הנתונים מהניתוח נכונים ל-03.10.2026. מספר הפרקים בפיד מתעדכן מתוך פודקאסט·ישראל.
יותם שטיינמן?
יותם שטיינמן מגיש את עושים תנ"ך ברשת עושים היסטוריה, ובפיד יש היום 229 פרקים. קראנו את התמלולים של 10 מהם, 8.8 שעות של שיחות עם חוקרים על מגילות, חפירות, לחם ומלחמות. ב-7 מתוך 10 הוא מחבר את הפרק לפרקים קודמים, וב-6 מתוך 10 הוא מברך כבר בדקות הראשונות אורח שחוזר לאולפן.
הכל פה מבוסס על 10 פרקים של עושים תנ"ך עם יותם שטיינמן. כל אחד מהם עבר אצלנו בדיקת תוכן ובדיקת פרטיות. השתמשנו במודל whisper בשביל התמלול, בעברית. המודל לא מסמן מי מדבר, אז הספירה כוללת את המגיש, האורחים וגם את הקריינות של הרשת. כל ציטוט מועתק מהתמלול בדיוק כמו שהוא. כל מספר שמופיע כאן שמור עם השאילתה שמחשבת אותו מחדש.
מי הוא, במילים שלו
לפעמים, בסוף פרק, הוא פשוט אומר מי הוא. בלי תארים. משפט אחד.
"אני יותם שטיינמן, עורך ומגיש, תודה לכם על ההאזנה."מתוך סוף הפרק "אנשי תל עזקה"
בפרק על כת קומראן הוא מספר שיש נושאים שהם מגלים מחדש, וזה קורה גם אחרי כל כך הרבה שנים שאנחנו באוויר,
ואומר: וזה היופי וזה הכיף.
גם החוקרים שם, מכירים אותו טוב. פרופ' ישראל פינקלשטיין פותח את הפרק על תמנע בשלום רב, יותם יקירי.
לפעמים הוא מביא לאולפן משהו מהחיים שלו. הפרק על לחם במקרא מתחיל בסיפור על חבר לצוות בבית הספר, מורה לתנ"ך. פגשתי אותו לא מזמן במסדרונות בית הספר.
החבר ירד במשקל, וההסבר שלו: לא, הוא אמר לי, בסך הכל הורדתי לחם.
ובהמשך: אמר לי, יותם, הורדתי הכל.
והתגובה של יותם: אבל ריח המאפים עולה באפי,
ואיך אפשר בלי לחם?
הוא הקליט את הפתיח הזה בזמן שמאזינים ישבו במרחבים מוגנים: מקווה שכולם בטוחים אי שם במקלטים או בממ"דים או במקום בטוח אחר.
משם, הוא החליט להחזיר לאוויר פרק על חוקי מלחמה בעולם העתיק.
השם שלו נמצא גם בתיאור של התוכנית בפיד. בסוף, זה נגמר במילים האזנה מגלגלת ונעימה, יותם
.
השאלות שהוא שואל
ב-10 התמלולים יש 888 משפטים שמסתיימים בסימן שאלה. המילה "מה" מופיעה ב-229 מהם, "למה" ב-66, "איך" ב-50 ו"מי" ב-48. לפעמים הוא פותח פרק בצרור שאלות שלם.
- "למה הגיע המבול הזה לפי הסיפור?" המבול הבבלי, לשחר ענבר
- "אבל מיהו רצין מלך ארם?" המלחמה הסורו-אפריימית, בפתיח לפרק
- "כמה תקופות שלום אתם מכירים?" מלחמה ושלום בעולם העתיק, למאזינים
- "האם זה הדרגתי? או שיש גם קפיצות." סודות הנחושת של תמנע, על ניצולת הנחושת
- "מי את? מה את?" אנשי תל עזקה, לאפרת שפי
בפרק על המבול הבבלי, אחרי שורה ארוכה של שאלות ברצף, ההמשך נשמע ככה: אם לא תעצור אותי אני אמשיך ככה עוד שעה.
בפתיח לשידור החוזר של הפרק על המלחמה הסורו-אפריימית הוא שואל נשמע לכם מוכר?
ואז מזכיר לנו משהו?
, ומסביר למה זה עדיין רלוונטי: אולי כי הסיפור שלה הוא הסיפור על מדינות קטנות שנתקעות בין הפטיש לסדן של מעצמות על.
לעמוד הפרק באתר.
