יהדות ואסלאם - מסע משותףפודקאסט של מרכז קורת לציוויליזציה יהודית

מדריכים שבהם התוכנית מופיעה

• מהם הפודקאסטים הישראליים הטובים ביותר על היסטוריה יהודית?

פרקים עם ניתוח מלא

• אהבה, דת וחכמת הלב של המיסטיקנים הסופים
• הרמב"ם בין יהדות לאסלאם
• ?מרוקו המוסלמית ומרוקו היהודית : האם הכל נשאר במשפחה
• מבט מגניזת קהיר על חיי היומיום של יהודים ומוסלמים

פרקים אחרונים

• אהבה, דת וחכמת הלב של המיסטיקנים הסופים

  27 במאי 2025·58 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  בשיחה עם חן מלול, פרופ' שרה סבירי מסבירה כיצד המושג 'תסעוף' הפך לשם גנרי למיסטיקה באסלאם, בדומה לאופן שבו 'קבלה' נתפסת ביהדות. סבירי משתפת במסלול האישי שלה, מהמחקר האקדמי על חכם הלב אל-חכים אל-תרמ'די ועד ללימוד אצל המורה אירינה טווידי. היא מתארת את הסופיות לא כנתיב לינארי של נקודת מוצא ויעד, אלא כסימני דרך פנימיים שמובילים אדם אל מרחבי התודעה שלו.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • המונח 'תסעוף' משמש בערבית המודרנית כשם גנרי לכל זרם מיסטי, בדומה לשימוש במילה 'קבלה' בעברית לתיאור כל דבר שקשור בנסתר.
  • הסופיות נתפסת כחוכמת הלב שאינה מוגבלת רק לאסלאם; מורתה של סבירי, אירינה טווידי, הגיעה אל הדרך הזו ממקורות שונים, מה שמעיד על הממד האוניברסלי של המיסטיקה.
  • הדרך הסופית אינה מסלול לינארי עם יעד קבוע, אלא רצף של סימני דרך לא מודעים שמתגבשים בדיעבד לכדי הבנה עמוקה של החיים.
  לניתוח המלא של הפרק ←

• הרמב"ם בין יהדות לאסלאם

  27 במאי 2025·51 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  הרמב״ם גדל בתקופה של כפייה דתית תחת שלטון המואחידון, שהכריח יהודים להראות מוסלמיים כלפי חוץ (אינוס) תוך שמירה על יהדות פנימית. הוא היה חלק מהשכבה האינטלקטואלית של העולם האסלאמי, חי את הציוויליזציה האסלאמית דרך לימודי רפואה, מסחר ושכנות, אך נשאר מנהיג יהודי. הרמב״ם ראה במשנה תורה כלי לאחד את ההלכה ולמנוע פילוגים מסוכנים, והדגיש את הצורך להתקדם מעבר ללימוד ההלכה אל הפילוסופיה והמדע. הוא פיתח תורת תארים שליליים לאל, המדגישה את חוסר היכולת לתאר את האל במושגים אנושיים או מופשטים רגילים.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • הרמב״ם חווה מצב של אינוס - יהודי שמראה מוסלמי כלפי חוץ אך שומר על יהדותו פנימית.
  • העולם האסלאמי של הרמב״ם היה ציוויליזציה רחבה, משותפת בשפה ובתרבות, אך לא בהכרח סובלנית במובן המודרני.
  • הרמב״ם ראה את המשנה תורה כמפעל לאחד את ההלכה ולהוביל את הקהילה למניעת פילוגים קשים.
  • הרמב״ם פיתח תורת תארים שליליים, המדגישה שאין לתאר את האל בדמות אדם או אפילו בתארים מופשטים רגילים.
  • הוא הדגיש את חשיבות הענווה והביקורתיות האינטלקטואלית כלפי הידע והאמונה, תוך שמירה על שאילת שאלות מתמדת.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾כיצד השלטון של המואחידון השפיע על חיי הרמב״ם והקהילה היהודית בתקופתו?

  המואחידון כיבשו את קורדובה בכוח והפעילו כפייה דתית שכללה התאסלמות כפויה של היהודים, שהפכו לאנוסים - מראים אסלאם כלפי חוץ ושומרים על יהדותם בסתר, מצב שמעציב את נעוריו של הרמב״ם ומשפיע על חייו.

  ▾מהי ההבחנה בין המונחים 'מוסלמי' ל'אסלאמי' כפי שהועלתה בפרק לגבי הרמב״ם?

  הרמב״ם חי בציוויליזציה אסלאמית אך אינו מוסלמי, כלומר הוא לא מאמין בדת האסלאם אלא חי בתוך עולם תרבותי, אינטלקטואלי וחברתי שמוטבע באסלאם, דרך לימודי רפואה, מסחר ושכנות.

  ▾איך הרמב״ם מתייחס למצב של התאסלמות כפויה ואילו עקרונות הוא מציג באיגרת השמד בנושא זה?

  הרמב״ם מקבל התאסלמות כפויה כאינוס שאינו פשע אמיתי, ומדגיש שיש דרך ארוכה עד שמגיעים למצב של ייהרג ובל יעבור, תוך הפרדה בין קבלה חיצונית לשמירה פנימית על האמונה היהודית.

  ▾מהי תורת התארים השליליים של הרמב״ם וכיצד היא משנה את התפיסה על דמות האל?

  הרמב״ם טוען שכל תואר שמייחסים לאל, אפילו מופשט, יש לשלול אותו כדי למנוע דימוי אנושי של האל, כי דימוי כזה מציב את האדם במרכז ומגביל את האל, ולכן יש לפרש תיאורים מקראיים כמטאפוריים בלבד.

  ▾כיצד הרמב״ם רואה את המשבר במסורת היהודית ומה מטרת חיבור המשנה תורה מבחינתו?

  הרמב״ם מזהה משבר עמוק בלימוד ההלכה ובפילוג ההלכתי, ורואה במשנה תורה כלי לאחד את החוק ולהפחית מחלוקות, כדי לאפשר התקדמות לעשייה פילוסופית ולהימנע משפיכות דמים בקהילה.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• ?מרוקו המוסלמית ומרוקו היהודית : האם הכל נשאר במשפחה

  27 במאי 2025·56 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  יהדות מרוקו והמרחב הצפון-אפריקאי אינם ניתנים להגדרה פשוטה כמיעוט בתוך מדינה לאומית, שכן קטגוריות כמו מיעוט ורוב הן מודרניות ואינן משקפות את ההיסטוריה של התקופות הקודמות. התרבות האסלאמית היא מרחב רחב הכולל דת, תרבות ואימפריה, ויהודים במרחב זה היו שותפים פעילים במערכת החברתית והפוליטית, לדוגמה בתפקיד סוחרי המלך. ההגדרות הלאומיות המודרניות יצרו נתק בין יהודים למרחב המקורי שלהם, ועם הקמת מדינת ישראל והלאומיות הערבית, יהודים מרגישים כי אין להם מקום במרחב המרוקאי.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • הבחירה להשתמש במונחים כמו 'תרבויות האסלאם' במקום 'ארצות האסלאם' משקפת גישה תרבותית ולא לאומית.
  • יהודים במרחב המרוקאי לא תמיד נתפסו כמיעוט אלא כחלק ממשפחה תרבותית רחבה עם המוסלמים.
  • התרבות האסלאמית כוללת מגוון רחב של זהויות ושונות לצד אחידות מפתיעה לאורך האימפריה המוסלמית.
  • המעבר מאימפריאליזם ללאומיות שינה את ההגדרות והיחסים החברתיים, ויצר תחושת ניכור ליהודים במרוקו.
  • תפקידים כלכליים ופוליטיים של יהודים, כמו סוחרי המלך, היו משמעותיים במרחב המרוקאי.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾כיצד דוקטור אורית וקנין יקוטיאלי מגדירה את המונח 'מיעוט' בהקשר של יהדות מרוקו והאסלאם?

  המונח 'מיעוט' מוגדר כקטגוריה מודרנית השייכת למערכות חשיבה דמוקרטיות, שבהן כוח נקבע על פי רוב מול מיעוט. בהיסטוריה של יהדות מרוקו, לפני המאה העשרים, לא הייתה חשיבה במונחים של רוב ומיעוט, אלא התמקדות בתפקידים ובמעמדות בתוך החברה וביחסים עם הכלל המוסלמי.

  ▾מה המשמעות התרבותית של השימוש במונח 'תרבויות האסלאם' במקום 'ארצות האסלאם' לפי הדיון בפרק?

  המונח 'תרבויות האסלאם' מדגיש גישה תרבותית רחבה שאינה מוגבלת למדינה טריטוריאלית או לאומית, ומכירה במגוון ובאחדות התרבותית של המרחב המוסלמי, בניגוד ל'ארצות האסלאם' שמדגישות חלוקה לאומית וטריטוריאלית.

  ▾כיצד מתארת אורית וקנין יקוטיאלי את מערכת היחסים בין יהודי מרוקו למוסלמים לפני התקופה הלאומית?

  היא מתארת את מערכת היחסים כמשפחה אחת גדולה עם רצף מסוים, שבה היה חפיפה בין מעגלי זהויות שונים. יהודים ומוסלמים ראו עצמם כחלק ממשפחה תרבותית משותפת, עם מתחים ודמיון, ולא כקבוצות נפרדות במונחים של רוב ומיעוט.

  ▾מהם הגורמים שהובילו להתמעטות יהודי מרוקו בעשורים שלאחר הקמת מדינת ישראל לפי הדיון?

  המעבר מעידן אימפריאלי לעידן לאומי והגדרת 'מרוקאי' כמי שהוא מוסלמי בלבד, יחד עם תחושת חוסר מקום ליהודים במרחב הלאומי החדש, וכן קיומה של מדינת ישראל כמקום אלטרנטיבי, הובילו להתמעטות יהודי מרוקו ולהגירתם.

  ▾כיצד מתייחס המחקר ההיסטורי ליהודים במרחב המוסלמי לפי אורית וקנין יקוטיאלי?

  המחקר מתאפיין ביהודוצנטריות, כלומר חקר היהודים כעולם נפרד שאינו קשור למרחב התרבותי שבו הם חיים. לעומת זאת, יש צורך בגישה תרבותית שמבינה את הקשרים הפנימיים בין היהודים לחברה המוסלמית בכללותה.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• מבט מגניזת קהיר על חיי היומיום של יהודים ומוסלמים

  27 במאי 2025·1 שע׳ 1 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  גניזת קהיר היא אוסף כתבים יהודיים עתיקים שנשמרו בבית הכנסת בן עזרה בפוסטט, קהיר, ולא פונו במשך מאות שנים. רוב הכתבים הם ספרותיים, אך כ-10% הם מסמכים דוקומנטריים שמאפשרים ללמוד על חיי היום-יום של יהודים במאה ה-11 עד ה-13 במרחב הים תיכוני. המסמכים כוללים מכתבים, חשבונות, כתובות ועוד, ומציגים תמונה של חיים עירוניים בעיקר של גברים מהמעמד הבינוני-גבוה. כיום יש כ-400,000 קטעים מגניזת קהיר, רובם מצולמים ונגישים באינטרנט, אך רבים מהם עדיין לא נחקרו.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • הגניזה היא מנהג יהודי לאסוף כתבים קדושים ולא לזרוק אותם לזבל רגיל.
  • בית הכנסת בן עזרה בפוסטט היה המקום בו נשמרה גניזת קהיר במשך מאות שנים.
  • כ-90% מהגניזה הם כתבים ספרותיים, וכ-10% הם מסמכים דוקומנטריים מחיי היום-יום.
  • המסמכים מתארים חיי עירוניים של יהודים מהמעמד הבינוני-גבוה, בעיקר גברים, אך יש גם מכתבים של נשים.
  • המחקר בגניזה עדיין מתפתח, עם גילויים חדשים כמו כתבים של הרמב״ם שטרם פורסמו.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾מהי גניזת קהיר וכיצד היא שונה ממקורות היסטוריים אחרים להבנת חיי היהודים בימי הביניים?

  גניזת קהיר היא אוסף כתבים יהודיים שנאספו בחדר בבית הכנסת בן עזרה בפוסטט, קהיר, ונשמרו במשך מאות שנים ללא פינוי, מה שאפשר שימור יוצא דופן של מסמכים יומיומיים ולא רק טקסטים רבניים או הלכתיים, בניגוד למקורות אחרים שהיו מצונזרים או נערכו לאורך הזמן.

