מארוול מחזירה את קפטן אמריקה - פול פריים #10

שני חברים חוזרים מהפסקה ארוכה (אחד מהם נהיה אבא) כדי לדבר על רכישת וורנר ברוס בידי נטפליקס, ומה זה אומר על עתיד הצפייה בסרטים בקולנוע.

בפרק הזה המנחים חוזרים אחרי הפסקה ממושכת — אחד מהם הפך לאבא — ופותחים בשיחה אישית על איך הורות וזוגיות מעמיקות את החוויה הרגשית בצפייה בסרטים. עיקר הפרק מוקדש לעסקה הצפויה שבה נטפליקס מועמדת לרכוש את וורנר ברוס (ויחד איתה את HBO), על המורכבות החוקית (חשש ממונופול, כמו בתקדים דיסני־פוקס), על המתחרה פארמאונט הממומנת בכספי סעודיה וקטר, ועל החשש שהחוויה הסינמטית בבתי הקולנוע תיעלם לטובת סטרימינג. הם דנים גם באסתטיקה ה'מלוטשת' והזולה של הפקות נטפליקס מול הגישה הקולנועית של HBO, ובמגמה רחבה יותר של סינמה שנעשה מלוטש מדי ואיבד את החיספוס. הפרק מתאים לחובבי קולנוע שאכפת להם מעתיד הצפייה בסרט הגדול ומהדינמיקה בין האולפנים.

תובנות מרכזיות

• וורנר ברוס מעדיפה שדווקא נטפליקס תרכוש אותה, אך העסקה עוד לא חתומה; המתחרה פארמאונט ממומנת בכספי סעודיה וקטר, מה שמטריד את המנחים גם מטעמים אישיים כישראלים.
• הניגוד בין נטפליקס ל-HBO מהותי: נטפליקס נתפסת כ'מפעל תוכן' מלוטש, זול ופלסטי שמטשטש את החתימה של במאים כמו גיא ריצ'י, בעוד HBO מביאה חוויה קולנועית ועשירה (כמו ב'משחקי הכס').
• המנחים מזהים מגמה רחבה של סינמה שנעשה מלוטש וזול — מ'אינדיאנה ג'ונס' החדש ועד 'גלדיאטור 2' של רידלי סקוט — ומקשרים זאת למעבר מפילם לדיגיטל ולעצלנות גוברת של במאים ואולפנים.
• קריסטופר נולן עזב את וורנר לאוניברסל בעקבות מחלוקת מ-2021 על הקרנת סרטיו בקולנוע במקביל לסטרימינג; אוניברסל ממצבת את עצמה כ'בית של הבמאים הגדולים' (נולן, ספילברג, ג'ורדן פיל).
• ההמחשה של 'השטן לובשת פראדה 2': שחזור שוט מהמעלית מהסרט הראשון נראה גלוסי וחסר את התלת-ממדיות, הצללים והיופי של המקור — דוגמה לאיך גם הפקה רגילה השקיעה פעם יותר בלוק קולנועי.