ישיבת רמת גן - הרב בנימין רוזנצוויג - פרשת שבוע ומועדיםפודקאסט של ישיבת רמת גן
ישיבת רמת גן · מנחה: ישיבת רמת גן
46 פרקים
על התוכנית
שיעורים בפרשת שבוע שנמסרו בישיבת רמת גן על ידי הרב בנימין רוזנצוויג
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם. הכפתור הראשון מוביל לפרק האחרון.
מה זה ישיבת רמת גן - הרב בנימין רוזנצוויג - פרשת שבוע ומועדים?
ישיבת רמת גן - הרב בנימין רוזנצוויג - פרשת שבוע ומועדים הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית יהדות ודת מאת ישיבת רמת גן. פודקאסט המציע העמקה מרתקת ורלוונטית בפרשנות מקראית, הלכה ומחשבה יהודית, תוך חיבור בין המסורת העתיקה לחייו הרוחניים והאישיים של המאזין. בארכיון 46 פרקים, פרק חדש בערך פעם בשבועיים, אורך פרק ממוצע כ-61 דקות.
| קטגוריה | יהדות ודת |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 46 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם בשבועיים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-61 דקות |
| הפרק האחרון | 27 בפברואר 2025 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 4 |
עודכן:
פודקאסט המציע העמקה מרתקת ורלוונטית בפרשנות מקראית, הלכה ומחשבה יהודית, תוך חיבור בין המסורת העתיקה לחייו הרוחניים והאישיים של המאזין.
המנחה
המנחה הוא דמות מתלבטת ומעמיקה, המשלבת פילוסופיה ורוחניות עם ניתוח מדוקדק של טקסטים מקראיים והלכתיים. הוא חולק חוויות אישיות היוצרות חיבור אנושי, ומתמיד בחיפוש אחר הבנות חדשות ופירושים מגוונים.
הסגנון
סגנון התוכנית מתאפיין בהגשה מהורהרת ומפורטת, המשלבת פתיחה אישית עם צלילה עמוקה לנושאים מקראיים, היסטוריים והלכתיים. המנחה מנחה את המאזינים דרך ניתוח טקסטואלי יסודי, בטון שיחתי אך מלומד, ומחבר בין רעיונות יהודיים שונים לכדי תמונה מגובשת ומעוררת השראה.
תובנות הזהב מהארכיון
- היחסים בין עם ישראל להשם נגלים באופן העמוק ביותר דרך דימויי אהבה זוגית, המאפשרים אינטימיות ושוויון לצד יראה.
- טקסטים מקראיים והלכתיים מתגלים במלוא עומקם כאשר בוחנים אותם בדיוק לשוני, היסטורי ועל ידי חיבור למקורות מגוונים.
- המסורת היהודית וקיומה טמונים לא רק בהוראות רבניות אלא גם בצמיחה עממית וביכולת מתמדת של חידוש והתחלה מחדש.
- חוויות אישיות וקשיים יכולים לשמש כשער להבנה עמוקה יותר של עקרונות תורה, עבודה וגמילות חסדים.
- הבנה אמיתית של אירועים ודמויות במקרא דורשת פריצת גבולות הזמן והקשרם המיידי, ויכולה לחשוף רבדים נסתרים של משמעות.
התוכנית מתאימה למחפשים העמקה פילוסופית, רוחנית והלכתית בטקסטים יהודיים, ולקבל השראה ונקודות מבט חדשות על המסורת היהודית בחיי היומיום.
השאלות הבולטות בארכיון
מדוע הנס של יציאת המים נעשה דווקא בחורב ולא במקום שבו העם עמד ברפידים?
כיצד ניתן להבטיח שמירת ההבדלים בין תביר לטיפחה בקריאת התורה בקרב כל העדות?
מדוע נקרא הילד בשם משה ולא בשם נמשה או משוי, אם הוא נמשה מן המים?
מהי המשמעות ההיסטורית והרוחנית של מחלוקת רבי עקיבא ורבי שמעון לגבי מועד צום עשרה בטבת?
