לוקחים אחריות: אחריות תאגידית בזמן משברפודקאסט של כלכליסט
8 פרקים
על התוכנית
בעקבות המלחמה ואירועי ה-7 באוקטובר, עלה הנושא לראש סדר היום הציבורי כשגופים ממשלתיים לא תפקדו ומי שלקח אחריות ונרתם למשימה הלאומית היו התאגידיים הגדולים, עסקים ואנשים פרטיים. במסגרת הפודקאסט "לוקחים אחריות" של כלכליסט בשיתוף שופרסל, מאור שלום סויסה, כתב כלכליסט, ואורית ברוורמן, יועצת לאחריות תאגידית ו-ESG, ישוחחו בכל פרק עם מנכ"ל חברה אחרת על החשיבות של אחריות תאגידית, על איך מוציאים אותה מהתיאוריה לפועל, על האתגרים ברגעי משבר ונבחן כיצד חברות הצליחו לעשות אדפטציות ברגעי משבר לאומי.
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם. הכפתור הראשון מוביל לפרק האחרון.
מה זה לוקחים אחריות: אחריות תאגידית בזמן משבר?
לוקחים אחריות: אחריות תאגידית בזמן משבר הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית כלכלה ועסקים מאת כלכליסט. סדרה המעמיקה בתפקידם החיוני של מנהיגים ועסקים בבניית חוסן לאומי וחברתי, תוך מימוש אחריות תאגידית וייעוד חברתי עמוק, גם בזמני משבר. בארכיון 8 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-6 ימים, אורך פרק ממוצע כ-32 דקות.
| קטגוריה | כלכלה ועסקים |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 8 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם ב-6 ימים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-32 דקות |
| הפרק האחרון | 20 בינואר 2024 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 3 |
עודכן:
סדרה המעמיקה בתפקידם החיוני של מנהיגים ועסקים בבניית חוסן לאומי וחברתי, תוך מימוש אחריות תאגידית וייעוד חברתי עמוק, גם בזמני משבר.
המנחה
אורית בראברמן, יועצת ESG, מנחה את סדרת 'לוקחים אחריות' בערוץ טראסט של כלכליסט. היא מובילה שיחות עומק עם מנהלים בכירים ומתמקדת בחיבור בין עשייה עסקית לאחריות חברתית.
הסגנון
התוכנית מורכבת מראיונות עומק עם מנכ"לים ומנהיגים עסקיים, הבוחנים את התמודדותם המעשית והאנושית עם משברים לאומיים. הטון רציני ואינפורמטיבי, ומדגיש את תפקיד המגזר העסקי בחוסן החברתי והלאומי.
תובנות הזהב מהארכיון
- בזמן משבר, עסקים ממלאים ואקום שנוצר במנגנוני המדינה ומהווים נדבך קריטי בחוסן הלאומי והחברתי.
- תכלית חברה מסחרית היא להגשים את ייעודה, כאשר מקסום רווחים הוא אמצעי להשגת מטרה זו ולא המטרה העיקרית.
- אחריות תאגידית אפקטיבית מושתתת על משאבים קיימים וליבת העיסוק של החברה, וכוללת דאגה עמוקה לרווחת העובדים והקהילה.
- הניסיון שנצבר בניהול משברים גלובליים מכין חברות טוב יותר להתמודדות עם משברים מקומיים.
- קיימת חשיבות קריטית לאחדות בין הנהלה, ועד ועובדים בעת משבר כדי להבטיח רציפות תפקודית.
למנהלים, יזמים, משקיעים ואנשי עסקים המעוניינים לשלב השפעה חברתית ואחריות תאגידית בליבת העשייה העסקית, ולמי שמתעניין בחוסן לאומי וניהול משברים.
השאלות הבולטות בארכיון
איך ניתן לאזן בין מתן כוח למדינה לבין העצמת המגזר העסקי והחברה האזרחית כדי להבטיח זכויות חברתיות בסיסיות?
איך מחליטים כיצד לפזר את הכספים בין הצרכים הרבים והדחופים של הקהילות והנפגעים במצבי חירום?
איך מתמודדים עם המורכבות שבה עובדים נדרשים להטיל פצצות בבוקר במסגרת שירותם הצבאי, ולהטיס נוסעים בערב במסגרת תפקידם בחברה?
3 פרקים = 3 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
פרקים עם ניתוח מלא
יואל חשין מדגיש את הצורך בקפיטליזם קשוב שמכוון למקסם את הייעוד של העסק ולא רק את הרווח, ומציג כיצד תאגידים וחברה אזרחית יכולים למלא תפקיד מרכזי במילוי צרכי המדינה, במיוחד בזמנים של משבר.
יואל חשין, משקיע הון סיכון ומייסד קרן 2B Angels, מדבר על ניהול קרן הון סיכון בתקופה של חוסר ודאות כלכלית ומלחמה. הוא מדגיש את החשיבות של קפיטליזם קשוב שמכוון למימוש ייעוד החברה מעבר למקסום רווחים בלבד. מאז מלחמת חרבות ברזל, תאגידים וארגונים חברתיים לקחו אחריות והחליפו חלק מהתפקודים שהמדינה לא סיפקה, כמו פרויקט מתחשבים שמעניק מחשבים לילדים במצוקה. חשין מציג תמונה של קריסת מדינת הרווחה והתחזקות המגזר העסקי והחברתי, וטוען שהמגזר העסקי והחברה האזרחית צריכים להחליף את המדינה במתן זכויות חברתיות.
- הקפיטליזם הקשוב מדגיש שהמטרה של העסק היא לממש ייעוד חברתי ולא רק למקסם רווחים.
- המדינה לא מצליחה לספק את הביטחון והזכויות החברתיות, מה שמחייב מעורבות משמעותית יותר של התאגידים והארגונים החברתיים.
- פרויקט מתחשבים ממחיש כיצד חברות יכולות לתרום תרומה משמעותית במתן מחשבים לילדים במצוקה, במיוחד בתקופת משבר.
- המדינה נעשתה תלויה במגזר השלישי, והמערכות הציבוריות לא יכולות לתפקד ללא עמותות וארגונים חברתיים.
- העתיד הכלכלי והחברתי מחייב מעבר מהתלות במדינה למעורבות רחבה של המגזר העסקי והחברה האזרחית במתן שירותים חברתיים.
איך ניתן לאזן בין מתן כוח למדינה לבין העצמת המגזר העסקי והחברה האזרחית כדי להבטיח זכויות חברתיות בסיסיות?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
רון אבידן מנכ"ל איזורים: האם הציבור הישראלי מוכן לבנייה ירוקה?
פרקים אחרונים
רון אבידן מנכ"ל איזורים: האם הציבור הישראלי מוכן לבנייה ירוקה?
20 בינואר 202433 דק׳עומר כילף מנכ"ל Innoviz: מ-D9 לסנסורים ב-3D, איך האוטו-טק משתלב במלחמה?
3 בינואר 202428 דק׳דינה בן טל מנכ"לית אלעל: תעופה תחת אש
31 בדצמבר 202333 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מארח את מנכלית אל על, דינה בן-טל גננסיה, לשיחה על אחריות תאגידית וניהול משברים בזמן מלחמת חרבות ברזל. בשיחה עולים האתגרים התפעוליים והניהוליים של חברת תעופה לאומית בעת חירום, כולל גיוס נרחב של כוח אדם, שינויי נתיבי טיסה ושיבושי GPS. הפרק מיועד למי שמתעניין במנהיגות, ניהול תחת לחץ ותפקידם של תאגידים במצבי קיצון לאומיים. שווה להאזין כדי להבין את ה"מאחורי הקלעים" של הגשר האווירי שהחזיר מאות אלפי ישראלים הביתה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- חברות לאומיות מחויבות לעתים לאמץ פרוטוקולי חירום לאומיים באופן עצמאי כדי להבטיח רציפות תפקודית.
