/ הפרק במספרים
| פורסם | 19 במאי 2026 |
|---|---|
| אורך | 38 דק׳ |
| הנושא המרכזי | הנחלת ושימור זיכרון השואה בציבור החרדי |
| אורחים | חוה תורץ |
| קטגוריה | תרבות וספרות |
על מה הפרק עם חוה תורץ?
חוה תורץ, מפקחת במחוז החרדי, מספרת כיצד הפכה את תיעוד והנחלת זיכרון השואה לשליחות חייה ולמהפכה חינוכית בציבור החרדי.
בפרק השני של פודקאסט 'משפחה' בהנחיית שולמית אורבך, במסגרת הנושא השנתי 'שורשי עמי' של המחוז החרדי, מתארחת חוה תורץ העוסקת בשימור והנחלת זיכרון השואה. היא מספרת על ילדותה בבני ברק בשכונת ניצולי שואה הונגרים, ועל הצפייה בסרט 'רשימת שינדלר' בארה'ב בסוף שנות השמונים ששינתה את חייה והובילה אותה לאסוף עדויות וידאו מניצולים. בהמשך חברה לגנזך קידוש השם ולרבנית פרפשטיין, מנהיגת המהפכה שהפכה את לימוד השואה בציבור החרדי מקריאת ספרים לעבודה מתועדת במסמכים ועדויות. תפיסת ההוראה שלה מבוססת על שלושת החלקים - חיים לפני המלחמה, החורבן והתקומה - ועל לימוד דרך סוגיות במקום כרונולוגיה יבשה.
/ תובנות מרכזיות
- ההתחברות הראשונה לניצולים נבעה משפה ומקודים תרבותיים משותפים, לא רק מהיידיש אלא מהבנת המושגים והניואנסים של העולם החרדי.
- סרט 'רשימת שינדלר' פתח צוהר לעדויות רבות שטרם נמסרו, ובעקבותיו הקים ספילברג עמותה שאספה לראשונה עדויות בווידאו ולא רק באודיו.
- המעבר מתיעוד עדויות להוראה ולבניית מערכי למידה היה נקודת המפנה בשליחות שלה.
- המבנה והפונקציות של הקהילה היהודית - בית הכנסת, החיידר, השוחט - נשמרו בכל קהילה בעולם, מה שמלמד על 'מילון יהודי' אחיד הממשיך מדור לדור.
- הוראת השואה לדור צעיר מצליחה דרך סוגיות נושאיות ולא דרך כרונולוגיה של תאריכים, שמאבדת את הקהל.
- הציבור החרדי הנציח את השואה תמיד בשמות ילדים, רחובות וישיבות, אך הרבנית פרפשטיין הובילה מעבר להנצחה מתועדת ומעוגנת במסמכים אקדמיים.
כשאת יושבת מול אדם שחווה את הנורא מכל - האם אנחנו בכלל יכולים להבין ולהרגיש מה קורה ברגע שבו זיכרון הופך לסיפור של חיים?
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
/ שאלות נפוצות על הפרק
- על מה הפרק הזה?
- בפרק השני של פודקאסט 'משפחה' בהנחיית שולמית אורבך, במסגרת הנושא השנתי 'שורשי עמי' של המחוז החרדי, מתארחת חוה תורץ העוסקת בשימור והנחלת זיכרון השואה. היא מספרת על ילדותה בבני ברק בשכונת ניצולי שואה הונגרים, ועל הצפייה בסרט 'רשימת שינדלר' בארה'ב בסוף שנות השמונים ששינתה את חייה והובילה אותה לאסוף עדויות וידאו מניצולים. בהמשך חברה לגנזך קידוש השם ולרבנית פרפשטיין, מנהיגת המהפכה שהפכה את לימוד השואה בציבור החרדי מקריאת ספרים לעבודה מתועדת במסמכים ועדויות. תפיסת ההוראה שלה מבוססת על שלושת החלקים - חיים לפני המלחמה, החורבן והתקומה - ועל לימוד דרך סוגיות במקום כרונולוגיה יבשה.
- מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
- ההתחברות הראשונה לניצולים נבעה משפה ומקודים תרבותיים משותפים, לא רק מהיידיש אלא מהבנת המושגים והניואנסים של העולם החרדי. · סרט 'רשימת שינדלר' פתח צוהר לעדויות רבות שטרם נמסרו, ובעקבותיו הקים ספילברג עמותה שאספה לראשונה עדויות בווידאו ולא רק באודיו. · המעבר מתיעוד עדויות להוראה ולבניית מערכי למידה היה נקודת המפנה בשליחות שלה. · המבנה והפונקציות של הקהילה היהודית - בית הכנסת, החיידר, השוחט - נשמרו בכל קהילה בעולם, מה שמלמד על 'מילון יהודי' אחיד הממשיך מדור לדור. · הוראת השואה לדור צעיר מצליחה דרך סוגיות נושאיות ולא דרך כרונולוגיה של תאריכים, שמאבדת את הקהל. · הציבור החרדי הנציח את השואה תמיד בשמות ילדים, רחובות וישיבות, אך הרבנית פרפשטיין הובילה מעבר להנצחה מתועדת ומעוגנת במסמכים אקדמיים.
מתיאור הפרק
על משמעות המפגש עם עדות השואה אז והיום, והדרך שבה סיפורי החורבן מגשרים על פערי דורות ומחברים אותנו מחדש למי שאנחנו. מגישה: שולמית אורבך. אורחת מיוחדת: גב' חוה טורץ, מפקחת במחוז החרדי במשרד החינוך, שותפה בפעילות גנזך קידוש השם. סיפורים ועדויות מכלי ראשון על קהילות ומסורות בעם ישראל, שמרכיבות את הפסיפס היהודי, ומחברות אותנו לשורשים - שרשי עמ"י.