כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש: המשך המסע ברחבי הגלקסיה
עודכן: מאת צוות פודקאסט·ישראל
/ הפרק במספרים
| פורסם | 25 במאי 2026 |
|---|---|
| אורך | 54 דק׳ |
| הנושא המרכזי | גילוי כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש |
| אורחים | מיכאל גדר |
על מה הפרק עם מיכאל גדר?
ארבעים שנה של ציד כוכבי לכת רחוקים, ואיך כל גילוי כזה מכרסם עוד פיסה מהמקום המיוחד שדמיינו לעצמנו ביקום.
מה שמפתיע הוא שהכוכב הראשון שהתגלה מחוץ למערכת השמש, 51 פגאסוס, היה ענק גז שמקיף את שמשו בשלושה וחצי ימים בלבד - בדיוק הדבר שהמומחים אמרו עליו 'לא יכול להיות', כי הניחו שכוכבי לכת ענקיים תמיד רחוקים. הפרק מערער שלוש פעמים על ההנחה שאנחנו מיוחדים: לא במרכז, לא השמש היחידה, וכעת גם המערכת הפלנטרית שלנו אינה נדירה אלא שכיחה. המתח האמיתי הוא בין הראיות העקיפות אך חד-משמעיות (תנודת אור ודופלר, לא צילום ישיר) לבין הפיתוי לקפוץ מהן אל ספקולציה על חיים ויצורים תבוניים. השאלה שנשארת פתוחה: אם כמעט לכל שמש יש כוכבי לכת, האם גם החיים שכיחים, או שאנחנו עדיין לבד.
גילוי 'הצדק החם' 51 פגאסוס ב-1995 שבר את חוקי המשחק - הוא הוכיח שכוכב לכת ענק יכול לשבת צמוד לשמשו בניגוד לכל ההנחות, ופתח מהפכה קופרניקאית שלישית שבה אנחנו מאבדים גם את ייחודה של מערכת השמש שלנו.
/ תובנות מרכזיות
- הכוכב הראשון שהתגלה היה הפתעה שטרפה את הקלפים: ענק גז במחזור של שלושה וחצי יום, מה שנחשב בלתי אפשרי - ובדיוק זה זיכה את מישל מאיור בנובל.
- כוכבי לכת אי אפשר לראות ישירות כי האור שהם מחזירים הוא מיליונית מאור שמשם; לכן מגלים אותם עקיף - דרך תנודת השמש (דופלר/מהירות רדיאלית) או דרך ירידת אור במעבר (טרנזיט).
- טלסקופ קפלר, שמדד 150 אלף כוכבים כל חצי שעה במשך ארבע שנים, גילה כ-4,500 כוכבי לכת, מערכות עם שישה-שבעה כוכבים, ואפילו כוכב שמקיף שתי שמשות.
- אנחנו רואים רק את המערכות היציבות ואת אלה שבמישור הראייה שלנו - מה שלא מדדנו לא אומר שאינו קיים.
- חמצן באחוזים גבוהים באטמוספרה של כוכב לכת יכול לשמש סימן (ביומארקר) לחיים, כי בלי הספקה מתמדת הוא מתפרק - אבל ייתכן שחיים אחרים כלל לא זקוקים לחמצן.
התנודה הזאת, אבל זה בפרק של שעות, של ימים, של שנים?
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
/ שאלות נפוצות על הפרק
- על מה הפרק הזה?
- מה שמפתיע הוא שהכוכב הראשון שהתגלה מחוץ למערכת השמש, 51 פגאסוס, היה ענק גז שמקיף את שמשו בשלושה וחצי ימים בלבד - בדיוק הדבר שהמומחים אמרו עליו 'לא יכול להיות', כי הניחו שכוכבי לכת ענקיים תמיד רחוקים. הפרק מערער שלוש פעמים על ההנחה שאנחנו מיוחדים: לא במרכז, לא השמש היחידה, וכעת גם המערכת הפלנטרית שלנו אינה נדירה אלא שכיחה. המתח האמיתי הוא בין הראיות העקיפות אך חד-משמעיות (תנודת אור ודופלר, לא צילום ישיר) לבין הפיתוי לקפוץ מהן אל ספקולציה על חיים ויצורים תבוניים. השאלה שנשארת פתוחה: אם כמעט לכל שמש יש כוכבי לכת, האם גם החיים שכיחים, או שאנחנו עדיין לבד.
- מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
- הכוכב הראשון שהתגלה היה הפתעה שטרפה את הקלפים: ענק גז במחזור של שלושה וחצי יום, מה שנחשב בלתי אפשרי - ובדיוק זה זיכה את מישל מאיור בנובל. · כוכבי לכת אי אפשר לראות ישירות כי האור שהם מחזירים הוא מיליונית מאור שמשם; לכן מגלים אותם עקיף - דרך תנודת השמש (דופלר/מהירות רדיאלית) או דרך ירידת אור במעבר (טרנזיט). · טלסקופ קפלר, שמדד 150 אלף כוכבים כל חצי שעה במשך ארבע שנים, גילה כ-4,500 כוכבי לכת, מערכות עם שישה-שבעה כוכבים, ואפילו כוכב שמקיף שתי שמשות. · אנחנו רואים רק את המערכות היציבות ואת אלה שבמישור הראייה שלנו - מה שלא מדדנו לא אומר שאינו קיים. · חמצן באחוזים גבוהים באטמוספרה של כוכב לכת יכול לשמש סימן (ביומארקר) לחיים, כי בלי הספקה מתמדת הוא מתפרק - אבל ייתכן שחיים אחרים כלל לא זקוקים לחמצן.
מתיאור הפרק
מרצה: פרופ' צבי מאז"ה, פרופסור אמריטוס בבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה, חתן פרס ישראל למדעי הפיזיקה לשנת 2024 במסגרת סדרת מפגשי הנשיא במועדון הסגל להלן הרצאתו של פרופ' צבי מאז"ה,פרופסור אמריטוס בבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה, האנושות התפתחה על פני כוכב לכת החג סביב השמש שלנו, המספקת לו אור וחום. מזה ארבע מאות שנה מחפשים האסטרונומים סימנים לקיומם של כוכבי לכת סביב שמשות אחרות ביקום. ההרצאה סוקרת את הגילויים בעשרות השנים האחרונות של אותם כוכבי לכת במרחבי החלל, ואת המהפכה המחשבתית המלווה אותם. לבסוף, ההרצאה דנה גם באפשרות של חיים אחרים על כוכבי לכת רחוקים. ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקס