הרב ישראל מינץ דף יומי בבלי וירושלמי הישיבה הרמהפודקאסט של הרב ישראל מינץ הישיבה הרמה.
הרב ישראל מינץ הישיבה הרמה.
236 פרקים
על התוכנית
דף יומי בבלי וירושלמי בישיבה הרמה. זמנים: בבלי 19:10. תפילת ערבית 20:30. ירושלמי אחרי ערבית.
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם. הכפתור הראשון מוביל לפרק האחרון.
מה זה הרב ישראל מינץ דף יומי בבלי וירושלמי הישיבה הרמה?
הרב ישראל מינץ דף יומי בבלי וירושלמי הישיבה הרמה הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית יהדות ודת מאת הרב ישראל מינץ הישיבה הרמה.. בארכיון 236 פרקים, פרק חדש כמעט כל יום, אורך פרק ממוצע כ-57 דקות.
| קטגוריה | יהדות ודת |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 236 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש כמעט כל יום |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-57 דקות |
| הפרק האחרון | 22 באוקטובר 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 6 |
עודכן:
תובנות הזהב מהארכיון
- חכמים אוסרים לשחוט את האם ואת בנה ביום אחד מחשש שהשחיטה לא כשרה ולכן מחייבים לכסות את הדם.
- רבי מאיר סבור שהשחיטה של חירש, שוטה וקטן היא כשרה ולכן פטור מכיסוי הדם ומותר לשחוט את הבן לאחר האם.
- ההבדל בין המקרים נובע מהשאלה האם חוששים לרוב או למיעוט של שחיטות פסולות.
- כיסוי הדם הוא מצווה על השוחט, ואם הוא לא כיסה חייב לכסות אותו או אחר, אך יש מחלוקת האם שליחות מכסה את המצווה.
- רבי יהודה חולק על חכמים לגבי כיסוי שחיטת חיה ועוף וטוען שכל אחד מהם מצווה נפרדת ודורש כיסוי נפרד.
- הפירות שחנתו לפני ט״ו בשבט מתעשרים לשנה הקודמת, ואילו אלו שחנתו לאחר מכן לשנה הבאה.
- הגידול של בנות שוח נלקט בשנה השנייה, מה שמחייב התייחסות לשביעית ולשליש הגידול.
- הבחנה בין ראש השנה לעילנות לבין הכנתה של הפירות, כאשר ראש השנה לעילנות נקבע לפי שליש הגידול.
- הלוף בשביעית מותר לטמון באדמה לשם שמירה, בתנאים שמראים שאין כוונה לזריעה.
- רבי יהודה ורבי יוסי חולקים בשאלה מי זכאי לקחת את הפירות והעלים בשביעית, כאשר הלכה כרבי יוסי.
- רבי מאיר מודה ששחיטה שאינה ראויה אינה מתירה אכילה, אך בכל זאת נקראת שחיטה.
- בן פקועה טעון שחיטה מדאורייתא לפי דעת רבי מאיר, גם אם האם שחוטה טריפה.
- כיסוי הדם הוא דין מיוחד שאינו תלוי בהגדרת השחיטה, ויש מחלוקת אם הוא מדרבנן או מדאורייתא.
- שחיטה של עוף נחשבת שחיטה מדאורייתא, אך נחירה יכולה להחליף שחיטה בהקשר מסוים.
- חולין שנשחטו באזהרה אסורים בהנאה מדרבנן, כדי למנוע בלבול עם קודשים.
- בנות שוח הן כנראה תאנים לבנות עם מחזור הבשלה של שלוש שנים.
- קדושת השביעית חלה על הפירות שחנטו בשנה השביעית, גם אם הם נלקטים רק בשנים הבאות.
- רבי נחמיה מפריד בין פירות שחנטו לפני ט"ו בשבט (חייבים במעשר שני) לבין אלו שחנטו לאחר מכן (חייבים במעשר עני).
- הגמרא מציעה שיטות לזיהוי הפירות שחנטו בשביעית, כמו טעימה או דחיפת קיסמים.
