
ורד, שקראה את כל הספרים אך לא צפתה בסרטים, מתיישבת לראשונה מול הסרט השני והשלישי של הארי פוטר ומשתפת ברשמים, בהפתעות ובתיאוריות שצומחות לה תוך כדי צפייה.
בפרק זה יושבים המנחה ובר נבון עם ורד, שקראה כבר שישה ספרים בסדרת הארי פוטר אך טרם צפתה בסרטים, ומלווים אותה בצפייה הראשונה שלה ב'חדר הסודות' וב'אסיר מאזקבאן'. הם דנים בפער בין הספרים לסרטים, בשאלה כיצד הידע המוקדם מהספרים מפוגג את המתח של הצפייה, וברגעים ויזואליים שעבדו או הפתיעו לעומת הדמיון. ורד משתפת בהשוואות בין מה שדמיינה (אגריד, הערבה המפליקה, דובי) לבין מה שראתה על המסך, ומפתחת תיאוריות לגבי דמבלדור, לוקהארט והקשר בין הארי לוולדמורט. הפרק מתאים לחובבי הארי פוטר שאוהבים לנתח את היחס בין העיבוד הקולנועי למקור הספרותי.
תובנות מרכזיות
- צפייה בסרט אחרי קריאת הספרים מפוגגת את המתח: ורד מציינת שכבר אין לה מתח סביב פיטיגרו או סנייפ כי היא יודעת את ההמשך, וזה לדבריה מקלקל חלק מהחוויה.
- הסרט השלישי ('אסיר מאזקבאן') נחשב למוצלח והיפה ביותר עד כה, וגם נקודת המפנה שאחריה, לטענת חלק מהמעריצים, מתחילה הידרדרות בנאמנות לעלילה ככל שהתקציב עולה.
- שינוי השחקן בתפקיד דמבלדור (ריצ'רד האריס שנפטר אחרי השני, והוחלף במייקל גמבון) מביא דמות 'פחות לבבית וקשוחה יותר' בסרט השלישי.
- תיאוריה שצומחת לורד תוך כדי צפייה: ייתכן שהארי עצמו הוא הורקרוקס, מאחר שוולדמורט העביר לו חלק מכוחותיו בליל הרצח, ולכן השמדת וולדמורט עשויה לחייב גם את מותו של הארי.
- לוקהארט מוצג בסרט כטיפש ויהיר באופן בולט יותר מאשר בספר, מה שמעורר שאלה מדוע דמבלדור בכלל מינה אותו, ורומז אולי על תחילת איבוד החדות של דמבלדור.
אם הארי עצמו הוא הורקרוקס, האם המשמעות היא שכדי להביס את וולדמורט חייבים גם להרוג את הארי, ושניהם עלולים למות בלי שיישאר מנצח?