4 פרקים = 4 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
- על הסלע הך | שיעור לפרשת בשלח | הרב בנימין רוזנצוויג
- מיכ֥ה טפח֖א מפסיק גדו֑ל | שיעור בספר מיכה | הרב בנימין רוזנצוויג
- השקה לספר שמות | פירושי הנביאים לפסוקי הפרשה | הרב בנימין רוזנצוויגהשקה לספר שמות | פירושי הנביאים לפסוקי הפרשה | הרב בנימין רוזנצוויג
- האמת מאחורי צום העשירי | שיעור על עשרה בטבת | הרב בנימין רוזנצוויג
באחד באדר | שיעור לראש חודש אדר | הרב בנימין רוזנצוויג
פרקים אחרונים
באחד באדר | שיעור לראש חודש אדר | הרב בנימין רוזנצוויג
27 בפברואר 20251 שע׳ 2 דק׳אם הבנים שמחה | שיעור על מזמורי ההלל | הרב בנימין רוזנצוויג
30 בינואר 20251 שע׳ 3 דק׳מה הבעיה איתך בלעם? | שיעור לפרשת בלק | הרב בנימין רוזנצוויג
18 ביולי 202447 דק׳בית שני- התקווה והמימוש | שיעור להפטרת פרשת בהעלותך | הרב בנימין רוזנצוויג
20 ביוני 20241 שע׳ 12 דק׳זכרני נא וחזקני נא- אמונתו העזה של שמשון בה' | שיעור לפרשת נשא- הפטרת שמשון | הרב בנימין רוזנצוויג
14 ביוני 20241 שע׳ 4 דק׳הברית החדשה- האמיתית! | שיעור לפרשת בהר | הרב בנימין רוזנצוויג
23 במאי 20241 שע׳ 1 דק׳על הסלע הך | שיעור לפרשת בשלח | הרב בנימין רוזנצוויג
6 בפברואר 20251 שע׳ 5 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרשת בשלח מתואר סיפור יציאת המים מהצור בחורב, כאשר עם ישראל צמא ברפידים. משה רבנו מכה בצור בחורב ומים זורמים ממנו, אך העם נמצא ברפידים, מרחק מהחורב. הזרימה של המים מתוארת כמוהר נחל או נהר שהגיע עד רפידים, כפי שמוזכר גם במזמורי תהילים. הנס מדגיש את הפיכת היובש למים חיים, ומעלה שאלות פרקטיות ותיאולוגיות לגבי מיקום הנס ומשמעותו.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- העם צמא ברפידים אך המים יצאו מהצור בחורב, מרחק מהעם.
- המים זרמו כנהר או נחל מהר חורב עד רפידים, כפי שמתואר במזמורי תהילים.
- הנס נעשה דווקא במקום של יובש (חורב) והפך אותו למקור מים.
- משה רבנו הורה לקחת את זקני ישראל איתו כדי להעיד על הנס.
- הפרשה מעלה שאלות על האופן המעשי של אספקת המים והמשמעות הרוחנית של המיקום.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מהי הקושייה המרכזית שהרב בנימין רוזנצוויג מעלה בנוגע למים שיצאו מהצור בחורב בפרשת בשלח?
הרב תוהה כיצד מים שיצאו מהצור בחורב, שם משה הכה את הסלע, הגיעו אל עם ישראל שהיו ברפידים, מרחק של כמה קילומטרים, כשהם צמאים ומספרם גדול מאוד.
▾כיצד הרב מסביר את העובדה שהמים יצאו דווקא מחורב למרות שהעם היה ברפידים ולא בחורב?
הרב מציין שלשון חורב משמעותה יובש, ולכן הנס הוא שהמים יצאו דווקא במקום יבש וחרב, והמים זרמו מההר לאורך הנחל עד שהגיעו לרפידים, שם שתה העם.
▾איזה פסוקים מספר תהילים הרב מביא כהוכחה לזרימת המים מהצור בחורב עד לרפידים?
הרב מצטט שני מזמורים מספר תהילים שבהם כתוב כי משה הכה את הצור ויזובו מים ונחלים ישטופו, וכי פתח צור ויזובו מים, והלך בציות נהר, כלומר שהמים זרמו כנהר במדבר.
▾מה משמעות הקרי והכתיב במילה 'אש דת' כפי שהרב מסביר בפרשת וזאת הברכה?
הרב מסביר שהכתיב הוא מילה אחת 'אשדת', והקרי שתי מילים 'אש דת', כאשר דת משמעותה חוק, והאש מסמלת שהתורה ניתנה מתוך אש או שהייתה כתובה באש שחורה על אש לבנה.