- יש מחלוקת בין רבי יוחנן לרבי שמעון בן לקיש לגבי קביעת השנה להלכות מעשרות וקדושת השביעית.
- כיסוי אדם לא נחשב לצורך חולה ולכן לא דוחה שבת.
- שחיטה לצורך חולה מסוכן דוחה את השבת, אך כיסוי דם לא.
- תקיעת שופר ביום טוב נחשבת לאיסור מדרבנן, אף על פי שהיא מצווה מדורייתא.
- חכמים טוענים שספק מצווה ביום טוב יכול לדחות איסור, בניגוד לשבת.
ועוד 6 תובנות לאורך הפרקים…
השאלות הבולטות בארכיון
מהי הנפקא מינה ההלכתית בין שחיטת חירש, שוטה וקטן לבין שחיטת האם ובנה ביום אחד?
כיצד יש ליישם את ההבחנה בין הכנתה לשליש הגידול בקביעת שנת המעשר בפועל?
מהם ההשלכות ההלכתיות המדויקות של שחיטה שאינה ראויה על דיני אכילה וכיסוי הדם?
כיצד ניתן לקבוע באופן ברור את שנת החנטה המדויקת של פירות בנות שוח כדי ליישם את דיני שביעית ומעשרות?
איך ניתן לקבוע מהו פיקוח נפש במקרים של ספק?
מתי בדיוק מותר לקצוץ עילונות בשביעית מבלי להפר את קדושת הפירות ולהפסידם?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
שבת דף כז
פרקים אחרונים
שבת דף כז
22 באוקטובר 20261 שע׳ 1 דק׳שיעור שבת ו:
15 באוקטובר 20261 שע׳ 7 דק׳שיעור שבועי שבת
24 בספטמבר 202656 דק׳בבלי חולין קלא
19 בספטמבר 202623 דק׳בבלי חולין קל-2
19 בספטמבר 20261 שע׳ 5 דק׳שיעור שבת דף לה.
17 בספטמבר 202659 דק׳שיעור מסכת שבת דף לד-2
10 בספטמבר 20261 שע׳ 0 דק׳דף יומי בבלי חולין קל
9 בספטמבר 20261 שע׳ 12 דק׳דף יומי בבלי חולין קכט
8 בספטמבר 20261 שע׳ 9 דק׳דף יומי בבלי חולין קכח
7 בספטמבר 20261 שע׳ 10 דק׳דף יומי בבלי חולין קכז
6 בספטמבר 20261 שע׳ 4 דק׳דף יומי בבלי חולין קכו
6 בספטמבר 20261 שע׳ 18 דק׳דף יומי בבלי חולין פז
30 ביולי 20261 שע׳ 16 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הגמרא דנה במחלוקת בין חכמים לרבי מאיר לגבי שחיטת חירש, שוטה וקטן, ובפרט האם יש לכסות את דם השחיטה והאם מותר לשחוט את האם ואת בנה ביום אחד. חכמים אוסרים לשחוט את הזוג ביום אחד מחשש שהשחיטה לא תהיה כהלכה, ולכן יש לכסות את הדם. רבי מאיר מתיר ומחזיק שהשחיטה שלהם כשרה, ולכן פטור מכיסוי הדם ומותר לשחוט את הבן אחר האם. הגמרא מבהירה שההבדל בין שני המקרים נובע מהחשש של חכמים למיעוט פסולות בשחיטה, בעוד שרבי מאיר חושש גם למיעוט אך סובר אחרת לגבי שחיטה. כמו כן, נדונה סוגיית כיסוי הדם במקרים של שחיטה מרובה והאם יש לכסות בנפרד לכל חיה או כיסוי אחד לכולם.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- חכמים אוסרים לשחוט את האם ואת בנה ביום אחד מחשש שהשחיטה לא כשרה ולכן מחייבים לכסות את הדם.
- רבי מאיר סבור שהשחיטה של חירש, שוטה וקטן היא כשרה ולכן פטור מכיסוי הדם ומותר לשחוט את הבן לאחר האם.
- ההבדל בין המקרים נובע מהשאלה האם חוששים לרוב או למיעוט של שחיטות פסולות.