- עובדי החברה נדרשו לתמרן בין תפקידים ביטחוניים בחזית הלחימה לבין חובתם המקצועית בהטסת נוסעים.
- ניהול משברים בעת מלחמה דורש מתן עדיפות לקבוצות חיוניות כמו חיילים ומגויסים, מול עומסי פניות אדירים של הציבור הרחב.
- האתגר התפעולי המרכזי מורכב גם בקרקע וגם באוויר, תוך התמודדות עם איומים, שיבושי GPS ושינויי נתיבי טיסה תדירים.
אורי וטרמן מנכ"ל שופרסל: מתמיכה בחקלאים ועד הצלת מזון בזמן מלחמה
20 בדצמבר 202330 דק׳מאיר שפיגלר מנכ"ל חברת החשמל: תשתיות קריטיות בזמן מלחמה
17 בדצמבר 202328 דק׳יואל חשין יו"ר ומייסד קרן השקעות האימפקט 2B: איך חברות מסחריות יכולות להביא ל-Zero Hunger?
2 בפברואר 202435 דק׳אורחים:יואל חשיןלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
יואל חשין, משקיע הון סיכון ומייסד קרן 2B Angels, מדבר על ניהול קרן הון סיכון בתקופה של חוסר ודאות כלכלית ומלחמה. הוא מדגיש את החשיבות של קפיטליזם קשוב שמכוון למימוש ייעוד החברה מעבר למקסום רווחים בלבד. מאז מלחמת חרבות ברזל, תאגידים וארגונים חברתיים לקחו אחריות והחליפו חלק מהתפקודים שהמדינה לא סיפקה, כמו פרויקט מתחשבים שמעניק מחשבים לילדים במצוקה. חשין מציג תמונה של קריסת מדינת הרווחה והתחזקות המגזר העסקי והחברתי, וטוען שהמגזר העסקי והחברה האזרחית צריכים להחליף את המדינה במתן זכויות חברתיות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הקפיטליזם הקשוב מדגיש שהמטרה של העסק היא לממש ייעוד חברתי ולא רק למקסם רווחים.
- המדינה לא מצליחה לספק את הביטחון והזכויות החברתיות, מה שמחייב מעורבות משמעותית יותר של התאגידים והארגונים החברתיים.
- פרויקט מתחשבים ממחיש כיצד חברות יכולות לתרום תרומה משמעותית במתן מחשבים לילדים במצוקה, במיוחד בתקופת משבר.
- המדינה נעשתה תלויה במגזר השלישי, והמערכות הציבוריות לא יכולות לתפקד ללא עמותות וארגונים חברתיים.
- העתיד הכלכלי והחברתי מחייב מעבר מהתלות במדינה למעורבות רחבה של המגזר העסקי והחברה האזרחית במתן שירותים חברתיים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד יואל חשין מגדיר את הקשר בין מקסום רווחים לבין הייעוד של החברה המסחרית?
יואל מדגיש שמקסום הרווח הוא אמצעי בלבד להגשמת הייעוד של החברה המסחרית, ולא מטרה בפני עצמה. הוא מציין שמילטון פרידמן ראה במקסום הרווח עיקרון ברזל בתקופתו, אך כיום מקסום רווח לשם עצמו אינו כלכלה אמיתית אם אינו משרת את הייעוד.
▾באיזה אופן פרויקט 'מתחשבים' תרם במהלך תקופת המלחמה לפי דברי יואל חשין?
פרויקט 'מתחשבים' איפשר לאסוף מחשבים ישנים מחברות וארגונים, לתקן ולפרמט אותם, ולהעביר אותם לילדים שאין להם אפשרות לרכוש מחשב, במיוחד במצבים של למידה מרחוק בתקופת הקורונה ובמהלך המלחמה.
▾מהי התפיסה של יואל חשין לגבי תפקידה של המדינה לעומת תפקידה של החברה האזרחית והעסקים במשבר הנוכחי?
יואל טוען שהמנגנון הריבוני של המדינה אינו מצליח לספק את הצרכים הבסיסיים, וכי חברות מסחריות וחברה אזרחית מספקות מענה יעיל בהרבה. הוא מציין שהמדינה נעשתה תלויה במגזר השלישי, והפתרון הוא הרחבת אחריות התאגידים והחברה האזרחית במקום להחזיר את הכוח למדינה.
▾כיצד יואל חשין מתאר את השינוי במערכת החינוך בישראל בהקשר של תלות המדינה במגזר החברתי?
יואל מציין שמערכת החינוך בישראל לא יכולה לתפקד כפי שהכרנו ללא העמותות החברתיות, שהפכו לחלק בלתי נפרד מהמערכת, ומדגיש שהמדינה נעשתה תלויה במגזר החברתי למתן שירותים חברתיים בסיסיים.
▾איזה דוגמה נתן יואל חשין על סטארט-אפ שהוא משקיע בו שקשור להפחתת חרדה בתקופת המלחמה?
יואל הזכיר את סטארט-אפ קלמיגו, שמפתח משאפים להפחתת חרדה. לאחר פרוץ המלחמה, היזמית עדי הקימה עמותה שחילקה את המשאפים לאנשים במצבי לחץ וחרדה, תוך שימוש בערכים מדעיים מוכחים.
אמירה אהרונוביץ' מנכ"לית הסוכנות היהודית: איך שומרים על הקשר עם יהודי התפוצות בזמן מלחמה?
26 בינואר 202431 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
אמירה אהרונוביץ׳, מנכ״לית הסוכנות היהודית, מתארת את תפקידה של הסוכנות כזרוע ביצועית של העם היהודי שמבטיחה עלייה, חיבור בין ישראל לתפוצות, ותמיכה בחברה הישראלית. מאז מלחמת חרבות ברזל הסוכנות טיפלה באלפי עולים חדשים ובקשישים במרכזי קליטה ובדיור ציבורי, ופועלת לסיוע למשפחות נפגעי טרור דרך קרן ייעודית. ישנה עלייה משמעותית בביקוש לפתיחת תיקי עלייה, במיוחד בעקבות גל האנטישמיות ברחבי העולם, עם גידול של מעל 350% בפתיחת תיקי עלייה השנה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הסוכנות היהודית אחראית על עלייה, חיבור יהודי התפוצות לישראל, ותמיכה בחברה הישראלית, גם בשגרה וגם בחירום.
- מאז 7 באוקטובר עלו לישראל כ-3,500 עולים חדשים, ויש גידול של מעל 350% בפתיחת תיקי עלייה לעומת תקופות מקבילות.
- הקרן לפגעי טרור של הסוכנות מלווה מעל 8,000 משפחות שנפגעו בטרור מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל, עם סלי שיקום ותמיכה לשלוש שנים.
- המדינה לא יכולה לבצע פעולות כמו חילוץ יהודים ממדינות זרות או לנהל קשרים ארוכי טווח עם קהילות יהודיות, ולכן הסוכנות ממלאת תפקיד ייחודי זה.
- גל האנטישמיות במדינות כמו צרפת, דרום אפריקה וטורקיה מעלה את הביקוש לעלייה, אך לא מדובר בבריחה המונית אלא בתהליך מתוכנן.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד הסוכנות היהודית מנהלת את האחריות המיידית לאלפי העולים החדשים והקשישים בזמן מלחמה?
