סג"ל וברקו - עם אראל סג"ל ואייל ברקוביץ' - 103fm
103fm
869 פרקים
על התוכנית
כוכבי הרדיו שלא שומרים כלום בלב! בכל יום ראשון עד רביעי ב־11:00 פותחים אראל סג"ל ואייל ברקוביץ' את המיקרופון (ואת הפה) ולא מהססים להתעסק בכל הנושאים שאחרים מעדיפים לטאטא מתחת לשטיח. הקונפליקט בין המגישים הופך כל מפגש ביניהם לתוכנית חזקה ובועטת - וגם לפודקאסט שאסור לכם לפספס.
מה זה סג"ל וברקו - עם אראל סג"ל ואייל ברקוביץ' - 103fm?
סג"ל וברקו - עם אראל סג"ל ואייל ברקוביץ' - 103fm הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית חדשות ואקטואליה מאת 103fm. בארכיון 869 פרקים, פרק חדש כמעט כל יום, אורך פרק ממוצע כ-45 דקות.
| קטגוריה | חדשות ואקטואליה |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 869 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש כמעט כל יום |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-45 דקות |
| הפרק האחרון | 20 ביולי 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 4 |
עודכן:
תובנות הזהב מהארכיון
- זיני מציב דוקטרינה: נאמנותו הראשונה היא לריבון ולדרג הנבחר, והוא מוכן להתפטר אם תבוא ממשלה אחרת שתוציא אותו - היפוך של תפיסת שומר הסף מול שלטון החוק שמייצג יורם כהן.
- הטענה החוזרת שהשופטים פוגלמן, חיות וסולברג פוסקים לטובת המסתננים כי הם לא גרים לידם, ושהבלגן הבא יתחיל דווקא בשכונות החרדיות בבני ברק בגלל מחירי הדיור.
- אופיר כץ מבהיר שהקואליציה לא תקיים הצבעה חוזרת על מינוי המבקר, שרבלו הוא המבקר מבחינתם, ושייתכן שאין כרגע מבקר מדינה מתפקד עד הבחירות.
- הרעיון שרווחי הבינה המלאכותית עשויים לממן הכנסה בסיסית לאנשים שיישבו בבית או ילמדו תורה, שסוגר מעגל עם הוויכוח על חוק לימוד התורה מוקדם יותר בפרק.
- שמש הופך את היוצרות בסוגיית הגיוס - לשיטתו שחרור מלא של צעירים חרדים מחובת הגיוס הוא שיוביל יותר מהם להתגייס מרצון, כי הכפייה היא שנועלת אותם בישיבות
- בסוגיית ההפרדה המגדרית באקדמיה עולה טענה הפוכה מהצפוי - כפיית מסלול מעורב על נשים חרדיות פוגעת בהן, כי הן מקבלות את המרצים הפחות טובים בזמן שהן כבר פורצות דרך בתעסוקה
- בחלק האחרון נטען שדרור בלאזדה ראיין לטלוויזיה הישראלית שני קציני משמרות המהפכה בתפקיד פעיל, שמודים שמערכות ההגנה של איראן קרסו מול העוצמה הישראלית
- גרשון הכהן שובר את דוקטרינת המלחמה הקצרה של משה דיין: האויב בנה מנהרות ולוחמים חפורים בדיוק כדי לגרור את ישראל למלחמת התשה ארוכה ולשלול ממנה הכרעה מהירה, ולכן צריך לשפוט את התוצאה לפי ההקשר ולא לפי השעון
- תפיסת הפרוטקשן כתפנית תודעתית: מי שמפסיק לשלם דמי חסות משלם מחיר כבד בשלב הראשון, וזה בדיוק מה שישראל בחרה לעשות אחרי שנים של קניית שקט
- הטענה שגם אם צד אחד לא רוצה, ברגע שהצד השני מגדיר את העימות כמלחמת דעת ואמונה, אתה כבר בתוכה
- הוויכוח בין המנחים על דמוקרטיה מתגוננת מול דמוקרטיה מתורללת, והטענה שהממשלה בוחרת בכוונה בדרך עקומה שתיפסל כדי להפנות אצבע מאשימה במקום לחוקק באמת
- חשיפת רשת הברחות לעזה בהיקף מאות מיליוני שקלים, כולל כדוריות פלדה שנקנו ב-20 אלף שקל ונמכרו בשני מיליון, מס 20 אחוז שחמאס גובה על כל סחורה, ומעורבות של גדוד מסוים בצהל שאסור לנקוב בשמו
- הטענה החוזרת של המגן על ההצבעה אינה אהבה לחוק אלא פחד גדול יותר מהצד השני, ומכאן ההצדקה לסתום את האף ולהישאר עם המחנה.