- כיסוי הדם הוא מצווה על השוחט, ואם הוא לא כיסה חייב לכסות אותו או אחר, אך יש מחלוקת האם שליחות מכסה את המצווה.
- רבי יהודה חולק על חכמים לגבי כיסוי שחיטת חיה ועוף וטוען שכל אחד מהם מצווה נפרדת ודורש כיסוי נפרד.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾למה במשנה בחולין דף פו אין מחלוקת על כיסוי הדם בשחיטת חרש, שוטה וקטן, אבל יש מחלוקת על אותו ואת בנו?
הגמרא מנסה קודם להסביר שבכיסוי הדם אנשים יראו שמכסים ויסיקו שהשחיטה כשרה, ואילו כשאדם נמנע מלשחוט את הבן אחרי האם יש לכך סיבות רבות, למשל שאינו צריך כרגע את הבשר. בסוף הגמרא דוחה את כל ההסברים ומסיקה שאין הבדל בין הרישא לסיפא, והחכמים חולקים על רבי מאיר בשני הדינים.
▾איך מסביר הרב ישראל מינץ את החשש שאדם יכסה את הדם רק כדי לנקות את החצר?
הגמרא מציעה שמי שרואה כיסוי דם עשוי לחשוב שהשוחט רק רוצה לנקות את החצר, כי בזמנם היו מגדלים תרנגולים בחצר ושוחטים שם עוף. החכמים לא קיבלו זאת, כי לא תמיד שוחטים בחצר, ואם שוחטים באשפה ובכל זאת מקפידים לכסות, יסיקו שהשחיטה של חרש, שוטה וקטן כשרה.
▾מה המסקנה של הגמרא לגבי שיטת החכמים בשחיטת חרש, שוטה וקטן?
לפי המסקנה, החכמים רואים בשחיטה שלהם ספק שחיטה: אם עומד אדם גדול על גבם ומעיד שהשחיטה הייתה כראוי היא כשרה, ואם לא, יש ספק. מכיוון שאיננו יודעים מה הרוב, מחמירים בשני הדברים, גם מחייבים לכסות את הדם וגם אוסרים לשחוט את הבן באותו יום.
▾למה לפי רבי יוחנן רבי מאיר מחייב על שחיטת חרש, שוטה וקטן משום נבלה?
רבי מאיר מתייחס לשחיטתם כפסולה בוודאות, ולכן מי שאוכל ממנה כזית חייב משום נבלה, ואין בה חיוב כיסוי הדם ולא איסור אותו ואת בנו. רבי אמי מסביר שהטעם הוא «הואיל ורוב מעשיהם מקולקלין», גם כשמדובר בקטן שראה את אביו שוחט שנים ויודע לשחוט.
▾איזו דוגמה מדיני ייבום מביא הרב ישראל מינץ כדי להראות שרבי מאיר חושש למיעוט?
קטן שאחיו מת אינו מייבם את אשת אחיו עד שיגדל, כי חוששים שמא הוא סריס, וכן קטנה שבעלה מת אינה מתייבמת מחשש שמא היא איילונית. סריס ואיילונית הם מיעוט, ובכל זאת רבי מאיר חושש להם, ומכאן קושיית רב פפא שלא היה צורך לומר שרוב מעשיהם של חרש, שוטה וקטן מקולקלים.
דף יומי ירושלמי יג-3
29 ביולי 202627 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הטקסט דן במחלוקת לגבי מועד ראש השנה לעילנות, האם הוא נקבע לפי הכנתה או לפי שליש הגידול של הפירות. רבי זעירא סובר שהשלב הקובע הוא השליש של הגידול, בעיקר באילנות עם גורן אחד. כמו כן, נדונה סוגיית הלוף בשביעית, כיצד לשמור אותו והאם מותר ללקט אותו, כשיש הבחנה בין החלק העליון לשורש. בנוסף, מובאת מחלוקת בין רבי יוסי לרבי יהודה לגבי זכות לקיחת הפירות והעלים בשביעית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הפירות שחנתו לפני ט״ו בשבט מתעשרים לשנה הקודמת, ואילו אלו שחנתו לאחר מכן לשנה הבאה.
