ההשהיה בין הגירוי לתגובה (בין השאלה לתשובה) מאפשרת להרהר במה שנאמר באמת, במקום לפרש אוטומטית על סמך התפיסות שלנו - שלא בהכרח תואמות לכוונת הצד השני.
הקשבה פעילה אינה פסיבית: המקשיב הוא הפעיל - מקשיב בעיניים, בהנהון ובשיקוף, ובודק שהוא מבין גם את התוכן וגם את הרגש.
אנחנו ממהרים לתת עצות כי זה מחזק את הדימוי העצמי שלנו ומרגיש אותנו בעלי ערך - אבל לרוב העצה אינה רלוונטית ואינה מה שהמשתף ביקש.
אפשר להשהות בלי שתיקה מביכה: לשאול 'למה התכוונת?', 'מה אתה זקוק ממני?', או לומר 'תן לי לחשוב על זה, בוא נשוחח בהמשך'.
מהירות יתר בעצות עלולה לסגור את הילד וליצור מרחק, ולגרום לו לבוא פחות לשתף - בעוד מתן מקום ושיקוף ('זה בטח היה לא נעים', 'גם אותי זה מאכזב') מזמין שיתוף.

השאלות שחוזרות

איך מיישמים הקשבה פעילה והשהיית תגובה לא רק בתפקיד המקצועי של מטפל או מחנך, אלא דווקא עם היקרים לנו מכל - הילדים ובני הזוג?
מיליון, את יותר אימא, את יותר אישה, את יותר פליטה - ואיך את מגדירה את עצמך?
ילי, האם אתה מתגעגע לגן? - שעליה ענה הילד שכשהוא בבית הוא בכלל לא מתגעגע לגן, אך כשהוא בגן הוא דווקא מתגעגע לבית.
מה גורם לך לגדול למי שהכפת את כלפי אחר, ולשים לב למי שזקוק לעזרה - מאיפה זה בא, והאם זה קשור לאיך שגדלת?

הזמן כאורח / יצירת קשר

רוצה את פרטי הקשר המאומתים? מוצר המידע שלנו כולל אנשי קשר מאומתים, ציון פופולריות, ונתוני אפיזודות לכל פודקאסטר בישראל.

כל פרק שלך יכול להפוך למאמר שגוגל מדרג ושמנועי ה-AI מצטטים. כך מאזינים חדשים מוצאים אותך - מהארכיון שכבר הקלטת.