נערה בת 17 נעלמת בתוך דקות מתיבת הדואר ליד ביתה, ושלושה ימים אחר כך החוטף מתקשר להורים ומכוון אותם למכתב — "ההצבעה האחרונה".
מאיה גזית ושיים עגל פותחים פרק על תיק חטיפה ורצח אמיתי מדרום קרוליינה. ב-31 במאי 1985 רוברט סמית, מהנדס שעבד מביתו במחוז לקסינגטון, רואה מהמטבח את בתו שרי בת ה-17 עוצרת ליד תיבת הדואר — וכשהוא חוזר כעבור דקות ספורות היא נעלמה, הרכב והתרופות שלה נותרו במקום והמכתבים מפוזרים על הרצפה. המשטרה, ה-FBI ועשרות מתנדבים סורקים את האזור שלושה ימים ללא הצלחה, עד ששיחת טלפון מאיש זר בעל קול מעוות מודיעה להורים שהוא מחזיק את שרי ושלח להם מכתב — שאותו מאתרים בסניף הדואר ובו הכותרת המצמררת "ההצבעה האחרונה". הפרק מתאים לחובבי תכן פשעים אמיתיים בעברית שאוהבים תיאור מפורט וזורם של חקירה לצד הומור ושיחה אישית של המנחים. ראוי להאזנה בזכות בניית מתח הדרגתית והעמקה ברמזים הפורנזיים והפרוצדורליים של התיק.
תובנות מרכזיות
- שרי נעלמה בחלון של דקות ספורות בלבד מתיבת הדואר, כשהרכב, התרופות שלה והמכתבים הפזורים נותרו במקום — סימן מובהק שלא מדובר בבריחה אלא בחטיפה.
- סגן השריף בחר לעקוף את החוק המקומי שחייב להמתין 24 שעות לפני חקירת נעדר, פתח מיד תיק חטיפה והבין שהדקות הראשונות קריטיות להצלת חיים.
- המנחים מדגישים את ההיגיון ששלל בריחה מרצון: שרי עמדה לסיים תיכון בעוד יומיים, אהבה את לימודיה ותכננה שייט עם חברה — אין סיבה שתברח דווקא עכשיו.
- החוטף הבהיר שזו אינה שיחת כופר ושאינו רוצה כסף, וכדי להוכיח שאינו עובד על המשפחה הפנה אותם למכתב אמיתי שכבר נשלח בדואר.
- ההורים הורו לפתוח את סניף הדואר המקומי בשש בבוקר וסרקו ידנית מכתב-מכתב עד שאחרי חצי שעה נמצאה מעטפה הממוענת למשפחת סמית.
אם שרי באמת רצתה לברוח מהבית — למה שתעשה זאת יומיים לפני סיום התיכון ולפני שייט שעליו דיברה במשך חודשים?