- הגידול של בנות שוח נלקט בשנה השנייה, מה שמחייב התייחסות לשביעית ולשליש הגידול.
- הבחנה בין ראש השנה לעילנות לבין הכנתה של הפירות, כאשר ראש השנה לעילנות נקבע לפי שליש הגידול.
- הלוף בשביעית מותר לטמון באדמה לשם שמירה, בתנאים שמראים שאין כוונה לזריעה.
- רבי יהודה ורבי יוסי חולקים בשאלה מי זכאי לקחת את הפירות והעלים בשביעית, כאשר הלכה כרבי יוסי.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מה המשמעות של המונח 'חנתה' כפי שנדון בפרק בהקשר של פירות העצים?
חנתה מתארת את שלב שבו הפרי מתחיל להראות סימני התעשרות לאחר שהפרח נפל, כלומר כשהפרי מתחיל להתפתח ולהתעשר לפני ט"ו בשבט, ומכאן נקבעת השנה אליה משתייכים הפירות.
▾כיצד רבי זעירא מפרש את המועד הקובע לשייכות שנת המעשר בפירות אילנות?
רבי זעירא סובר שהשלב הקובע הוא שליש הגידול של הפירות, ולא הכנתה או חנתה, ומבחינתו יש להבחין בין השנה הקודמת לשנה הנוכחית לפי מועד השליש, כאשר השליש הראשון שייך לשנה הקודמת.
▾מה ההבדל בין הגידולים בציפורי ובטבריה כפי שהוסבר בפרק, וכיצד זה משפיע על ההלכה בשביעית?
בטבריה הגידולים מתבצעים בשנה אחת בלבד, בעוד שבציפורי יש גידולים המתמשכים לשנתיים, ולכן הקדושה של השביעית חלה בעיקר על הגידולים בציפורי, מה שיוצר מחלוקת הלכתית לגבי התייחסות לשביעית בהתאם למקום הגידול.
▾כיצד מותר לשמור ולשמר את הלוף בשביעית מבלי להיחשב כזריעה אסורה?
חכמים התירו לטמון את הלוף באדמה עד לגובה של שלושה טפחים, כאשר הערימה צריכה להיות צפופה ומכוסה בעפר, כדי שלא תהיה כוונה לזריעה אלא רק לשימור, ובכך נמנעים מחשש של עבודה בשביעית.
▾מה ההלכה לגבי לקיחת לוף ממישהו שחשוד שגידל בשביעית, ומתי מותר לקנות ממנו את הלוף?
רבי יהודה פוסק שאין חשש לקנות לוף מייד במוצאי שביעית אפילו מאדם שחשוד שגידל בשביעית, משום שאין חשש שהלוף נזרע בשביעית, אך חכמים מתירים לקנות רק לאחר שכולם כבר מוצאים את הלוף, כדי לוודא שאין חשש.
דף יומי בבלי חולין פו
29 ביולי 202644 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הגמרא דנה במחלוקת בין רבי מאיר לרבי שמעון לגבי הגדרת שחיטה שאינה ראויה והשלכותיה על אכילת הבהמה. רבי מאיר סובר ששחיטה שאינה ראויה נקראת שחיטה אך אינה מתירה באכילה, בעוד רבי שמעון טוען שאין זו שחיטה כלל ולכן יש לשחוט מחדש. הדיון כולל גם את דיני בן פקועה, שחיטה של האם הטריפה, וכיסוי הדם. כמו כן, נדון נושא שחיטת עוף, נחירה, והלכות כיסוי הדם בהקשר לשחיטה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- רבי מאיר מודה ששחיטה שאינה ראויה אינה מתירה אכילה, אך בכל זאת נקראת שחיטה.
- בן פקועה טעון שחיטה מדאורייתא לפי דעת רבי מאיר, גם אם האם שחוטה טריפה.
- כיסוי הדם הוא דין מיוחד שאינו תלוי בהגדרת השחיטה, ויש מחלוקת אם הוא מדרבנן או מדאורייתא.