על מה מדברים אצלו
מיינו את 10 הפרקים לפי הכותרת, הנושא, מילות המפתח והתובנות של הניתוח. פרק אחד יכול להיספר ביותר מנושא אחד. חוק, הלכה וטקסים מובילים עם 5 פרקים ו-4.6 שעות. אחריהם, עם 3 פרקים כל אחד, מגילות מדבר יהודה וקומראן, ארכיאולוגיה ומחקר בשטח, ומלחמות, מלכים ומעצמות.
המילים שחוזרות בשיחות מספרות על מה באמת מדברים. "מקרא" או "תנ"ך" נשמעות בכל 10 הפרקים. "מלחמה" נשמעת 180 פעמים, יותר מכל מילה אחרת שספרנו, ו"מקדש" 151 פעמים, למרות שהיא מופיעה רק ב-7 פרקים.
איך הוא מראיין
ככה זה הולך ב"עושים תנ"ך": מתחילים בתזכורת קצרה, איפה היינו. ממשיכים לקרוא את הטקסט. בסוף מפרשים. ספרנו כמה פעמים כל שלב מופיע בתמלולים. אפשר ללחוץ על כל שלב, או פשוט לעבור לפי הסדר.
מה האורחים אמרו ששווה לשמור
שמונה רגעים מהארכיון. לכל רגע יש את הציטוט המקורי מהתמלול. יש גם קישור לעמוד הפרק באתר, ואפשר להאזין לפרק עצמו.
הוא שאל אם הפקת הנחושת השתפרה לאט או בקפיצה. התשובה: ואז בבת אחת יש קפיצה לחצי אחוז.
ואז, פתאום, גם הגמלים נכנסו לתמונה. שנים אף אחד לא רצה אותם.
"כל פעם שהציעו את הגמל, שהוא הרבה יותר טוב, התכנסו נהגי החמורים ואמרו לא."
ועוד ממצא מהמדבר, של אנשים שצבעו את בגדי הצמר האלו עם ארגמן, עם הארגמן המלכותי, שזה הצבע הכי יקר בתקופה הזו,
בגרסה המסופוטמית, האלים לא מתעצבנים בגלל חטא. מה שמפריע להם זה הרעש.
"ויש משהו שהאלים שונאים יותר מכל דבר אחר זה רעש"
אז ככה, לפי הסיפור הזה, המבול לא היה עונש המבול היה הדרך לדלל אותם כדי שיעשו פחות רעש לאנליל.
ויש גם פרט קטן על כלי השיט: בניגוד לסיפור בתנ״ך בסיפור המסופוטמי התיבה הייתה עגולה.
שיבולת וסיבולת, לפי מה שנאמר בפרק, זה המקרה היחיד בכל המקרה שבו אנחנו למדים שהיו הבדלים של דיאלקט.
ומשם לשורש של מילה שכולנו משתמשים בה:
"כי כבוד נגזר מהתואר כבד, שמשהו שיש לו משקל,"
קהלת מקבל כאן עדכון. הפסוק טוב אשר לא תידור משתידור ולא תשלם.
ואחריו נשמעת גרסה מהחיים בעיר: למה להסתבך? למה לקבל קנסים? פנגו, הולך לחניון.
ובסוף: אנחנו קוראים לעצמנו עם הספר,
ובספר יש מילים ולמילה יש משמעות.
הלחם שכתוב עליו בתנ"ך שונה מהלחם שאנחנו אוכלים היום. החיטה המקומית שלנו עד 1940 הייתה חיטת דורום, שזאת חיטה קשה והיא לא תופחת.
כלומר:
"דורום, אי אפשר לעשות קרואסון או עוגות מדורום,"
בסיפור של גדעון, הלחם הוא לא רק אוכל. הוא סימן. דרכו רואים מי בצד הזה ומי בצד השני כי גדעון הוא קודם כל חקלאי, המדיינים הם רועי צאן,
.
הפעם אין פרופסורים. הוא אומר את זה ככה: אז היום אין לנו פרופסורים, אין לנו דוקטורים,
אבל יש לנו את האנשים האמיתיים, וסליחה,
ומה שהם מלמדים זה פשוט.
"זה באמת מה שמפריד בין ארכיאולוג לשודד עתיקות, זה שהוא מתעד."
לא תמיד צריך לחשוף כל פינה. גם כשחופרים כמו שצריך, יש דברים שנשארים באדמה. ועדיין, משאירים את רוב התל, משאירים לעתיד, לארכיאולוגים של העתיד.