- סג״ל ממסגר את הבחירות לא כשמאל מול ימין אלא כמאבק נגד מה שהוא מכנה הדיפ סטייט, ומחבר אליו את הפנסיות, מערכת המשפט וגזל הקרקעות.
- רפיק חלבי מסיט את הדיון מהמפלגות אל עצם מקומם של האזרחים הערבים, ושואל למה מנהיג ערבי מקובל לא יכול לשבת בקואליציה.
השאלות הבולטות בארכיון
האם הרגולציה תוכל להמשיך ולשלוט בבינה המלאכותית, או שתגיע נקודה שבה המכונה תהיה חזקה מדי ותעקוף אותה בכל פרמטר?
אתה תרצה שההיסטוריה תסגור אותך, כמי שהיה בצד של שורפי עסמים?
מיכאל שמש שואל את גרשון הכהן אם המלחמה הארוכה הזאת באמת הצליחה למנוע את הטבח הבא, או שפיגוע טרור בסדר גודל כזה עדיין יכול להתרחש שוב.
4 פרקים = 4 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
פרקים עם ניתוח מלא
בוקר תזזיתי ב-103FM שנע מחגיגה על הפסד מצרים בכדורגל ועד הצעת אלטמן למסור לממשל האמריקאי חמישה אחוז מאופן איי איי.
מה שהתחיל כחגיגה על הפסד מצרים לארגנטינה התגלגל לוויכוח אמיתי על השאלה למי נאמן ראש שירות: לדרג הנבחר, כפי שאומר דוד זיני, או לשלטון החוק, כפי שטוען יורם כהן. בפינת המסתננים עלתה טענה חדה שהשופטים פוסקים בהקלה רק כי הם לא גרים ליד המסתננים, ואילו אופיר כץ השאיר פתוחה את השאלה מה קורה אם אין בכלל מבקר מדינה מתפקד עד הבחירות. הפתעת הפרק הגיעה דווקא מפינת הטכנולוגיה, כשהרעיון של הכנסה בסיסית מרווחי הבינה המלאכותית התחבר בחזרה לוויכוח על מי צריך לשבת וללמוד תורה.
- זיני מציב דוקטרינה: נאמנותו הראשונה היא לריבון ולדרג הנבחר, והוא מוכן להתפטר אם תבוא ממשלה אחרת שתוציא אותו - היפוך של תפיסת שומר הסף מול שלטון החוק שמייצג יורם כהן.
- הטענה החוזרת שהשופטים פוגלמן, חיות וסולברג פוסקים לטובת המסתננים כי הם לא גרים לידם, ושהבלגן הבא יתחיל דווקא בשכונות החרדיות בבני ברק בגלל מחירי הדיור.
- אופיר כץ מבהיר שהקואליציה לא תקיים הצבעה חוזרת על מינוי המבקר, שרבלו הוא המבקר מבחינתם, ושייתכן שאין כרגע מבקר מדינה מתפקד עד הבחירות.
- הרעיון שרווחי הבינה המלאכותית עשויים לממן הכנסה בסיסית לאנשים שיישבו בבית או ילמדו תורה, שסוגר מעגל עם הוויכוח על חוק לימוד התורה מוקדם יותר בפרק.
