אתם גדולים | לא מציאה, פרק 52

/ שאלות נפוצות על הפרק

מה לירון תהני אומר על ההצעה של לצ'ה לקנות את סתיו טוריאל בשניים וחצי מיליון יורו?

הוא פוסל אותה על הסף ומכנה אותה ניסיון לקנות למבורגיני במחיר של פיאט, ואומר שהיא על סף המעליב. את קנה המידה הוא לוקח משוק ההעברות המקומי, אבו פארחי שנמכר בכחמישה מיליון ורן בנימין שנמכר ב-1.8 מיליון בשנה שעברה, וקובע שטוריאל נמצא ארבע רמות מעליהם. הוא מוסיף שבהנהלות קודמות של הפועל, שבהן תמיד היה חשש שאין כסף, טוריאל כבר היה על המטוס לאיטליה, ושהיום המועדון גדול מספיק כדי להגיד לא. את הסירוב עצמו הוא רואה כהצהרת כוונות, אנחנו מכבדים אתכם, אבל אנחנו הפועל.

למה לפי תהני מעבר לסריה A דווקא יזיק לקריירה של סתיו טוריאל עכשיו?

כי במחיר כזה, לדבריו, לא קונים אותך כדי שתשחק אלא כדי שתשב על הספסל, בבחינת יש פה פוטנציאל, כשנצטרך נקים אותו. הוא מזכיר שחקנים ישראלים שעברו לחו"ל כהבטחה גדולה ולא ראו דשא, ומסביר שההזדמנות של שחקן שנקנה בעשרה מיליון יורו גדולה בהרבה מזו של שחקן שנקנה בשניים וחצי. המסקנה שלו היא שטוריאל צריך להגיע לקבוצה כזאת כשהוא כבר כוכב, וכוכב הוא יכול להיות רק בהפועל. את המשפט הכי חד הוא שומר לסוף, תגיד תודה שאתה בהפועל תל אביב, אנחנו לא סקנד בסט.

איך תהני מסביר את ההפסד לאטלנטה ואת התחושה שנשארה ממנו?

הוא מדרג את הבאסה שמונה מתוך עשר ואומר שכאב לו על השחקנים, שנתנו שני משחקים מדהימים מול קבוצה שעדיפה עלינו רק על הנייר. את ההפרש בין הקבוצות הוא מצמצם למשפט אחד, אנחנו טעינו פעם אחת והם לא טעו בכלל. יחד עם זאת הוא מבדיל את ההפסד הזה מהעשור הקודם, שבו הפסדת כמו סמרטוט, ואומר שהיום הפסדת כמו גדול אחרי שנתת פייט. הוא מוסיף שההגעה לפלייאוף הייתה מעבר לציפיות שלו, ושהוא גאה במועדון על הדרך, על החשיבה ועל הבנייה.

למה לירון תהני לא צופה במשחקים של הפועל תל אביב?

הוא מודה שהוא מפחד מהמנחוס ובטוח שאם הפועל מפסידה זה בגללו ובגלל זה שהוא צפה. במקום לצפות הוא מסתכל על התוצאה כל שתי דקות, ומגדיר את עצמו בעצמו כמטומטם בעניין הזה. המנחה נדהם ואומר שאצלו זה הפוך לגמרי, שבמשחק שהוא לא רואה הוא מת מהלחץ כבר בדקה השלישית, ושלשבת מול טלוויזיה סגורה נראה לו מטורף. הוויכוח נסגר בשורה שאי אפשר להתווכח עם אמונה ואי אפשר להתווכח עם רגשות.

מה תהני אומר על אליניב ברדה ועל השחקנים שהוא משדרג?

הוא מכיר באופוזיציה שיש לברדה בחלק מהקהל, שטוענת שהוא שמרן, פחדן ולא מגיב בזמן, ופוסל את הטענה שיש לו תקרת זכוכית כבולשיט. הניסוח שלו הוא שברדה אולי לא המאמן הכי טוב בישראל, אבל הוא המאמן הכי טוב להפועל תל אביב, ושההגדרה שהכי מאפיינת אותו היא עקשן לדרך שלו. את ההוכחה הוא לוקח מהשחקנים, שלפרטים אינם כוכבים אבל הם קבוצה, ובגללו הם קבוצה, כי הוא יודע להקים להקה ולא רק לנהל סולן. הדוגמה הקונקרטית היא עמרי אלטמן, שלדבריו כבר היה באיי המתים וחזר אחרי שברדה אמר לו שהוא לא בתוכניות.

מתיאור הפרק

אתם גדולים. הבאנו לאולפן אורח מיוחד לסכם את המסע האירופי של הפועל.מלאי גאווה, מבואסים ובעצם הכל ביחד, עם הפנים קדימה. נתנאל לזר ז"ל - אדום לנצח. באולפן: עידן ולירון תאני.