- שחיטה של עוף נחשבת שחיטה מדאורייתא, אך נחירה יכולה להחליף שחיטה בהקשר מסוים.
- חולין שנשחטו באזהרה אסורים בהנאה מדרבנן, כדי למנוע בלבול עם קודשים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מה חידש רבי אבא בדעת רבי מאיר לגבי שחיטה שאינה ראויה ובן פקועה?
רבי מאיר סובר ששחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה, אך רבי אבא אומר שגם הוא מודה שהיא אינה מתירה באכילה. הגמרא מעמידה זאת במי ששוחט בהמה טריפה ומוצא בה בן תשעה חי, ולפי רבי אבא שחיטת האם אינה מתירה אותו וחייבים לשחוט אותו מדאורייתא בפני עצמו.
▾למה הגמרא מסבירה שדברי רבי אבא נאמרו לדעת רבי ולא לדעת רבי מאיר?
לפי רבי מאיר, במשנה בדף ע"ד עמוד א', כל בן פקועה טעון שחיטה, כך שאין חידוש בדברי רבי אבא לשיטתו. רבי סבר כרבי מאיר באותו ואת בנו, אבל בבן פקועה סבר כחכמים ששחיטת אמו מטהרתו, ולכן החידוש הוא שכאשר האם טריפה השחיטה אינה מועילה לעובר.
▾מה הדין לפי רבי שמעון בבשר טריפה שנשחט בעזרה?
רבי שמעון מתיר אותו בהנאה, משום ששחיטה שאינה ראויה אינה נקראת שחיטה, ולכן לא נעשה כאן איסור חולין שנשחטו בעזרה. חכמים אוסרים, ורבי אבא מלמד שגם רבי שמעון מודה שהשחיטה מטהרת את הבהמה מידי נבלה, ממילא מידי טומאה.
▾איך מוכיח אביי מהמשנה במסכת תמורה שרבי שמעון רואה בחולין בעזרה איסור מדאורייתא?
המשנה אומרת בשם רבי שמעון שחולין שנשחטו בעזרה יישרפו באש, וכן חיה שנשחטה בעזרה, אף שאיש לא יחשוב שחיה היא קודשים. אם האיסור היה מדרבנן, הגזירה על חיה הייתה גזירה לגזירה, וחכמים אינם עושים זאת, ולכן מוכח שלשיטתו האיסור בבהמה הוא מן התורה.
▾איזו עצה נתן רבי לרבי חייא כשתולעים פגעו בפשתן שלו?
רבי חייא, דודו של רב משני הצדדים, מצא תולעים בפשתן היקר שלו ופחד לאבד את כל ממונו. רבי יעץ לו לשחוט עוף לתוך המים שבהם שרו את הפשתן, כי כשהתולעים מריחות את הדם הן בורחות, והגמרא מיד שואלת איך אפשר לתת עצה כזאת.
דף יומי ירושלמי יג-2
29 ביולי 202631 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בנות שוח הם פירות הנושאים קדושת שביעית, בדרך כלל תאנים לבנות, שלוקחים בחשבון את זמן החנטה והלקיטה שלהם. הפירות מתבשלים לאורך שלוש שנים, כאשר החנטה מתבצעת בכל שנה והפרי נחשב מוכן לאכילה רק בשנה השלישית. קיימת מחלוקת האם מדובר בתאנים, פיטוריה, אצטרובלין או חרובים. רבי נחמיה מסביר כי קדושת השביעית נקבעת לפי ראש השנה של העולם ולא לפי ט"ו בשבט, וכי יש להבחין בין פירות שחנטו לפני ואחרי ט"ו בשבט בנוגע למעשרות. הגמרא מתמקדת בהבנת מחזורי ההבשלה והקביעה ההלכתית של קדושת השביעית לפירות אלו.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- בנות שוח הן כנראה תאנים לבנות עם מחזור הבשלה של שלוש שנים.
- קדושת השביעית חלה על הפירות שחנטו בשנה השביעית, גם אם הם נלקטים רק בשנים הבאות.