  ▾כיצד מתאפיינת ההרכב של המסמכים בגניזת קהיר ומהו היחס בין ספרותי לדוקומנטרי?

  כ-90 אחוז מהמסמכים הם ספרותיים, כלומר חיבורים וכתבים מסוגים שונים, ואילו כ-10 אחוז הם דוקומנטריים הכוללים מכתבים, חשבונות, רשימות וכתובות שמאפשרים שחזור חיי היום יום של יהודים במרחב הימי תיכוני במאות ה-11 עד ה-13.

  ▾מה המאפיינים של האוכלוסייה היהודית שמתועדת בגניזת קהיר מבחינת מיקום מגורים ומעמד חברתי?

  המסמכים מתארים בעיקר יהודים עירוניים במרחב פוסטט וקהיר, בעיקר מהמעמד הבינוני והבינוני-גבוה, כאשר כמעט ואין מידע על יהודים בכפרים, והמידע מגיע בעיקר מגברים משכילים, אם כי יש גם מכתבים שנכתבו בגוף ראשון על ידי נשים.

  ▾כיצד מתאפשר כיום מחקר רחב על גניזת קהיר ומה היקף המסמכים שזמינים לחוקרים?

  פרויקט צילום מקיף שיזם דוב פרידברג תיעד כארבע מאות אלף קטעים מהגניזה, שהועלו לאינטרנט ונגישים בחינם, אך רובם עדיין לא נחקרו לעומק, מה שמאפשר גילויים חדשים כמו כתבים של הרמב״ם שנחשפו רק בשנים האחרונות.

  ▾איזה מידע על חיי היום יום של יהודים ניתן ללמוד מהמסמכים בגניזת קהיר?

  המסמכים מאפשרים ללמוד על נושאים כמו מיקום מגורים, תשלומי שכר דירה, פרנסה, תזונה, לבוש, מציאת בן או בת זוג, מגורים משותפים לאחר נישואין, ועילות גירושין, ובכך משחזרים תמונה רחבה של החיים היומיומיים במאות ה-11 עד ה-13 במרחב הים תיכוני.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• ירושלים : עיר עמים רבים

  27 במאי 2025·53 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  חן מלול משוחח עם ד"ר פרופ' דניאלה טלמון-הלר על מעמדה של ירושלים, שלא נזכרה בשמה בקוראן אך זוהתה כ'מסגד אל-אקצא'. נדונים מתי הפכה לאחת משלוש ערי הקודש לאסלאם, ההבדל בין החאג' לזיארה והדמיון והשוני בקדושתה בין הדתות. מתאים למתעניינים בהיסטוריה של ירושלים.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • מה ההבדל בין החאג' (העלייה למכה) לבין הזיארה (ביקור במקום קדוש)

• שירה חשאית למשיח בעולמם הפנימי של השבתאים

  27 במאי 2025·1 שע׳ 7 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  חן מלול משוחח עם ד"ר הדר פלדמן סמט על השירה הסודית של השבתאים - בני ישראל שהלכו אחרי שבתאי צבי גם אחרי שהתאסלם. הפרק מדגים עד כמה היה העולם המוזיקלי היהודי-מוסלמי נזיל, והחלפת מנגינות, כלים ומילים. מתאים למתעניינים במוזיקה ובהיסטוריה.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • איך השבתאים, שהלכו אחרי משיח שהתאסלם, יצרו שירה סודית בעולם מוזיקלי יהודי-מוסלמי משותף

פודקאסטים דומים

מורה הנבוכים לרמב״ם

הרב בן ציון אוריאל

תרבות וספרות360 פרקים

מזרח תיכון

משפחה פודקאסט

תרבות וספרות7 פרקים

פילוסופיה בדרכים

עידן זילכה

תרבות וספרות13 פרקים

סודות בריאות ואושר של ליאורה חוברה

ליאורה חוברה

בריאות ואיכות חיים26 פרקים

ברוח הרמב"ם

ירעם נתניהו

יהדות ודת25 פרקים

שלוש שאלות על היהדות שלנו

רבקה לוביץ

יהדות ודת11 פרקים