▾כיצד הרב מתייחס לתקופה הקשה שהוא עובר בתחילת השיעור ומה הקשר לכך ללימוד ספר מיכה?
הרב משתף שהוא עובר ימים קשים וקשה לו להתרכז ולהכין שיעורים, למרות שרצה מאוד ללמוד ולארגן מחדש את ספר מיכה, ולכן עדיין לא הצליח להגשים את הרעיון.
מיכ֥ה טפח֖א מפסיק גדו֑ל | שיעור בספר מיכה | הרב בנימין רוזנצוויג
28 בינואר 20251 שע׳ 4 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
השיעור מתמקד בקריאת ספר מיכה עם דגש על הטעמים וההבדלים בין תביר לטיפחה. מוסבר שהתביר הוא מפסיק קטן והטיפחה הוא מפסיק גדול, ויש להקפיד על ההבדל הזה כדי למנוע שיבושים בקריאה. בנוסף, נזכר ספר 'דת מקרא' ופרשנותו של משה זיידל לספר מיכה, עם המלצה לקרוא את פרק 'ארבעה נביאים שנתנבאו באותו הפרק'. ניתנים דוגמאות לקריאה נכונה של פסוקים ומוסבר על חשיבות השמירה על הטעמים בקריאה המסורתית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- התביר הוא מפסיק קטן והטיפחה הוא מפסיק גדול, ויש להבדיל ביניהם בקריאת התורה.
- רוב הטעויות בקריאת הטעמים הן בקרב העדות השונות, אך התימנים בדרך כלל שומרים על הטעמים נכון.
- משה זיידל, תלמיד הרב קוק, הוא מפרש מרכזי של ספר מיכה וכתב מבוא ארוך ומעמיק לספר.
- ארבעה נביאים - הושע, ישעיהו, עמוס ומיכה - התנבאו באותו פרק בתקופת מלכי יהודה.
- חשיבות ההקפדה על הטעמים נעוצה במניעת שיבושים משמעותיים בקריאת הפסוקים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מה ההבדל בין תביר לטיפחה בקריאת התורה כפי שהרב רוזנצוויג מסביר?
הרב מסביר שהתביר הוא מפסיק קטן שמסמן הפסקה קצרה, בעוד שהטיפחה או הטרחה הוא מפסיק גדול שדורש הפסקה ארוכה יותר ו'לטפח' אותו בקריאה.
▾כיצד הרב רוזנצוויג מתייחס לטעויות בקריאת הפסוקים, במיוחד בדוגמה של 'התחת תבוא ביום השלישי'?
הרב מדגיש שטעות נפוצה היא לקרוא את הפסוק כאילו ההתחתה היא רק ביום השלישי ואז ביום השביעי יתאר, בעוד שהכוונה היא שהתחתה גם ביום השלישי וגם ביום השביעי, ואם לא כך, הפסוק לא מתקיים.
▾מי היה משה זיידל ומה תרומתו ללימוד המקרא כפי שהוזכר בפרק?
משה זיידל היה תלמידו של הרב קוק ומומחה גדול למקרא, שהשאיר יסודות לפירוש ספר מיכה והיה אחד המייסדים של מפעל 'דת מקרא', לימד פרופסורים למקרא ברוח יהודית ואמונית.
▾מה משמעות הכינוי 'מיכא המורשתי' וכיצד הוא מתקשר למקומות בארץ ישראל?
מיכא המורשתי מתייחס לנביא מיכה שהיה ממורשת גא או מערשא, שני יישובים בארץ ישראל, והכינוי מציין את השתייכותו הגאוגרפית לאחד מהם.
▾כיצד הרב רוזנצוויג מתאר את ההבדלים בין המנהגים בקריאת התורה של העדות השונות?
הרב מציין שרוב הטעויות בקריאת התורה הן בקרב העדות השונות, אך התימנים בדרך כלל נקיים מטעויות אלו, למעט המדקדקים הגדולים, בעוד שהשאר עושים טעויות רבות בקריאת התביר והטיפחה.