יש פה שני פרקים על עדת קומראן. הראשון מסתיים עם הבטחה: ובפרק ההמשך שלנו אנחנו נתחיל לקרוא קצת,
. בפרק השני כבר פותחים את הטקסטים וקוראים אותם. מילה אחת משנה את כל הקריאה: בלשון המגילות קץ פירושו זמן.
ככה גם התפיסה של אנשי העדה, כמו שמציגים באולפן.
"אבל במעמד הפולחני שלנו אנחנו עומדים כתף אל כתף עם המלאכים."
אחז, מלך יהודה, נכנע לאשור. שלח להם מס כבד. בשיחה מדברים על אפשרות אחרת.
"ואם אחז לא נכנע… אז סביר להניח שהוא פשוט היה מודח במקרה הטוב, נרצח במקרה הרע."
והמסקנה שנשמעת בסוף הפרק: הוא הציל את יהודה מהגורל של ממלכת ישראל,
בעולם העתיק הפסד במלחמה הוסבר מלמעלה: אם אנחנו הפסדנו, משמע האל כועס עלינו.
וגם המילה שלום לא אמרה את מה שהיא אומרת היום:
"שלום זה כניעה מוחלטת,"
ועל קובץ החוקים המפורסם מכולם, הסדר הכרונולוגי ברור: בוא נתחיל מזה שחמורבי לא יכול להיות מושפע מהתנ״ך,
ועוד שני משפטים מהארכיון
- שחר ענבר, בלייב במוזיאון ישראל, על לוח השנה של מגילת המקדש:
סך הכל 364 ימים וזה לוח נורא סימטרי.
- ובאותו ערב, על המקום שבו נמצאה המגילה:
מתחת לבלטות בתוך קופסת נעליים.
לעמוד הפרק
כל הפרקים מחכים בעמוד התוכנית עושים תנ"ך בפודקאסט·ישראל, גם אלה שלא הבאנו פה.
מה הארכיון הזה יכול להיות
יש פה 10 פרקים. בפיד של עושים תנ"ך תמצאו 229. כל פרק במדגם, 53 דקות בממוצע. בכל אחד מהם מתארחים חוקר, חוקרת או כמה מהם, ושמם מופיע בכותרת. מנוע חיפוש יודע לקרוא טקסט, לא לשמוע. מה שלא כתוב, לא קיים בשבילו. כל מה שקראתם כאן: שאלות, נושאים, שלד, ציטוטים, אפשר להוציא מכל אחד מ-229 הפרקים, אחרי אותן בדיקות.
229 פרקים = 229 מאמרים
הכתבה הזאת הופקה אוטומטית מהאודיו של הפרקים של עושים תנ"ך עם יותם שטיינמן. AuthorityRank עושה את אותו הדבר לכל הארכיון: כל פרק הופך למאמר בעברית שגוגל מוצא ומנועי בינה מלאכותית יכולים לצטט.
10 הפרקים שעליהם מבוססת הכתבה
מגילת המקדש, עם ד"ר שחר ענבר, בלייב במוזיאון ישראל (אוגוסט 2026) · כוחה של מילה, עם פרופ' נועה מזרחי (יוני 2026) · סודות הנחושת של תמנע, עם פרופ' ישראל פינקלשטיין ופרופ' ארז בן יוסף (יוני 2026) · מה באמת כתוב במגילות מקומראן, עם פרופ' יונתן בן-דב (מאי 2026) · כת קומראן, עדת היחד, עם פרופ' יונתן בן-דב (מאי 2026) · המלחמה הסורו-אפריימית, עם ד"ר בועז סתוי (אפריל 2026, שידור חוזר) · מלחמה ושלום בעולם העתיק, עם פרופ' נילי וזנה (מרץ 2026, שידור חוזר) · אנשי תל עזקה, עם אבינועם להבי ואפרת שפי (פברואר 2026) · כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם, עם ד"ר טובה דיקשטיין (ינואר 2026) · המבול הבבלי, עם שחר ענבר (ינואר 2026)
הכתבה נכתבה בסיוע בינה מלאכותית על בסיס התמלולים והניתוחים של פודקאסט·ישראל. הציטוטים הועתקו מהתמלול האוטומטי כפי שהוא, ולכן ייתכנו בהם שיבושי תמלול קלים. כל המספרים חושבו מחדש מהנתונים בזמן הכתיבה וניתנים לשחזור.
