י. מה הקשר בין גרטה, פוליטיקאים והתחממות כדור הארץ?
עודכן: מאת צוות פודקאסט·ישראל
/ הפרק במספרים
| פורסם | 1 במרץ 2020 |
|---|---|
| אורך | 13 דק׳ |
| קטגוריה | ילדים ומשפחה |
על מה הפרק?
פרופסור אופירה ילון מסבירה כיצד אמנות בינלאומיות הצליחו לטפל בחור באוזון, ומדוע פוליטיקאים נכשלים בהתמודדות עם ההתחממות הגלובלית, תוך הדגשת תפקיד גרטה טונברג ותנועת הנוער.
פרק זה של 'פוליטיקה בקטנה' מארח את פרופסור אופירה ילון, מומחית לקיימות וסביבה, לדיון על אתגרי איכות הסביבה. היא מסבירה על חשיבות המיחזור ועל ההבדל בין הצלחת הטיפול בחור באוזון, בזכות אמנות בינלאומיות, לבין הכישלון בהתמודדות עם ההתחממות הגלובלית עקב אינטרסים כלכליים חזקים. הפרק עוסק גם בתפקידם של גזי החממה והשפעת עלייה של מעלה אחת בטמפרטורה העולמית על כדור הארץ. בנוסף, נבחנת תופעת גרטה טונברג ומדוע קולה של הנוער חשוב כל כך במאבק למען עתיד סביבתי טוב יותר. מיועד לכל מי שמעוניין להבין את המורכבות של משבר האקלים ואת תפקיד הפוליטיקה והציבור בהתמודדות עמו.
/ תובנות מרכזיות
- אמנות בינלאומיות והסכמה פוליטית הוכיחו את יעילותן בפתרון משברים סביבתיים גלובליים כמו החור באוזון.
- אינטרסים כלכליים של חברות הנפט והאנרגיה מהווים מכשול משמעותי בפעולה אפקטיבית נגד התחממות גלובלית.
- עלייה ממוצעת של מעלה אחת בטמפרטורת כדור הארץ משבשת באופן דרמטי את האקלים העולמי וגורמת לאירועים קיצוניים כמו שיטפונות ובצורות.
- גזי חממה חיוניים לקיום חיים על פני כדור הארץ, אך ריכוזם העודף גורם להתחממות מסוכנת.
- קולם של בני נוער ופעילות כמו זו של גרטה טונברג יכולים להפעיל לחץ משמעותי על פוליטיקאים ותעשיינים לנקוט פעולה סביבתית.
למה בנושא של התחממות כדור הארץ הם לא מצליחים?
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
/ שאלות נפוצות על הפרק
- מה אומרת פרופ׳ אופירה ילון על ההצלחה בטיפול בחור באוזון לעומת הכישלון באקלים?
- לדבריה החור באוזון הוא הבעיה הסביבתית שכמעט נפתרה, בזכות אמנת מונטריאול שבה מדינות התחייבו להגביל את החומרים שגורמים לו. מול זה, בהתחממות הגלובלית הפוליטיקאים נכשלים, כי לחברות הנפט והאנרגיה יש שם עוצמה וכסף אדירים. היא מציגה את האוזון כהוכחה שכשמנהיגים מגיעים להסכמה ומטמיעים מדיניות אפשר לשקם את הכדור.
- מה הייתה הטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ בלי גזי החממה, לפי פרופ׳ אופירה ילון?
- בלי שכבת גזי החממה הטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ הייתה מינוס 18 מעלות, ולא היינו יכולים לחיות כאן. עם השכבה הזאת הממוצע עמד על פלוס 14 מעלות, וכיום אנחנו כבר בסביבות 15 מעלות בממוצע העולמי. היא ממשילה את גזי החממה לפוך בשמיכה שסופג את החום החוזר מכדור הארץ.
- למה אסור לשים זכוכית בפח הכתום?
- המיון של האריזות נעשה בידי אנשים שעומדים על פס מיון, וזכוכית עלולה להישבר ולפצוע אותם. לכן הזכוכית הולכת לפח הסגול ולא לכתום. פרופ׳ אופירה ילון מדגישה שדווקא בפח הכתום חשוב להקפיד על הרשימה שמופיעה על המדבקה, מה נכנס ומה לא.
- מה חושבת פרופ׳ אופירה ילון על גרטה טונברג ועל תנועת הנוער לאקלים?
- היא מעריכה שעומד מאחורי גרטה מנגנון משומן שמסיס את המערכת, ולדעתה זה דבר מבורך. ההסבר שלה הוא שהדור שלה נכשל ומשאיר לילדים ולנכדים מציאות רעה מאוד, וגרטה מייצגת את הדור הצעיר שמפנה אצבע מאשימה כלפי מקבלי ההחלטות. בפרק מושמעים קטעים מנאומיה בפרלמנט האירופי ובאום, ובהם המשפט אתם גנבתם את החלומות שלי ואת הילדות שלי עם המילים הריקות שלכם.
- איך הגיעה פרופ׳ אופירה ילון מאוניברסיטת חיפה לתחום הסביבה?
- את התואר השני והשלישי שלה עשתה בתחום ניהול הפסולת, וכשילדיה נשאלו מה אמא עושה הם ענו שאמא בזבל, מה שהיה מביך מאוד. מהזבל היא צמחה לכל תחום הסביבה, הקיימות, האנרגיה והאקלים. היא מספרת שגדלה בוואדי שיח בחיפה והייתה מדברת עם העצים ועם האבנים ומספרת להם מה עבר עליה במשך היום.
מתיאור הפרק
פרק 10– מה הקשר בין גרטה , פוליטיקאים והתחממות גלובאלית? בפרק העשירי נארח את פרופ' אופירה איילון מאוניברסיטת חיפה – מומחית בניהול משאבי טבע וסביבה: קיימות, פסולת, אנרגיה ואקלים.