נבו רוזי

מנחה ב-

שעת כתיבה - פודקאסט לכתיבה יוצרת עם נבו רוזי

נבו רוזי

תרבות וספרות141 פרקים

תובנות מרכזיות

• המניע הראשוני לכתיבה לא חייב להיות 'לעשות טוב בעולם' — נבו מודה בכנות שאצלו זה התחיל ממקום אגואיסטי לחלוטין: הרצון שיראו אותו, שישמעו אותו ושיכירו בכישרון שלו.
• הוצאה עצמית של ספר אינה רק עניין כלכלי אלא שמירה על שליטה: כשמישהו אחר קונה את הזכויות הוא יכול לחתוך חצי מהספר, ולכן הספר במהדורה עצמית נשאר 'מאה אחוז שלי'.
• כתיבה אינטואיטיבית ואסוציאטיבית, שנבו היה ציני כלפיה בעבר, התגלתה כתרפויטית — היום הוא כותב כשכואב, כשמבולבל, כששמח ובכל מצב, והיא הפכה ל'גלגלי עזר' לחיים.
• בכתיבה אנחנו משחררים שליטה על התוצאה (אין לנו מושג מה ייצא) אבל שומרים שליטה מלאה על המרחב — מרחב שאיש לא יכול לחדור אליו או לשנותו.
• 'לברוא עולם' לא מחייב פנטזיה או יצורים — גם סיפור על זוג שחי ברמת גן הוא בריאה של עולם בתוך העולם שאנחנו חיים בו.

השאלות שחוזרות

• האם 'למה לכתוב' שונה מ'למה לפרסם'? נבו טוען שאנחנו עסוקים יתר על המידה בפרסום כאקט המרכזי ולוקחים את הכתיבה עצמה כמובנת מאליה — ומציע לשים את הכתיבה, ולא הפרסום, במרכז.