- רבי נחמיה מפריד בין פירות שחנטו לפני ט"ו בשבט (חייבים במעשר שני) לבין אלו שחנטו לאחר מכן (חייבים במעשר עני).
- הגמרא מציעה שיטות לזיהוי הפירות שחנטו בשביעית, כמו טעימה או דחיפת קיסמים.
- יש מחלוקת בין רבי יוחנן לרבי שמעון בן לקיש לגבי קביעת השנה להלכות מעשרות וקדושת השביעית.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מה הם בנות שוח שבמשנה בפרק החמישי של מסכת שביעית בירושלמי?
רוב מפרשי הירושלמי, ובהם פני משה, מסבירים שבנות שוח הן תאנים לבנות שאינן נגמרות אלא אחרי שלוש שנים על העץ. הגמרא מזהה אותן עם «פיטוריה», אך הרב מציין שביוונית המילה מתייחסת דווקא לאצטרובלין, ויש אף מי שאומר שמדובר בחרובים.
▾למה קדושת שביעית של בנות שוח חלה דווקא בשנה השנייה למחזור?
החנטה של הפירות הייתה בשנת השמיטה, ולכן הם מקבלים קדושת שביעית, אבל הם מבשילים רק בשנה השלישית לחנטתם. לכן בפועל הקדושה חלה על הפירות שנלקטים בשנה השנייה, כשרק אז שייך לאכול אותם.
▾מה ההבדל בין בנות שוח לבין הפרסיות לגבי דיני שביעית?
הפרסיות הן זן מיוחד של תאנים שהיו נהוגות בפרס, והן עושות פרי בשתי שנים. לכן קדושת השביעית שלהן חלה במוצאי שביעית, בעוד שבנות שוח מבשילות בשנה השלישית לחנטתן והקדושה שלהן חלה בשנה השנייה.
▾איך אפשר לדעת אילו תאנים על העץ חנטו בשנת השמיטה?
מכיוון שעל העץ יש בכל שנה תאנים משלוש שנים שונות, רבי יונה אומר שצריך לקשור חוט על הפירות בשנת השמיטה. לפי הגמרא, שמואל מציע לדחוף בהם קיסמים כדי לזהות אותם, והרב מעיר שטעימה מכל תאנה עלולה להיחשב גזל.
▾למה לפי רבי נחמיה נהגו בחרובים לקבוע את השנה לפי הלקיטה ולא לפי החנטה?
רבי שמעון בן גמליאל קובע שאילן שחנט לפני ט"ו בשבט מתעשר לשנה שעברה, אבל רבי נחמיה מגביל זאת לאילן שעושה שתי גרנות. באילן שעושה גורן אחד בשנה כמו זיתים, תמרים וחרובים, הפירות מתעשרים לשנה הבאה, ורבי יוחנן אמר שכך נהגו בחרובים, שהם מאכל בהמה ואין להם חשיבות עד הלקיטה.
דף יומי בבלי חולין פה
28 ביולי 20261 שע׳ 0 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הגמרא עוסקת במחלוקות בין רבי יוסי לחכמים לגבי כיסוי דם בשבת וביום טוב, במיוחד במקרה של כוי. רבי יוסי טוען שספק כיסוי דם לא דוחה יום טוב, בעוד חכמים מביאים ראיות מהמצווה של תקיעת שופר. הדיון מתפתח סביב ההבנה של מה נחשב פיקוח נפש ומה ההשלכות של ספק על מצוות אלו.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- כיסוי אדם לא נחשב לצורך חולה ולכן לא דוחה שבת.
- שחיטה לצורך חולה מסוכן דוחה את השבת, אך כיסוי דם לא.
- תקיעת שופר ביום טוב נחשבת לאיסור מדרבנן, אף על פי שהיא מצווה מדורייתא.
- חכמים טוענים שספק מצווה ביום טוב יכול לדחות איסור, בניגוד לשבת.
- רבי יוסי לא מקבל את טענת חכמים לגבי תקיעת שופר וספקות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾למה לפי רבי יוסי לא מכסים ביום טוב את הדם של כוי שנשחט?
