מה לי ולזה | ההפיכה המשטרית, בתכלס - עם עו״ד ורד זייטמן

על מה הפרק?

כל אחד משלושת הסעיפים של תוכנית לוין, פסקת ההתגברות, השתלטות על הוועדה לבחירת שופטים ושימוש לרעה בחוק יסוד, פותח לבדו נתיב לכוח שלטוני בלתי מוגבל, ומי שחי תחת כוח כזה הוא נתין ולא אזרח.

עו״ד ורד זייטמן, מנכ״לית לשכת עורכי הדין, ורן פקלר עוברים סעיף אחר סעיף על התוכנית שהציג יריב לוין ב-4 בינואר 2023 ובודקים כל אחד במבחן אחד: האם נשאר מוסד שיכול לעצור ממשלה שפוגעת באזרח. פסקת ההתגברות מאפשרת לכנסת לחוקק כל חוק ולהתגבר על פסילה, השתלטות קואליציונית על הוועדה לבחירת שופטים משאירה אזרח בלי מי שיגן עליו, והדבקת המילה יסוד לכל חוק עוקפת ביקורת שיפוטית בלי התגברות. עילת הסבירות, שנשענת על המשפט הבריטי, מוצגת כהגנה יומיומית מפני החלטות מינהליות שרירותיות, כמו שלילת רישיון או סירוב לבנות מקווה בכפר ורדים. שניהם כועסים על כך שחודש וקצת לפני הבחירות ב-27 באוקטובר הנושא נעדר מהקמפיינים של מפלגות השינוי.

/ תובנות מרכזיות

• ההבדל בין אזרח לנתין הוא קיומה של זכות בלתי תלויה בשלטון, סל זכויות שהרוב לא יכול לדרוס, ושלטון הרוב לבדו אינו מבטיח זאת.
  שמור תובנה
• פסקת התגברות קיימת במעט מדינות, ובכולן היא באה עם סט חוקים שמבצר זכויות אדם, מה שחסר בישראל.
  שמור תובנה
• בהצעת החוק המקורית ניתן היה למנות לנשיא בית המשפט העליון אדם מבחוץ, כפי שאורבן בהונגריה מינה תובע בדימוס שלא היה שופט מימיו.
  שמור תובנה
• מאפייני חוק יסוד נקבעו בפסיקה בפסק דין חסין על חוק הלאום ובפסק הדין על הסבירות: תיקון חוקתי לא חוקתי ושימוש לרעה בסמכות המכוננת.
  שמור תובנה
• רוב זכויות האדם בישראל, כמו חופש הביטוי, זכות ההתאגדות והזכות למשפחה, נגזרות בפסיקה מכבוד האדם וחירותו, ולכן דרישה לפסול רק מה שכתוב במפורש בחוק הייתה מפילה גם אותן.
  שמור תובנה

ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות