פרק 2: יש תקווה - סיפור על השינוי בגישה במחלקת טרשת נפוצה
עודכן: מאת צוות פודקאסט·ישראל
/ הפרק במספרים
| פורסם | 28 במרץ 2022 |
|---|---|
| אורך | 45 דק׳ |
| הנושא המרכזי | איכות חיים וחוויית המטופל במחלה כרונית |
| אורחים | פרופסור אחירון |
| קטגוריה | פסיכולוגיה |
על מה הפרק עם פרופסור אחירון?
השיחה מסבירה כיצד בתי החולים עברו ממתן רפואה בלבד לטיפול ב'חוויית המטופל' ואיכות חייו, וכיצד חולה במחלה כרונית צריך לבחור רופא כשותף לכל החיים.
בפרק דנים בשינוי שחל בעשור האחרון בעולם הרפואה, שבו בתי החולים מציבים את חוויית המטופל (patient experience) במרכז ולא רק את הטיפול הרפואי עצמו. כדוגמה מובאת מחלקת הטרשת הנפוצה בתל השומר, שמיישמת גישת 360 מעלות ועוטפת את החולה בשירותי שיקום מלאים. מודגש שבמחלה כרונית הרופא הוא שותף לכל החיים, ולכן יש לבחור רופא שמסתכל מעבר לטיפול ורואה את עתיד המטופל. מסופר על פרופסור אחירון שמובילה את התפיסה של איכות חיים לצד מחלה כרונית, ועל מטופלת שאיבדה תקווה וקיבלה ממנה חיזוק להמשיך.
/ תובנות מרכזיות
- בתי החולים עברו מתפיסה של מתן רפואה בלבד לתפיסה של 'חוויית המטופל' (patient experience), והם כיום קובעים את הסטנדרט של ערך מוסף לחולה.
- גישת 360 מעלות עוטפת את החולה בכל השירותים - פיזיותרפיה, פסיכולוג, קואוצ'ינג, עובדת סוציאלית וטיפול קוגניטיבי - כדי להחזירו למסלול חיים מלא ולא רק לרפא את המחלה.
- במחלה כרונית הרופא הוא שותף לכל החיים, ולכן הבחירה בו היא אומנות שיש ללמוד - צריך רופא שמדבר ורואה מעבר ליום הנוכחי אל עתיד המטופל.
- דברי רופא יכולים להציל או לרסק תקווה - מילים כמו 'אין מה לעשות' שוברות, בעוד מילים של ליווי ואופטימיות מחזירות לחולה את הטעם בחיים.
- אנשים החולים במחלה כרונית רוצים איכות חיים ולא רק טיפול רפואי, ומגיע להם ליווי שמאפשר עבודה, זוגיות, הולדת ילדים והגשמה לצד המחלה.
בתכלס האם לבתי החולים אכפת מהוויל בינג ואיכות החיים של החולים, או שזה כלל לא בתודעה שלהם?
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
/ שאלות נפוצות על הפרק
- על מה הפרק הזה?
- בפרק דנים בשינוי שחל בעשור האחרון בעולם הרפואה, שבו בתי החולים מציבים את חוויית המטופל (patient experience) במרכז ולא רק את הטיפול הרפואי עצמו. כדוגמה מובאת מחלקת הטרשת הנפוצה בתל השומר, שמיישמת גישת 360 מעלות ועוטפת את החולה בשירותי שיקום מלאים. מודגש שבמחלה כרונית הרופא הוא שותף לכל החיים, ולכן יש לבחור רופא שמסתכל מעבר לטיפול ורואה את עתיד המטופל. מסופר על פרופסור אחירון שמובילה את התפיסה של איכות חיים לצד מחלה כרונית, ועל מטופלת שאיבדה תקווה וקיבלה ממנה חיזוק להמשיך.
- מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
- בתי החולים עברו מתפיסה של מתן רפואה בלבד לתפיסה של 'חוויית המטופל' (patient experience), והם כיום קובעים את הסטנדרט של ערך מוסף לחולה. · גישת 360 מעלות עוטפת את החולה בכל השירותים - פיזיותרפיה, פסיכולוג, קואוצ'ינג, עובדת סוציאלית וטיפול קוגניטיבי - כדי להחזירו למסלול חיים מלא ולא רק לרפא את המחלה. · במחלה כרונית הרופא הוא שותף לכל החיים, ולכן הבחירה בו היא אומנות שיש ללמוד - צריך רופא שמדבר ורואה מעבר ליום הנוכחי אל עתיד המטופל. · דברי רופא יכולים להציל או לרסק תקווה - מילים כמו 'אין מה לעשות' שוברות, בעוד מילים של ליווי ואופטימיות מחזירות לחולה את הטעם בחיים. · אנשים החולים במחלה כרונית רוצים איכות חיים ולא רק טיפול רפואי, ומגיע להם ליווי שמאפשר עבודה, זוגיות, הולדת ילדים והגשמה לצד המחלה.
מתיאור הפרק
העולם משתנה, האופן שבו אנחנו צורכים שירותים ממוסדות קלאסיים או בנאליים עברו שינוי, בפרק נדבר על השינוי שחל בעשור האחרון בתוך המחלקות בבתי החולים ובגישה של הרופאים כלפי צרכי החולים