הכוי הוא ספק חיה ספק בהמה, ולכן החיוב לכסות את דמו הוא רק מספק. רבי יוסי לומד בקל וחומר ממילה: תינוק שנולד בין השמשות, שספק אם היום השמיני או התשיעי שלו, אינו נימול ביום טוב אלא למחרת, וכך גם ספק כיסוי הדם לא ידחה את יום טוב.
▾איך חכמים משתמשים בתקיעת שופר בגבולים כדי לדחות את הקל וחומר של רבי יוסי?
כשראש השנה חל בשבת תקעו במקדש אבל לא בשאר המדינה, מחשש שמי שאינו יודע לתקוע יעביר את השופר ברשות הרבים אל החכם. כלומר מצווה ודאית אינה דוחה שבת, ובכל זאת ספק מצווה כן דוחה יום טוב, ומכאן שיותר קל לדחות יום טוב מאשר שבת.
▾מה התשובה של רבי אלעזר הקפר לקל וחומר ממילה?
רבי אלעזר הקפר מצביע על קולה במילה: היא נוהגת רק ביום, כמו שכתוב «ביום השמיני», ולא בלילי ימים טובים. כיסוי הדם לעומת זאת נוהג גם בלילה, כשאדם שוחט לאור אבוקה, ודי בצד קטן של חומרה כזה כדי שאי אפשר יהיה ללמוד קל וחומר ממילה.
▾מי הוא רבי אבא שמוזכר בברייתא, ומה הוא מצטט בשם רבי חייא?
לפי ההסבר בשיעור, רבי אבא הוא רב, בן המחלוקות המפורסמות עם שמואל, שעליו נאמר «רב תנא ופליג», ולכן הוא מופיע בתוך ברייתות. הוא מצטט את רבי חייא, רבו ודודו, שאמר על הקל וחומר «אין לי עליהם תשובה», כלומר התשובות שהעלו חכמים ורבי אלעזר הקפר אינן נחשבות פירכה.
▾מה הספק שבגללו תקיעת שופר דוחה יום טוב, לפי מסקנת הגמרא בדף פ"ה?
הגמרא דוחה את ההסבר שמדובר בספק איזה יום הוא ראש השנה, ומעמידה את הספק בספק איש ספק אישה. טומטום, שאיבריו מכוסים בקרום, ואנדרוגינוס חייבים בשופר רק מספק, כי אישה פטורה ממצוות עשה שהזמן גרמא, ובכל זאת תוקעים עבורם ביום טוב.
דף יומי ירושלמי יג
27 ביולי 202633 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הגמרא דנה בשיעורי שמן מזיתים בשביעית, ומסבירה שכאשר הזיתים טרם בשלים במידה מספקת (שליש לוג לשאה), אסור לקטוף או להפסידם. הקדושה של שביעית מחייבת שמירת הפירות עד להבשלה מלאה, למען לא יאכלו או ימכרו טרם עת. יש מחלוקת בין בית שמאי לבית הלל לגבי מתי מותר לקצץ עילונות, כאשר בית הלל מאפשרים זאת רק לאחר שהפרי מגיע לשיעור מסוים. הזיתים זוכים ליחס מיוחד, וכאשר מגיעים לרבע קו זיתים, אסור לקצוץ אותם. הגמרא מביאה גם דיונים על חיבת ארץ ישראל, גבולותיה, וכן על ענייני ימות המשיח, תחיית המתים ותפקיד הברית במועד תחילת החיים לאחר המוות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- שליש לוג לשאה הוא המינימום לקבלת שמן מזיתים לא בשלים, אך בדרך כלל מקבלים פי שניים.
- קדושת שביעית מונעת קטיף והפסד פירות טרם הגיעם לשיעור אכילה נאות.
- בית שמאי ובית הלל חלוקים לגבי מתי מותר לקצץ עילונות, כאשר בית הלל מדגישים את חשיבות ההבשלה.
- רבי יוסי בן חנינא מביע חיבת ארץ ישראל שאינה קשורה ישירות לשמיטה או ליובל.