האם הרגולציה תוכל להמשיך ולשלוט בבינה המלאכותית, או שתגיע נקודה שבה המכונה תהיה חזקה מדי ותעקוף אותה בכל פרמטר?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
גמר חד צדדי | ה-20 ביולי 2026
פרקים אחרונים
גמר חד צדדי | ה-20 ביולי 2026
20 ביולי 202648 דק׳סג"ל במתקפה נגד איזנקוט
19 ביולי 202647 דק׳קונצרט של קטטות | 15 ביולי 2026
15 ביולי 202645 דק׳תדמיינו את ישראל תחת איזנקוט | 14 ביולי 2026
14 ביולי 202646 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
העימות נפתח בשאלה איך אפשר לאהוב את הלוחמים ובכל זאת להצביע למפלגה שתומכת בחוק יסוד לימוד תורה ונגד עצירת עריקים. אחד המגישים משיב שהוא מתבייש בחוק אבל נשאר עם המחנה שלו, כי הצד השני מפחיד אותו יותר, וסג״ל תוקף את גדי אייזנקוט, מכנה אותו פחדן וטוען שממשלה בראשותו תחזק את מה שהוא קורא הדיפ סטייט ותקדם מדינה פלסטינית. רפיק חלבי מתקשר וקורא לחזור לשפיות ולהפסיק לדבר בשפה של חרמות וגטאות, ולקראת הסוף עולים משחק צרפת ספרד של אותו ערב ושיחה עם תומר נאור מהתנועה לאיכות השלטון על העתירה לבג״ץ.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הטענה החוזרת של המגן על ההצבעה אינה אהבה לחוק אלא פחד גדול יותר מהצד השני, ומכאן ההצדקה לסתום את האף ולהישאר עם המחנה.
- סג״ל ממסגר את הבחירות לא כשמאל מול ימין אלא כמאבק נגד מה שהוא מכנה הדיפ סטייט, ומחבר אליו את הפנסיות, מערכת המשפט וגזל הקרקעות.
- רפיק חלבי מסיט את הדיון מהמפלגות אל עצם מקומם של האזרחים הערבים, ושואל למה מנהיג ערבי מקובל לא יכול לשבת בקואליציה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
העימות נפתח בשאלה איך אפשר לאהוב את הלוחמים ובכל זאת להצביע למפלגה שתומכת בחוק יסוד לימוד תורה ונגד עצירת עריקים. אחד המגישים משיב שהוא מתבייש בחוק אבל נשאר עם המחנה שלו, כי הצד השני מפחיד אותו יותר, וסג״ל תוקף את גדי אייזנקוט, מכנה אותו פחדן וטוען שממשלה בראשותו תחזק את מה שהוא קורא הדיפ סטייט ותקדם מדינה פלסטינית. רפיק חלבי מתקשר וקורא לחזור לשפיות ולהפסיק לדבר בשפה של חרמות וגטאות, ולקראת הסוף עולים משחק צרפת ספרד של אותו ערב ושיחה עם תומר נאור מהתנועה לאיכות השלטון על העתירה לבג״ץ.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הטענה החוזרת של המגן על ההצבעה אינה אהבה לחוק אלא פחד גדול יותר מהצד השני, ומכאן ההצדקה לסתום את האף ולהישאר עם המחנה. · סג״ל ממסגר את הבחירות לא כשמאל מול ימין אלא כמאבק נגד מה שהוא מכנה הדיפ סטייט, ומחבר אליו את הפנסיות, מערכת המשפט וגזל הקרקעות. · רפיק חלבי מסיט את הדיון מהמפלגות אל עצם מקומם של האזרחים הערבים, ושואל למה מנהיג ערבי מקובל לא יכול לשבת בקואליציה.
ציפרלקס במים ונס במונדיאל | 13 ביולי 2026
13 ביולי 202645 דק׳מה יקרה למיומנויות העבר? | 12 ביולי 2026
12 ביולי 202645 דק׳בין המונדיאל למבקר המדינה | ה-8 ביולי 2026
8 ביולי 202646 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
מה שהתחיל כחגיגה על הפסד מצרים לארגנטינה התגלגל לוויכוח אמיתי על השאלה למי נאמן ראש שירות: לדרג הנבחר, כפי שאומר דוד זיני, או לשלטון החוק, כפי שטוען יורם כהן. בפינת המסתננים עלתה טענה חדה שהשופטים פוסקים בהקלה רק כי הם לא גרים ליד המסתננים, ואילו אופיר כץ השאיר פתוחה את השאלה מה קורה אם אין בכלל מבקר מדינה מתפקד עד הבחירות. הפתעת הפרק הגיעה דווקא מפינת הטכנולוגיה, כשהרעיון של הכנסה בסיסית מרווחי הבינה המלאכותית התחבר בחזרה לוויכוח על מי צריך לשבת וללמוד תורה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- זיני מציב דוקטרינה: נאמנותו הראשונה היא לריבון ולדרג הנבחר, והוא מוכן להתפטר אם תבוא ממשלה אחרת שתוציא אותו - היפוך של תפיסת שומר הסף מול שלטון החוק שמייצג יורם כהן.