השקה לספר שמות | פירושי הנביאים לפסוקי הפרשה | הרב בנימין רוזנצוויגהשקה לספר שמות | פירושי הנביאים לפסוקי הפרשה | הרב בנימין רוזנצוויג
16 בינואר 20251 שע׳ 12 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בספר החדש על שמות מוצגים פירושים מיוחדים של דברי הנביאים על פסוקי התורה, עם דגש על משמעות השם משה. פירוש הנציב מבולוג'ין מציג את משה כ'בן המדינה' במצרית עתיקה, כלומר יורש העצר המצרי. המדרש והפירושים מדגישים את תפקידו של משה כמושיע שהוציא את עם ישראל ממצרים, ומסבירים את השם לא רק כפועל אלא כבעל משמעות היסטורית וסמלית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- השם משה במצרית עתיקה פירושו 'בן המדינה' או יורש העצר.
- בת פרו קוראת למשה בשם זה כי היא לקחה אותו מתוך המים, מה שהופך אותו ל'בן' שלה למרות שאינו בנה הביולוגי.
- הפירוש של הנציב מבולוג'ין מדגיש את ייעודו של משה בתפקיד בכיר במצרים.
- מר שושני מציע שה'מצרי' הוא גימטריה של 'משה', כלומר משה חותך את הקשר שלו עם המצרי שבתוכו.
- השם משה מסמל את מי שמושיע את עם ישראל מהמצב הקשה במצרים, לא רק את הפעולה הפיזית של הוצאתו מן המים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מה הפירוש המיוחד של השם משה כפי שמוסבר על ידי הנציב מבולוג'ין בפרק?
הנציב מבולוג'ין מסביר שבמצרית עתיקה השם משה פירושו 'בן המדינה' או יורש העצר, מה שמאיר את ההחלטה של בת פרו לקרוא לו כך למרות שהוא נמשה מן המים ולא נולד לה ביולוגית.
▾כיצד מוסבר הקשר בין השם משה לבין הפעולה של משייתו מן המים בפרשה?
השם משה קשור לפעולת המשייה מן המים, אך לפי הפירוש המילולי במצרית השם מתייחס ל'בן המדינה', ולכן השם משמש כסמל לתפקידו המיועד של משה כיורש העצר ולשליחותו למשות את עם ישראל ממצרים.
▾מה ההסבר שהרב רוזנצוויג נותן לשאלה מדוע לא קוראים למשה 'נמשה' או 'משוי' על פי משמעות השם בפועל?
הרב מסביר שכל יהודי מבין שמשה הוא זה שמושיע את העם ממצרים, ולכן השם משה מסמל את תפקידו ההיסטורי כמושיע, ולא רק את העובדה שנמשה מן המים, ולכן השם נשאר משה ולא נמשה או משוי.
▾איזה חידוש מיוחד מציג הספר החדש על שמות כפי שמוסבר בפרק?
הספר כולל ריכוז של פירושי נביאים על פסוקי התורה, תחום שעד כה נזנח, ומביא תאורה חדשה על פרשיות שונות, כמו פירוש הרמבן על מעשה פילגש בגבע, וכן פירושים מתוך תפסיר רב סעדיה גאון.
▾כיצד מתואר הקשר בין הפירושים של הנביאים לתורה בספר החדש שהרב רוזנצוויג מציג?
הרב מציין שהרבה דברים בדברי הנביאים הם למעשה פירושים על התורה, והספר אוסף אותם ומציג אותם יחד, מה שמאפשר הבנה מעמיקה יותר של הפרשיות דרך פירושי הנביאים.
האמת מאחורי צום העשירי | שיעור על עשרה בטבת | הרב בנימין רוזנצוויג
14 בינואר 202538 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הטקסט מתמקד בצום עשרה בטבת ובהקשרים ההיסטוריים שלו, כולל המצור על ירושלים שנזכר בשלושה מקומות בתנ"ך. יש מחלוקת בין רבי עקיבא לרבי שמעון לגבי התאריך המדויק של הצום והאירועים שהוא מציין. בנוסף, מובא סיפור מיוחד על פטרוס הקדוש, שהיה יהודי ושליח להרחיק את הנוצרים מישראל. נידונים גם תאריכים אחרים של צומות בחורבן ובמגילת תענית בתרא.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הצום בעשרה בטבת מציין את תחילת המצור על ירושלים, שנזכר בשלושה מקומות בתנ"ך.
- רבי עקיבא ורבי שמעון חלוקים על מועד הצום: רבי עקיבא בעשירי בטבת, רבי שמעון בחמישי בטבת.
- חלק מהצומות בחורבן אינם בעלי תאריך מוסכם, ויש בלבול בין המקורות לגבי התאריכים המדויקים.