- בזיתים יש שיעור מיוחד של רבע קו ככמות שבה אסור לקצץ, בשל חשיבותם הכלכלית וההלכתית.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾למה נהג רבי יוסי בן חנינא לנשק את סלעי עכו, לפי השיעור?
השיעור מביא שרבי יוסי בן חנינא היה מנשק את סלעי עכו מתוך חיבת ארץ ישראל, משום שהגבול הצפוני של הארץ עבר בתוככי העיר עצמה, כך שגם קרקע עכו נחשבה קדושה מבחינתו.
▾מה עשה רבי חייא בר בא בטבריה כביטוי לאהבת ארץ ישראל, לפי השיעור?
לפי השיעור הוא היה מתגלגל בחלוקי האבן שבשפת ים טבריה ושוקל אבני ורגבי עפר של ארץ ישראל, מנהג שהגמרא קושרת לפסוק «כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו».
▾מה עשה רבי זעירא כדי להגיע ללמוד את תורת ארץ ישראל, לפי השיעור?
כשלא מצא מעבורת לחצות את הירדן הוא חצה אותו בעזרת בגדיו, ולפי השיעור אף התענה כדי לשכוח את צורת הלימוד שרכש בבבל, מתוך רצון ללמוד מחדש בדרך הלימוד של ארץ ישראל.
▾מה קובעת הגמרא לגבי ילדי עובדי כוכבים וחיילי נבוכדנצר שנלקחו לצבא בכפייה, לפי השיעור?
השיעור מביא שהם, בהיותם קטנים ובלתי אשמים, אינם חיים בתחילת תחיית המתים אך גם אינם נידונים יחד עם הרשעים בגיהינום, מכוח הפסוק «וישנו שנת עולם ולא יקיצו».
▾מדוע לפי רבי אלעזר, כפי שמובא בשיעור, זוכים גם נפלים לתחיית המתים?
השיעור מביא שרבי אלעזר למד זאת מהפער בין הכתיב לקרי במילה «נצורי» בפסוק המתאר את שבטי ישראל, ומכאן שכל מי שנוצר ברחם נכלל בתחייה גם אם לא זכה להיוולד חי.
שיווק והכנסות מהרב ישראל מינץ דף יומי בבלי וירושלמי הישיבה הרמה: שאלות נפוצות
העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.
- המלצה על פודקאסט: איך הרב ישראל מינץ דף יומי בבלי וירושלמי הישיבה הרמה מקבל המלצה ונמצא כאן?
- פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של הרב ישראל מינץ דף יומי בבלי וירושלמי הישיבה הרמה אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית יהדות ודת. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
- כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?
- השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את הרב ישראל מינץ דף יומי בבלי וירושלמי הישיבה הרמה היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
- כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?
- שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 236 הפרקים של הרב ישראל מינץ דף יומי בבלי וירושלמי הישיבה הרמה הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
- למה הארכיון של הרב ישראל מינץ דף יומי בבלי וירושלמי הישיבה הרמה כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?
- מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
- מה מקבלים כש-236 הפרקים של הרב ישראל מינץ דף יומי בבלי וירושלמי הישיבה הרמה הופכים למגזין?
- 236 פרקים = 236 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
- כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?
- אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של הרב ישראל מינץ דף יומי בבלי וירושלמי הישיבה הרמה, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.
פודקאסטים דומים
דף יומי במבט רחב
ישיבת ההסדר ירוחם
פניני הלכה - שביעית ויובל
ישיבת הר ברכה
הרב איתן פיזון | שיעורים, הרצאות, וידאו
הרב איתן פיזון | שיעורים, הרצאות, וידאו
דף יומי הר עציון - שבועות
ישיבת הר עציון
דף יומי ב 20 דק בממוצע daf yomi השיעור מלווה בהנחייה ברורה בתוך דף הגמרא ו
יוני גוטמן
דף יומי מסודר וברור במיוחד מבית אתר סיני - ב15 דקות בלבד
אורי בריליאנט, אתר סיני