הסוכנות היהודית דואגת לבטיחותם של אלפי עולים חדשים וקשישים, מפנה אותם מאזורים בסיכון, מוודאת שהמתקנים מוגנים, וצוותי ההנהלה נמצאים במוכנות ומסייעים להם להיכנס למקלטים בעת הצורך.
▾מהם שלושת התחומים המרכזיים בהם פועלת הסוכנות היהודית כחלק מאחריותה התאגידית?
הסוכנות פועלת בשלושה תחומים עיקריים: הבטחת עלייה וקליטה של יהודים למדינת ישראל, חיזוק הקשר והערבות ההדדית בין יהודי התפוצות לישראל, ועבודה לעומק החברה הישראלית לחיזוק החוסן של האוכלוסיות החלשות.
▾כיצד מתמודדת הסוכנות היהודית עם המתח בין תפקידה לבין תפקידה של מדינת ישראל בנושאי עלייה וקליטה?
אמירה אהרונוביץ' מסבירה שהמדינה צריכה להגדיר את החשיבות האסטרטגית ולהקצות משאבים, אך יש פעולות שהמדינה לא יכולה לבצע, כמו עידוד עלייה של אזרחים זרים או עבודה ממושכת בתוך הקהילות, ולכן יש צורך בשיתוף פעולה מסונכרן בין המדינה לסוכנות.
▾כיצד השפיעה מלחמת חרבות ברזל על מספר העולים לישראל ומהם הנתונים שהסוכנות מציגה בנושא זה?
מאז השביעי לאוקטובר עלו לישראל כ-3,500 עולים, כולל צעירים שמגיעים לתוכניות הכנה לצבא. יש גידול של מעל 350 אחוז בפתיחת תיקי עלייה, עם התעניינות גדולה בקהילות כמו צרפת וארצות הברית, והסוכנות צופה המשך עלייה לאחר סיום המלחמה.
▾באיזה אופן פועלת הסוכנות היהודית באמצעות קרן נפגעי הטרור לטיפול במשפחות שנפגעו במתקפות טרור?
הקרן מעניקה מענק מיידי של 4,000 שקלים תוך 48 שעות מהאירוע, ומלווה את המשפחות במשך שלוש שנים עם סל שיקום הכולל טיפולים משלימים, סיוע כלכלי ותמיכה רגשית, תוך סנכרון עם רשויות הרווחה, בתי החולים וביטוח לאומי.
מהחות'ים ועד טורקיה - נמל במלחמה: אלי בר יוסף מנכ"ל נמל אשדוד
14 בינואר 202432 דק׳
שיווק והכנסות מלוקחים אחריות: אחריות תאגידית בזמן משבר: שאלות נפוצות
העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.
- המלצה על פודקאסט: איך לוקחים אחריות: אחריות תאגידית בזמן משבר מקבל המלצה ונמצא כאן?
- פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של לוקחים אחריות: אחריות תאגידית בזמן משבר אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית כלכלה ועסקים. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
- כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?
- השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את לוקחים אחריות: אחריות תאגידית בזמן משבר היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
- כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?
- שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 8 הפרקים של לוקחים אחריות: אחריות תאגידית בזמן משבר הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
- למה הארכיון של לוקחים אחריות: אחריות תאגידית בזמן משבר כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?
- מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
- מה מקבלים כש-8 הפרקים של לוקחים אחריות: אחריות תאגידית בזמן משבר הופכים למגזין?
- 8 פרקים = 8 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
- כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?
- אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של לוקחים אחריות: אחריות תאגידית בזמן משבר, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.
פודקאסטים דומים
?מה החזון שלך
ד"ר ניקולאי (נוי) טבך
Lex Veritas - משפט האמת
משפט האמת
קול הרופאים
טבע ישראל
הויכוח | עם יודל הירש - מבית תוכן אחד
יודל הירש
מהגרים אבל אופטימיים - מדברים רילוקיישן
אור יוחנן ונירית אלבוטיאנו
חוטים של ארגמן
שירה כהן