- הטענה החוזרת שהשופטים פוגלמן, חיות וסולברג פוסקים לטובת המסתננים כי הם לא גרים לידם, ושהבלגן הבא יתחיל דווקא בשכונות החרדיות בבני ברק בגלל מחירי הדיור.
- אופיר כץ מבהיר שהקואליציה לא תקיים הצבעה חוזרת על מינוי המבקר, שרבלו הוא המבקר מבחינתם, ושייתכן שאין כרגע מבקר מדינה מתפקד עד הבחירות.
- הרעיון שרווחי הבינה המלאכותית עשויים לממן הכנסה בסיסית לאנשים שיישבו בבית או ילמדו תורה, שסוגר מעגל עם הוויכוח על חוק לימוד התורה מוקדם יותר בפרק.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
מה שהתחיל כחגיגה על הפסד מצרים לארגנטינה התגלגל לוויכוח אמיתי על השאלה למי נאמן ראש שירות: לדרג הנבחר, כפי שאומר דוד זיני, או לשלטון החוק, כפי שטוען יורם כהן. בפינת המסתננים עלתה טענה חדה שהשופטים פוסקים בהקלה רק כי הם לא גרים ליד המסתננים, ואילו אופיר כץ השאיר פתוחה את השאלה מה קורה אם אין בכלל מבקר מדינה מתפקד עד הבחירות. הפתעת הפרק הגיעה דווקא מפינת הטכנולוגיה, כשהרעיון של הכנסה בסיסית מרווחי הבינה המלאכותית התחבר בחזרה לוויכוח על מי צריך לשבת וללמוד תורה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
זיני מציב דוקטרינה: נאמנותו הראשונה היא לריבון ולדרג הנבחר, והוא מוכן להתפטר אם תבוא ממשלה אחרת שתוציא אותו - היפוך של תפיסת שומר הסף מול שלטון החוק שמייצג יורם כהן. · הטענה החוזרת שהשופטים פוגלמן, חיות וסולברג פוסקים לטובת המסתננים כי הם לא גרים לידם, ושהבלגן הבא יתחיל דווקא בשכונות החרדיות בבני ברק בגלל מחירי הדיור. · אופיר כץ מבהיר שהקואליציה לא תקיים הצבעה חוזרת על מינוי המבקר, שרבלו הוא המבקר מבחינתם, ושייתכן שאין כרגע מבקר מדינה מתפקד עד הבחירות. · הרעיון שרווחי הבינה המלאכותית עשויים לממן הכנסה בסיסית לאנשים שיישבו בבית או ילמדו תורה, שסוגר מעגל עם הוויכוח על חוק לימוד התורה מוקדם יותר בפרק.
