שבת פרשת עקב תשפ״ו - "ועתה ישראל מה ה׳ אלוקיך שואל מעמך" - דער ענין פון מאה ברכות

/ שאלות נפוצות על הפרק

איך נרמזת החובה לברך מאה ברכות בפסוק ״ועתה ישראל מה ה׳ אלוקיך שואל מעמך״?

הרב אשר פרקש מביא את מאמר חז״ל ״אל תקרי מה אלא מאה״, ומכאן הרמז למאה ברכות בכל יום. הוא מוסיף שהמילה ״מה״ מבטאת ביטול, כמו שאמר משה רבינו ״ונחנו מה״, ולכן המאה ברכות יוצאות מתוך ביטול.

מה הקשר בין המגפה בימי דוד המלך לתקנת מאה ברכות?

בימי דוד המלך פרצה מגפה ובכל יום מתו מאה אנשים. דוד המלך תיקן אז לברך מאה ברכות ביום והמגפה נעצרה, אף שלפי הרב העניין כבר רמוז בפסוק שבפרשת עקב.

למה החסידות מסבירה את המילה ״ברכה״ מלשון ״המבריך את הגפן״?

במשנה ״המבריך את הגפן״ מורידים ענף מהגפן אל האדמה, וממנו צומחת גפן חדשה. כך גם ברכה היא המשכה, שמורידה את האלוקות מלמעלה למטה עד לדברים הגשמיים.

מה הקשר בין המילה ״מה״ לשם הוויה במילוי אלפין?

הרב מסביר ש״מה״ שווה בגימטריה לשם הוויה במילוי אלפין, יו״ד ה״א וא״ו ה״א. האל״ף מסמלת את הפלא ואת החכמה, ומשם נמשך הביטול שעליו בנויות מאה הברכות.

מה מסביר הבעל שם טוב על המילה ״ארץ״ בפסוק ״ואכלת ושבעת וברכת״?

ברכת המזון היא מצוה מן התורה, מהפסוק ״ואכלת ושבעת וברכת את ה׳ אלוקיך על הארץ הטובה״. לפי הבעל שם טוב כל יהודי הוא ״ארץ״, מלשון ״ארץ חפץ״, וכשהוא מברך על המאכל והמשקה הוא ממשיך אלוקות אל העולם הגשמי.

מתיאור הפרק

*תורה אור מאמר ד״ה להבין ענין הברכות *ד״ה ויהיו חיי שרה העת״ר *ד״ה ויהיו חיי שרה תנש״א *ד״ה ועתה ישראל תשכ״ח