פרק 1 - המסע שלא בחרתי עם גלי שגיא

/ שאלות נפוצות על הפרק

איך הגיבה גלי שגיא כשמנהל המחלקה האונקולוגית אמר לה שנותרו לניב ימים או שעות?

גלי הקשיבה לכל מילה, בכתה, ניגבה את הדמעות ושאלה את הפרופסור אם יש לבתה אחוז אחד ממאה. כשהשיב «אחוז כן» ואמר שאצלו במחלקה אין ניסים, היא ענתה לו «יש ניסים. אני מאמינה בניסים».

איזה סוג סרטן אובחן אצל ניב חיה אביטן ובאיזה גיל?

ניב אובחנה בגיל 26 עם סרטן נדיר ואגרסיבי של הרחם, כבר עם גרורות ובמצב מתקדם. לדברי גלי שגיא, זהו סוג סרטן שבדרך כלל מופיע אצל נשים בנות שישים וחמש ומעלה.

איך מימנה גלי שגיא את הטיפול של ניב בבית החולים בניו יורק?

לגלי לא היו חסכונות, והיא הבינה שהאפשרות היחידה שלה היא הציבור. היא התחילה ממשפחה וחברים, וכשזה לא הספיק יצאה לגיוס המונים שהושלם תוך שעות, ותוך שבוע הן כבר היו בניו יורק.

למה גלי שגיא טוענת שהייתה רשלנות של מערכת הבריאות בטיפול בניב?

לטענתה, המחלה לא התגלתה בזמן וניב סבלה שבעה-שמונה חודשים לפני שנלקחה ביופסיה. אחרי PET-CT תקין במאי נאמר לניב «לכי תחגגי את החיים» בלי טיפול משמר, ובאוגוסט התגלו גרורות, כשהפרופסורית שאלה אותן «לאן נעלמתם?».

מה הייתה החשיבות של הפאה עבור ניב במהלך המחלה?

השיער היה אחד הדברים החשובים ביותר לניב, ולכן הוכנה לה כבר בהתחלה פאה באותו צבע ואורך של השיער שלה, כדי שתרגיש חזקה ובטוחה. כשהגיעו לגינקו-אונקולוגיה באיכילוב אחרי גילוי הגרורות, ניב התיישבה על הרצפה, משכה את הפאה ושאלה «אימא, מה הם עשו לי?».

מתיאור הפרק

בפרק הזה אירחתי את גלי שגיא, אמה של ניב חיה אביטן ז"ל, לשיחה על מסע שאף אמא לא בוחרת לצאת אליו. דיברנו על הרגע שבו התגלתה אצל ניב מחלת הסרטן, על המאבק להציל את חייה, על ההתמודדות מול מערכת הבריאות ועל גיוס ההמונים שסחף מדינה שלמה ואפשר לניב לצאת לטיפולים ניסיוניים בארצות הברית. אבל יותר מהכל, זהו סיפור על אמא ובת. על קשר יוצא דופן, על אהבה ללא תנאי, על אמונה שלא מרפה ועל התקווה שממשיכים להחזיק בה גם כשהמציאות הופכת קשה מנשוא. גלי סיפרה לי על המלחמה על חייה של ניב, אבל גם על המסע שלה להמשיך לחיות אחרי לכתה. על ההתמודדות עם האובדן, על הצורך ללמוד מחדש איך לקום בבוקר, ועל הבחירה לצמוח מתוך הכאב,