התנגשות בין רשויות ובליץ של חקיקה | ה-7 ביולי 2026
7 ביולי 202642 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
מה שמתחיל כהאשמות הדדיות על מי באמת 'שורף את אסמי המדינה' במאבק בין הממשלה לבג"ץ מתגלגל לרגע הרבה יותר מעניין, כששמש טוען שכל לחץ על הציבור החרדי רק מחזק את התבצרותו, כמו לכבות שריפה בפיצוץ. מכאן נולדת הטענה הלא צפויה שדווקא שחרור מלא של צעירים חרדים מחובת הגיוס הוא שיביא יותר מהם לצבא, ושכפיית מסלול מעורב באקדמיה פוגעת קודם כול בנשים החרדיות עצמן. הפרק משאיר פתוחה את השאלה החוזרת שוב ושוב - איפה המבוגר האחראי שיוריד את הלהבות במקום להצית אותן.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- שמש הופך את היוצרות בסוגיית הגיוס - לשיטתו שחרור מלא של צעירים חרדים מחובת הגיוס הוא שיוביל יותר מהם להתגייס מרצון, כי הכפייה היא שנועלת אותם בישיבות
- בסוגיית ההפרדה המגדרית באקדמיה עולה טענה הפוכה מהצפוי - כפיית מסלול מעורב על נשים חרדיות פוגעת בהן, כי הן מקבלות את המרצים הפחות טובים בזמן שהן כבר פורצות דרך בתעסוקה
- בחלק האחרון נטען שדרור בלאזדה ראיין לטלוויזיה הישראלית שני קציני משמרות המהפכה בתפקיד פעיל, שמודים שמערכות ההגנה של איראן קרסו מול העוצמה הישראלית
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
מה שמתחיל כהאשמות הדדיות על מי באמת 'שורף את אסמי המדינה' במאבק בין הממשלה לבג"ץ מתגלגל לרגע הרבה יותר מעניין, כששמש טוען שכל לחץ על הציבור החרדי רק מחזק את התבצרותו, כמו לכבות שריפה בפיצוץ. מכאן נולדת הטענה הלא צפויה שדווקא שחרור מלא של צעירים חרדים מחובת הגיוס הוא שיביא יותר מהם לצבא, ושכפיית מסלול מעורב באקדמיה פוגעת קודם כול בנשים החרדיות עצמן. הפרק משאיר פתוחה את השאלה החוזרת שוב ושוב - איפה המבוגר האחראי שיוריד את הלהבות במקום להצית אותן.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
שמש הופך את היוצרות בסוגיית הגיוס - לשיטתו שחרור מלא של צעירים חרדים מחובת הגיוס הוא שיוביל יותר מהם להתגייס מרצון, כי הכפייה היא שנועלת אותם בישיבות · בסוגיית ההפרדה המגדרית באקדמיה עולה טענה הפוכה מהצפוי - כפיית מסלול מעורב על נשים חרדיות פוגעת בהן, כי הן מקבלות את המרצים הפחות טובים בזמן שהן כבר פורצות דרך בתעסוקה · בחלק האחרון נטען שדרור בלאזדה ראיין לטלוויזיה הישראלית שני קציני משמרות המהפכה בתפקיד פעיל, שמודים שמערכות ההגנה של איראן קרסו מול העוצמה הישראלית
דמוקרטיה מתגוננת או מטורללת? | ה-6 ביולי 2026
6 ביולי 202642 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
ההפתעה האמיתית באה מגרשון הכהן, שהופך את שאלת ניצחון או כישלון על ראשה: לטענתו האויבים תכננו במכוון מלחמה ארוכה, עם מנהרות ולוחמים חפורים, כדי לשלול מישראל הכרעה מהירה, ולכן אי אפשר לשפוט את התוצאה בלי ההקשר. ההנחה שהוא מערער היא שאפשר לחזור לחיים של תשלומי פרוטקשן עבור שקט, והוא טוען שהשבעה באוקטובר גמלה את ישראל מהאשליה הזאת. המתח האמיתי הוא בין תחושת החמיצות והכישלון ששולטת ברוב האולפנים לבין הטענה שדווקא כאן קרתה תפנית אסטרטגית עמוקה. השאלה שנשארת פתוחה היא אם ישראל תדע להחזיק בתודעה החדשה או תיפול שוב לאשליה של מישהו שמוכר לה אווירת גן עדן.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- גרשון הכהן שובר את דוקטרינת המלחמה הקצרה של משה דיין: האויב בנה מנהרות ולוחמים חפורים בדיוק כדי לגרור את ישראל למלחמת התשה ארוכה ולשלול ממנה הכרעה מהירה, ולכן צריך לשפוט את התוצאה לפי ההקשר ולא לפי השעון
