עצמה.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
הגלגול החדש של נאט"ו
9 ביולי 202629 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
בפסגת נאט"ו באנקרה, מנהיגים ניסו לא לעורר את טראמפ, שהיה עצבני על מדינות הברית. טראמפ דרש מהמדינות להשקיע יותר בתקציבי הביטחון, במיוחד לאור האיום הרוסי. טורקיה, עם צבאה החזק, משחקת תפקיד מרכזי בנאט"ו ומנצלת את כוחה כדי לקדם את האינטרסים שלה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- טראמפ ראה בהשקעה של מדינות נאט"ו הזדמנות להפעיל לחץ עליהם לשלם יותר.
- המלחמה באוקראינה חידשה את החשיבות של נאט"ו עבור מדינות אירופה.
- טורקיה מנצלת את מעמדה בנאט"ו כדי לקדם את האינטרסים שלה באזור.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
איך להנציח את ה7.10?
8 ביולי 202623 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
הקואליציה מקדמת הצעת חוק להקמת תאגיד, מוזיאון ומפעל הנצחה ממלכתי לטבח שבעה באוקטובר. ד"ר אסף זלצר, חוקר הנצחה וזיכרון, מתריע מפני הרכב המועצה המתוכננת המורכבת מנציגי ממשלה ומשפחות ללא אנשי מקצוע ואקדמיה. הדיונים בוועדת החינוך חושפים חוסר אמון ומחלוקות קשות בין משפחות שכולות, בין היתר סביב עתידן של המיגוניות שהפכו לאתרי קטל.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- מדינת ישראל נוטה להימנע מהקמת מוזיאונים ואנדרטאות לאומיים לאירועים מורכבים או לכישלונות, כפי שמעיד חסרונם של מוזיאון צה"ל או אתר הנצחה למלחמת 1948.
- הצעת החוק הנוכחית מחריגה את אתרי ההנצחה של שבעה באוקטובר מחוקים קיימים המסדירים שימור פריטים וניהול מוזיאונים בישראל.
- הניסיון לעצב זיכרון לאומי תוך כדי לחימה וכאשר חטופים עדיין מוחזקים בעזה מנוגד לתובנות היסטוריות המדגישות את החשיבות של פרספקטיבת זמן, כפי שהיה במקרה של יד ושם.
- קיים ויכוח עז בין משפחות שכולות לגבי העתקת מיגוניות המוות למוקד מרכזי או השארתן במקומן המקורי כעדות היסטורית המעצבת את הנוף.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
הכנסת בספירה לאחור
7 ביולי 202629 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
בעשרת הימים הקרובים לפני הבחירות, הכנסת מתמודדת עם בליץ חקיקה שיכול לשנות את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה ואת מעמד לומדי התורה. דפנה ליאל ופרופ' סוזי נבות מדברות על הדילים הפוליטיים והאתגרים שעומדים בפני הקואליציה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- הכנסת עומדת בפני בליץ חקיקה שמטרתו להעביר חוקים משמעותיים לפני פגרת הבחירות.
- הקואליציה מנסה לרצות את המפלגות החרדיות כדי להבטיח את תמיכתן בהצבעות.
- חוק יסוד לימוד תורה נחשב לחוק משמעותי שיכול לשנות את מעמד לימוד התורה במדינה.
- הייעוץ המשפטי בכנסת מתמודד עם אתגרים רבים, כולל חוקים בעייתיים מבחינה משפטית.
- הקואליציה מנסה לדחוס חוקים רבים בזמן קצר, דבר שמקשה על תהליך החקיקה.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
המהפכה בעבירות תקיפה מינית
6 ביולי 202628 דק׳
אפקט ממדאני
5 ביולי 202630 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
בפרק נדונה השפעתו של ראש עיריית ניו יורק, זורן ממדני, על הבחירות לקונגרס בארצות הברית. ממדני הצליח להביא לבחירת שלושה מועמדים פרוגרסיביים בפריימריז, דבר שמעורר דאגות בישראל לגבי יחסי ישראל-ארצות הברית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- ממדני נבחר לראשות העירייה בניו יורק בתחילת השנה.
- הוא מתערב בפוליטיקה הארצית ומקדם מועמדים בפריימריז לקונגרס.
- ההצלחה שלו בפריימריז עשויה לשנות את הכיוונים הפוליטיים במפלגה הדמוקרטית.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
אירופה רותחת
28 ביוני 202623 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
גל החום הנוכחי באירופה הוא חסר תקדים, עם טמפרטורות שמגיעות מעל 40 מעלות. זה משפיע על חיי היומיום של התושבים, כולל השפעות על משקי האנרגיה והבריאות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- החום הקיצוני באירופה מגיע מוקדם מהרגיל, והשנה הוא שובר שיאים.
- צרפת לא ערוכה לחום כזה, עם מעט מאוד מזגנים בבתי התושבים.
- החום משפיע על תשתיות כמו תחנות כוח ורכבות.
- אירופה מתמודדת עם תמותה גוברת באוכלוסיות בסיכון בעקבות החום.
- תופעת האל-ניניו משפיעה על מזג האוויר באירופה ומביאה לגלי חום קיצוניים.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.

לבעלי הפודקאסט

שיווק והכנסות מאחד ביום: שאלות נפוצות

העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.

המלצה על פודקאסט: איך אחד ביום מקבל המלצה ונמצא כאן?: פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של אחד ביום אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית חדשות ואקטואליה. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?: השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את אחד ביום היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?: שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 1,263 הפרקים של אחד ביום הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
למה הארכיון של אחד ביום כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?: מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
מה מקבלים כש-1,263 הפרקים של אחד ביום הופכים למגזין?: 1,263 פרקים = 1,263 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?: אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של אחד ביום, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.