- מגילת תענית בתרא היא ימי אבל ושמחה שהיו נהוגים בזמן בית המקדש השני.
- פטרוס הקדוש, האפיפיור הראשון, היה במקור יהודי שנשלח להרחיק את הנוצרים מישראל, סיפור המבהיר את מקור הנצרות בתוך היהדות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מהו המקור ההיסטורי לצום עשרה בטבת כפי שמוסבר בשיעור?
הצום מציין את תחילת המצור על ירושלים על ידי נבוכדנצר מלך בבל, כפי שמתואר בשלושה מקומות בתנ"ך: מלכים ב', ירמיהו ויחזקאל, כאשר העשירי בטבת הוא תאריך המצור שהחל.
▾כיצד מתואר המחלוקת בין רבי עקיבא לרבי שמעון לגבי מועד צום עשרה בטבת?
רבי עקיבא סובר שהצום הוא בעשירי בטבת, תאריך תחילת המצור, ואילו רבי שמעון טוען שהצום הוא בחמישי בטבת, יום קבלת השמועה על חורבן ירושלים בבבל, יום שמועה כיום שרפה.
▾מה ההסבר לשוני בתאריכי הצומות השונים המוזכרים בתנ"ך ובמסורת כפי שהוצג בשיעור?
התנ"ך מציין תאריכים שונים לצומות כמו הרביעי, החמישי, השביעי והעשירי, אך יש בלבול וטעויות בחשבונות, למשל הצום בתמוז מצוין כתשעה אך המסורת צמה בי"ז, ויש מחלוקות בין התלמוד הבבלי לירושלמי בנושא.
▾מה משמעות מגילת תענית בתרא וכיצד היא מתקשרת לימים של צום ואבל?
מגילת תענית בתרא היא רשימה של ימים עצובים שבהם נהגו להתאבל ולהתענות לאחר חורבן בית המקדש השני, בניגוד למגילת תענית הראשונה שבה היו ימים של שמחה שלא נהגו להתאבל בהם.
▾כיצד מוסבר בשיעור הקשר בין לידתו של ישו לשינוי בלוח השנה הנוצרי?
הסבר בשיעור הוא שהלוח היוליאני שהיה בשימוש לפני הלוח הגרגוריאני לא היה מדויק, וכתוצאה מכך נוצר פער שהוביל לאפיפיור לתקן את הלוח, ושינוי זה קשור לחשבון תאריכי לידתו של ישו ולחישובים היסטוריים שגויים.
שיווק והכנסות מישיבת רמת גן - הרב בנימין רוזנצוויג - פרשת שבוע ומועדים: שאלות נפוצות
העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.
- המלצה על פודקאסט: איך ישיבת רמת גן - הרב בנימין רוזנצוויג - פרשת שבוע ומועדים מקבל המלצה ונמצא כאן?
- פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של ישיבת רמת גן - הרב בנימין רוזנצוויג - פרשת שבוע ומועדים אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית יהדות ודת. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
- כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?
- השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את ישיבת רמת גן - הרב בנימין רוזנצוויג - פרשת שבוע ומועדים היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
- כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?
- שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 46 הפרקים של ישיבת רמת גן - הרב בנימין רוזנצוויג - פרשת שבוע ומועדים הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
- למה הארכיון של ישיבת רמת גן - הרב בנימין רוזנצוויג - פרשת שבוע ומועדים כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?
- מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
- מה מקבלים כש-46 הפרקים של ישיבת רמת גן - הרב בנימין רוזנצוויג - פרשת שבוע ומועדים הופכים למגזין?
- 46 פרקים = 46 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
- כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?
- אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של ישיבת רמת גן - הרב בנימין רוזנצוויג - פרשת שבוע ומועדים, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.
פודקאסטים דומים
דף יומי הר עציון - שבועות
ישיבת הר עציון
״מילה טובה״ - השראה, תובנות וכלים לחיים
הרב יוני לביא
הרב ישראל מינץ דף יומי בבלי וירושלמי הישיבה הרמה
הרב ישראל מינץ הישיבה הרמה.
ספר מלכים - הרב אורי שרקי
השיעור היומי עם הרב אורי שרקי
דף יומי - הרב חיים סבתו
ישיבת ברכת משה
אגדות הש"ס | הרב יונתן רוזין
ישיבת ברכת משה