- תפיסת הפרוטקשן כתפנית תודעתית: מי שמפסיק לשלם דמי חסות משלם מחיר כבד בשלב הראשון, וזה בדיוק מה שישראל בחרה לעשות אחרי שנים של קניית שקט
- הטענה שגם אם צד אחד לא רוצה, ברגע שהצד השני מגדיר את העימות כמלחמת דעת ואמונה, אתה כבר בתוכה
- הוויכוח בין המנחים על דמוקרטיה מתגוננת מול דמוקרטיה מתורללת, והטענה שהממשלה בוחרת בכוונה בדרך עקומה שתיפסל כדי להפנות אצבע מאשימה במקום לחוקק באמת
- חשיפת רשת הברחות לעזה בהיקף מאות מיליוני שקלים, כולל כדוריות פלדה שנקנו ב-20 אלף שקל ונמכרו בשני מיליון, מס 20 אחוז שחמאס גובה על כל סחורה, ומעורבות של גדוד מסוים בצהל שאסור לנקוב בשמו
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
ההפתעה האמיתית באה מגרשון הכהן, שהופך את שאלת ניצחון או כישלון על ראשה: לטענתו האויבים תכננו במכוון מלחמה ארוכה, עם מנהרות ולוחמים חפורים, כדי לשלול מישראל הכרעה מהירה, ולכן אי אפשר לשפוט את התוצאה בלי ההקשר. ההנחה שהוא מערער היא שאפשר לחזור לחיים של תשלומי פרוטקשן עבור שקט, והוא טוען שהשבעה באוקטובר גמלה את ישראל מהאשליה הזאת. המתח האמיתי הוא בין תחושת החמיצות והכישלון ששולטת ברוב האולפנים לבין הטענה שדווקא כאן קרתה תפנית אסטרטגית עמוקה. השאלה שנשארת פתוחה היא אם ישראל תדע להחזיק בתודעה החדשה או תיפול שוב לאשליה של מישהו שמוכר לה אווירת גן עדן.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
גרשון הכהן שובר את דוקטרינת המלחמה הקצרה של משה דיין: האויב בנה מנהרות ולוחמים חפורים בדיוק כדי לגרור את ישראל למלחמת התשה ארוכה ולשלול ממנה הכרעה מהירה, ולכן צריך לשפוט את התוצאה לפי ההקשר ולא לפי השעון · תפיסת הפרוטקשן כתפנית תודעתית: מי שמפסיק לשלם דמי חסות משלם מחיר כבד בשלב הראשון, וזה בדיוק מה שישראל בחרה לעשות אחרי שנים של קניית שקט · הטענה שגם אם צד אחד לא רוצה, ברגע שהצד השני מגדיר את העימות כמלחמת דעת ואמונה, אתה כבר בתוכה · הוויכוח בין המנחים על דמוקרטיה מתגוננת מול דמוקרטיה מתורללת, והטענה שהממשלה בוחרת בכוונה בדרך עקומה שתיפסל כדי להפנות אצבע מאשימה במקום לחוקק באמת · חשיפת רשת הברחות לעזה בהיקף מאות מיליוני שקלים, כולל כדוריות פלדה שנקנו ב-20 אלף שקל ונמכרו בשני מיליון, מס 20 אחוז שחמאס גובה על כל סחורה, ומעורבות של גדוד מסוים בצהל שאסור לנקוב בשמו
אדלשטיין עוזב ולאן הולך? | 5 ביולי 2026
5 ביולי 202645 דק׳נקמה מתוקה וההומור של נתניהו | 01 ביולי 2026
1 ביולי 202644 דק׳איפה העוול האמיתי? | 30 ביוני 2026
30 ביוני 202645 דק׳למה סג"ל עזב את גלי צה"ל? | 29 ביוני 2026
29 ביוני 202643 דק׳מי סמרטוט? | 28 ביוני 2026
28 ביוני 202645 דק׳רוזין נגד זיני ועתירות בעד השבת | ה-24 ביוני 2026
24 ביוני 202642 דק׳איך מרגיש היום רונאלדו | ה-23 ביוני 2026
23 ביוני 202640 דק׳
פודקאסטים דומים
בן וינון, בקיצור - 103fm
103fm
חרדית מדוברת
חרדית מדוברת
120 ואחת | מורן אזולאי
מורן אזולאי | Be.po
דיפטק ישראל
רשת עושים היסטוריה
קטעים משידור
גלצ
השעה הבינלאומית עם ערן סיקורל
כאן