ביאור הטעם שאין תוקעים בראש השנה שחל בשבת על פי חסידות

על מה הפרק?

בראש השנה שחל בשבת דוחים את תקיעת השופר כי השבת עצמה מעוררת תענוג וביטול לפני המלך, ובבית המקדש עדיין תקעו מדרגה גבוהה יותר.

בחסידות שואלים למה דחו תקיעת שופר בראש השנה שחל בשבת אף שבמקדש תקעו, ולמה בכל זאת אומרים פסוקי שופרות. לפי מאמר אדמו״ר הזקן, העבודה היא לעורר תענוג במלכות, ובשבת התענוג נמשך מעצמו ולכן בגלות אין צורך בשופר. הרבי מוסיף שבשבת היהודי עומד בביטול לפני המלך ואינו פועל, ובמקדש יש ביטול גבוה יותר שאפשר גם לעשות.

/ תובנות מרכזיות

• השאלה מורכבת משני צדדים: גדלות מצוות תקיעת שופר מול חשש רחוק של הדיוט וקל הדעת שיעביר שופר ברשות הרבים.
  שמור תובנה
• הלשון ברוב המאמרים היא למה דחו ולא למה עקרו, כי המצווה קיימת גם בשבת ובמקדש תקעו.
  שמור תובנה
• בשבת התענוג נמשך מעצמו ולכן בגלות אין צורך בשופר, ובמקדש המשיכו דרגת תענוג שהשבת עצמה אינה פועלת.
  שמור תובנה
• פסוקי שופרות אומרים כי התורה היא מקום המקדש, ולפי סמ״ח הם גבוהים מהמצווה עצמה.
  שמור תובנה
• במכתב הכללי תשי״ב הרבי מבאר שאיסור המלאכה הוא גוף העבודה: ביטול לפני המלך, ובמקדש ביטול בלי גדרים שאפשר גם לפעול.
  שמור תובנה

ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות