"אנחנו בשביתה מטורפת מהיגיון ישר": אבי גרייניק מסרב לשתוק

/ שאלות נפוצות על הפרק

על מה הפרק הזה?

אבי גרן פותח בכך שמי שרוצה יציבות פשוט לא נכנס למקצוע הזה, ומדבר על החודש וחצי הקשים שעברו על אמני ישראל בזמן המלחמה ועל מתווה הפיצויים שנוגע לא רק לשחקנים אלא לכל תעשיית האירועים. הוא טוען שהתרבות היא קו ההגנה הראשון לבריאות הנפש, ושישראל צריכה להמציא לה מודלים כמו שהיא ממציאה הייטק. גרן גם מותח ביקורת על האופן שבו התרבות הפכה לזירת חיסול חשבונות פוליטי ומילים כמו 'ליברל' ו'קפלניסט' הפכו לעלבון, ולבסוף חוזר לילדותו כילד עם הפרעת קשב לא מאובחנת, שנשאר כיתה והפך למצחיק כדי לשרוד.

מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

לטענת אבי גרן התרבות היא קו ההגנה הראשון לבריאות הנפש בעת משבר, ולכן על המדינה להמציא לה מודלים של תמיכה כמו שהיא ממציאה הייטק. · גרן מזהה אצל שר התרבות מיקי זוהר אינסטינקטים ראשונים טובים, אך אומר שבפועל הדברים נסוגים אחרי ההתבטאות הראשונה. · לדבריו השיח התרבותי בישראל הפך לזירת נקמה פוליטית, ומושגים כמו 'ליברל' ו'קפלניסט' משמשים כעלבון במקום כדיון. · גרן מספר שכילד עם הפרעת קשב לא מאובחנת נשאר כיתה והפך למצחיק כהגנה, ומנהלת בית ספר בשם דבורה הייתה הראשונה שראתה בו כישרון.

מתיאור הפרק

בריאיון לניר יהב ב"ועדת תרבות" מדבר השחקן, הקומיקאי והמוזיקאי אבי גרייניק על הייאוש מנתניהו ("ביבי חושב שהוא המשיח, שבלעדיו המדינה מתפרקת"), עתיד המדינה ("מי שלא ציוני לא יכול להישאר פה") ועונה על השאלה אם עידן אלתרמן והוא יחזרו למופע משותף