עוד שאלות שאסור לשאול - אסתי שושן מארחת את הפרופסור שלום צדיק חלק ב'

על מה הפרק?

נשים הן עם שכל כמו גברים וחלוקת תפקידים בבית לגיטימית בהסכמה, כולל גבר בבית, והזוהר אינו יסוד שחובה להאמין בו אלא אופציה למיעוט.

שלום צדיק אומר שבחברה הדתית-לאומית המרכזית נשים לומדות, נשאלות הלכה, ואין מניעה אצל רוב הרבנים לצטט שו״ת של אישה, ואסתי שושן חושבת שהוא אופטימי מדי ושנשים תלמידות חכמים עדיין עוברות רף מכשולים. הוא רואה כלגיטימי שאישה תהיה רבנית או ראש ממשלה ושבני זוג יחלקו תפקידים בהסכמה, ומוסיף שהחסר החמור יותר הוא שאין לגיטימציה לגבר להיות הרבה בבית. על פגיעות מיניות הוא מפריד בין מה שחברה מגדירה כמוסרי לבין סטייה שכולם רואים כרע, וטוען שההבדל המספרי בין דתיים לחילונים קטן ותלוי בזהות החוקר ובהגדרת הפגיעה. על הזוהר הוא אומר שהוא מתאר אל נאו-אפלטוני עם ניצוצות בכל דבר, שהרמב״ם היה רואה בכך עבודה זרה, שחובת האמונה בו דוחפת ספקנים החוצה, ושתפילה על חולה אינה משנה סיכויי ריפוי בעוד גביית הוראת קבע על ברכה על-טבעית היא שרלטנות.

/ תובנות מרכזיות

• ספקנות וביקורתיות אינן תכונה תורשתית, וילדים באותו בית יכולים ללכת לכיוונים דתיים שונים.
  שמור תובנה
• אין מניעה, לדבריו, אצל כ-80 אחוז מהרבנים בציבור הדתי-לאומי לצטט שו״ת של אישה, והוא מעריך שכ-70 אחוז אכן יצטטו.
  שמור תובנה
• חלוקה שמרנית בבית לגיטימית בהסכמה, ומה שגרוע יותר הוא שאין לגיטימציה לגבר להיות הרבה בבית.
  שמור תובנה
• בחברה דתית מופרדת הרף של פגיעה מינית נמוך יותר, ולכן התנהגות שנחשבת חיזור לגיטימי בחברה אחרת עלולה להיחשב כאן פגיעה.
  שמור תובנה
• הקבלה מתאימה לעשר עד עשרים אחוז שזקוקים לה, לא כמבחן שמי שאינו מאמין ביסודותיה נתפס כלא דתי.
  שמור תובנה

ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות