קרן | מגדל קלפים

/ שאלות נפוצות על הפרק

מה כתוב בפתק שקרן משאירה על המקרר בסיפור?

הפתק מודבק בכתב יד שאינו של המספר, ובו כתוב מאמי שלי, שיהיה לך יום טוב, אוהבת אותך, קרן, ובשורה נוספת תזכורת לקנות חלב. הוא מגלה אותו רק אחרי שבוע, וקרן צוחקת ואומרת שאם היה עושה קניות ומשתמש במקרר היה שם לב. בסוף הסיפור, כשהוא חוזר לדירה לבד, הפתק עדיין דבוק שם כאילו כלום לא קרה.

איזו הסכמה יש בין אורי לקרן על מפגש קבוע בשבוע?

העבודה של קרן לוקחת ממנה יותר ויותר, וכוח העל שלה הוא חוסר הצורך בקרבה פיזית כדי להרגיש קרובה. השניים סיכמו שיום אחד בשבוע, לא משנה מה קורה, הם נפגשים, ובאותו שבוע בחרו בשישי. הוא הזמין מקום במסעדה עוד בתחילת השבוע ואפילו ויתר על החומוס של יום שישי.

איך מסתיימת מערכת היחסים בין אורי לקרן בסיפור?

על ספסל עץ בשדה שליד המסעדה קרן אומרת שהיא לא מרגישה את הדברים שחשבה שהיא מרגישה, ושהיא לא רוצה שהוא ירגיש חייב להישאר. הם בכל זאת נכנסים לאכול, משאירים חצי מהאוכל, מזמינים חשבון והוא מסיע אותה חזרה לגבעתיים. המספר מתאר את הרגע כחציית אופק אירועים שאין ממנה דרך חזרה.

באיזו תמונה מסכם המספר את השבירות של מערכות יחסים?

הוא כותב «האהבות שלנו הן מגדל קלפים עדין, ואנחנו רוח סערה». אחרי כל העבודה, הדיוקים וההבנות והרצון האמיתי של שניהם לצלוח את המשברים, הכל מתמוטט בשבריר שנייה. הסיפור נפתח במשפט שלב נקי מתחושת פספוס הוא לב שעושה הכל, עד שזה לא בשליטתו.

מתיאור הפרק

לב נקי מתחושת פספוס הוא לב שעושה הכל - עד שזה לא בשליטתו. במשך כל חיי שמעתי מסביבי אנשים מסבירים, מתווכחים ומחשבים חישובים על זוגיות, אהבה ויחסים: לברוח בצהריי היום כשזה מרגיש לא נכון, להישאר בסערה כל עוד הרגש עדיין קיים, לפתוח את הלב גם במחיר של להיפגע ולהישאר לבד כשאין הזדמנות מספיק טובה לביחד. מסוקרן ומבולבל מכל האמירות הלא מושרשות בקרקע, הבנתי עם הזמן שהדבר היחיד שלמדתי הוא שלא תוכל ללמוד אף אחד מהדברים הללו אם לא תחווה אותם בעצמך, אם לא תרגיש אותם בעצמך. הפרויקט הזה הוא שכלול של כל הדברים שאני הכי אוהב - לכתוב, לספר סיפורים ולעצב סאונד. אלו סיפורים קטנים ומתוקים על מה שבינו לבינה, סיפורים