פרק 35-זה אף פעם לא על הכלים שבכיור+אימאגו

על מה הפרק?

הרבה פעמים הריב החוזר אינו על הכלים או על האיחור, אלא על המשמעות שמתחת לנושא הגלוי: אני לבד, אני לא חשובה, אני לא מספיק טוב.

כשזוג חוזר לאותו ריב על כלים, איחור או טלפון, הוויכוח נשאר על העובדות בזמן שהצד השני מגיב למה שהן אמרו לו על עצמו ועל מקומו בקשר. לפי גישת האימאגו של הרוול הנדריקס והלן לייקלי-האנט, כל אחד נושא דימוי לא מודע של אהבה מהילדות, ולכן נמשך גם למוכר כולל הכאב הישן, והתכונה שהתאהבנו בה יכולה אחר כך ללחוץ בדיוק על הרגישות. בריקוד הזוגי אחד רודף והשני מתרחק, וכל אחד מגן על עצמו בדרך שפוצעת את האחר. דיאלוג מובנה של שיקוף, תיקוף ואמפתיה, ואחר כך מעשה ומתיחה הדדית, יוצר תנאים לפתרון בלי להילחם זה בזה, ובתנאי שיש ביטחון בסיסי בלי אלימות, השפלה או שליטה.

/ תובנות מרכזיות

• הכלים, האיחור, הביקורת והטלפון הם הנושא; המשמעות היא אני לבד, אני לא חשובה, אני אף פעם לא מספיק טוב, או שמשהו אחר תמיד מעניין אותך יותר ממני.
  שמור תובנה
• הלא-מודע לא מחפש רק את מה שטוב, הוא מחפש גם את המוכר, ולכן נמשכים לאדם שמעורר גם תחושת בית וגם כאב ישן.
  שמור תובנה
• שני הצדדים יכולים להיות צודקים בריקוד: היא מבקרת כי הוא לא לוקח אחריות, הוא מתרחק כי היא מבקרת, וזה מה שמחזיק את המעגל.
  שמור תובנה
• לא כל ריב הוא רק השלכה מהילדות: לפעמים הכלים באמת צריכים להישטף, יש חוסר שוויון בעומס, ויש הבטחות שלא מקוימות.
  שמור תובנה
• תיקוף אינו כניעה ואינו חתימה על הכללה כמו אתה אף פעם לא עושה כלום, אלא אמירה שהחוויה של האחר הגיונית מנקודת המבט שלו.
  שמור תובנה

ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות