הרב אייל עמרמי - הלכות שבת - כז' תשרי תשפ"ז

על מה הפרק?

חז״ל אסרו לרכב על בהמה, לשחות בנהר ולרקוד או למחוא כפיים בשבת כגזירות, ולספרדים ההיתר היחיד למחיאת כפיים הוא בשינוי.

מן התורה אין איסור לרכב על בהמה בשבת כי חי נושא את עצמו, אבל חכמים גזרו שמא יחתוך זמורה להנהיג את הבהמה, ולא חילקו אפילו באדם גידם. שחייה בנהר, בכנרת או בים אסורה שמא יעשה חבית של שייטים, ומותר רק להתקרר בלי לעקור את הרגליים מהקרקע, ואילו בבריכה עם שפה וקירות מותר לשחות בבגד ים שכולו ניילון ובזהירות מסחיטת שיער. מחיאת כפיים, טיפוח וריקוד אסורים שמא יתקן כלי שיר, והאשכנזים נהגו להקל על פי תוספות ואילו לספרדים מרן אסר ומותר רק כלאחר יד. אין דנים דינים בשבת ואסור לשמוע טענות בעלי דין, אפילו בין בעל ואישה.

/ תובנות מרכזיות

• חז״ל גזרו על רכיבה על בהמה בשבת שמא יחתוך זמורה להנהיגה, ולכן גם ילד על סוס פוני ואפילו אדם גידם בלי ידיים אסורים, כי לא פלוג רבנן.
  שמור תובנה
• בעלי חיים מוקצים בשבת, ולכן מותר ללטף כלב או לטייל איתו קשור במקום שיש עירוב, אבל אסור להרים אותו, ואפילו נמלה על השולחן מסלקים בנשיפה ולא ביד.
  שמור תובנה
• לדברי המשנה ברורה שחייה היא עקירת הרגליים מקרקע הנהר, ולכן בכנרת או בים מותר רק לשבת ולהתקרר, ואילו בבריכה בחצר של מלון או צימר מותר לשחות בבגד ניילון בלי שום בד ובלי שעון עם רצועת בד.
  שמור תובנה
• הרמ״א כתב שבני אשכנז קיבלו חומרה שלא לרחוץ כלל בנהר, בים או בבריכה בשבת, ואילו הספרדים לא קיבלו את החומרה, אף שהרב עובדיה כתב שטוב להיזהר.
  שמור תובנה
• רבי עקיבא איגר כעס על מי שהבין מדברי הרמ״א שנהגו להקל בכול והביא גיטרות, כינורות ומצלתיים, כי ההיתר היה רק לטיפוח וריקוד ולא לכלי שיר עצמם.
  שמור תובנה

ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות