דבר אינו ידוע - מקום 7 - מאה הסרטים הכי טובים - סרט האימה הטוב ביותר בהיסטוריה - הדבר/היצור

ניתוח מעמיק של יצירת המופת 'הדבר' (The Thing) של ג'ון קרפנטר, ולמה הוא נחשב לאחד מסרטי האימה הגדולים והמשפיעים בכל הזמנים.

בפרק זה, המנחה מציג את המקום השביעי ברשימת 100 הסרטים הטובים ביותר שלו: 'הדבר' (1982) של ג'ון קרפנטר. הוא סוקר את כישלונו הצורב של הסרט בקופות ובביקורות עם יציאתו, את התחרות מול 'אי.טי.', וכיצד הפך עם השנים לסרט קאלט נערץ וליצירת מופת מוערכת. הפרק מיועד לחובבי קולנוע ואימה שרוצים להבין את הגדולה של הסרט, מעבר לאפקטים המהפכניים שלו, ואת המורשת העצומה שהותיר אחריו.

תובנות מרכזיות

• 'הדבר' נכשל בקופות ב-1982, בין היתר כי יצא בסמוך ל'אי.טי' האופטימי, והכישלון כמעט חיסל את הקריירה של הבמאי ג'ון קרפנטר.
• האפקטים המעשיים (Practical Effects) פורצי הדרך והגרוטסקיים של הסרט היו הסיבה המרכזית לדחייה הראשונית שלו על ידי הקהל והמבקרים.
• בניגוד לסרט המקורי משנות ה-50, קרפנטר ביסס את גרסתו על הנובלה המקורית 'Who Goes There?', מה שהפך את סרטו לעיבוד נאמן יותר לחומר המקור.
• הסרט זכה למעמד של יצירת מופת רק שנים לאחר יציאתו, בעיקר בזכות תרבות הוידאו, מה שגרם למבקרים רבים לחזור בהם מהביקורת השלילית הראשונית.
• למרות שהאפקטים הם גולת הכותרת, כוחו האמיתי של הסרט טמון בבימוי הפנומנלי של קרפנטר, בצילום המדהים של דין קנדי ובתוכן ובסאבטקסט העמוק שלו.

ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות

שאלות נפוצות על הפרק

על מה הפרק הזה?

בפרק זה, המנחה מציג את המקום השביעי ברשימת 100 הסרטים הטובים ביותר שלו: 'הדבר' (1982) של ג'ון קרפנטר. הוא סוקר את כישלונו הצורב של הסרט בקופות ובביקורות עם יציאתו, את התחרות מול 'אי.טי.', וכיצד הפך עם השנים לסרט קאלט נערץ וליצירת מופת מוערכת. הפרק מיועד לחובבי קולנוע ואימה שרוצים להבין את הגדולה של הסרט, מעבר לאפקטים המהפכניים שלו, ואת המורשת העצומה שהותיר אחריו.

מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

'הדבר' נכשל בקופות ב-1982, בין היתר כי יצא בסמוך ל'אי.טי' האופטימי, והכישלון כמעט חיסל את הקריירה של הבמאי ג'ון קרפנטר. · האפקטים המעשיים (Practical Effects) פורצי הדרך והגרוטסקיים של הסרט היו הסיבה המרכזית לדחייה הראשונית שלו על ידי הקהל והמבקרים. · בניגוד לסרט המקורי משנות ה-50, קרפנטר ביסס את גרסתו על הנובלה המקורית 'Who Goes There?', מה שהפך את סרטו לעיבוד נאמן יותר לחומר המקור. · הסרט זכה למעמד של יצירת מופת רק שנים לאחר יציאתו, בעיקר בזכות תרבות הוידאו, מה שגרם למבקרים רבים לחזור בהם מהביקורת השלילית הראשונית. · למרות שהאפקטים הם גולת הכותרת, כוחו האמיתי של הסרט טמון בבימוי הפנומנלי של קרפנטר, בצילום המדהים של דין קנדי ובתוכן ובסאבטקסט העמוק שלו.