אוסטר חוזר בסיום על טריק אהוב עליו שכבר הופיע ב'עיר הזכוכית': דיבור ארס-פואטי על עצם תהליך הכתיבה, כשהמספר מצהיר שכל מילה אמת אבל מתערב שלא יאמינו לו.
המספר מבקש שהספר יתפרסם רק לאחר מותו, ובכך הטקסט מבטא את החרדה הכרוכה בחשיפת היצירה בפני העולם והמבקרים.
הרעיון המרכזי: היכולת לעוף בקעה דווקא מתוך הייאוש העמוק ביותר על רצפת המטבח, ולא מהעינויים שהמאסטר כפה; אולי הייאוש לבדו היה מה שחשוב.
המספר תוהה אם השיטה האכזרית של 33 השלבים מיותרת, ומציע שאולי יש דרך פנימית פשוטה שעוקפת לגמרי את הגוף ומתרחשת ברגע אחד של טרנספורמציה.
הפסקה החותמת נקראת כהוראות מדיטציה או יוגה לקורא: לחדול להיות מי שאתה, להרפות את השרירים, לתת לנפש לזרום החוצה ולהתפוגג עד שמתנתקים מהאדמה.

השאלות שחוזרות

האם השיטות האכזריות של מאסטר יהודי באמת היו נחוצות, או שאולי הייאוש לבדו היה הדבר היחיד שחשוב ושכל אדם מסוגל לעוף אם רק יתאמץ מספיק?

הזמן כאורח / יצירת קשר

רוצה את פרטי הקשר המאומתים? מוצר המידע שלנו כולל אנשי קשר מאומתים, ציון פופולריות, ונתוני אפיזודות לכל פודקאסטר בישראל.

כל פרק שלך יכול להפוך למאמר שגוגל מדרג ושמנועי ה-AI מצטטים. כך מאזינים חדשים מוצאים אותך - מהארכיון שכבר הקלטת.