הקרב על נחל עוז | אמיר איל

על מה הפרק?

35 דקות של דיווחים בוואטסאפ מהמוצב: שי אייל משחזר את הבוקר שבו בנו אמיר תיאר למשפחה את הפלישה בקור רוח, עד שהמחבלים הגיעו אליו.

ב-6:40 בבוקר השבעה באוקטובר כתב אמיר אייל בקבוצת הוואטסאפ המשפחתית: התחילה מלחמת עולם פה. במשך 35 דקות דיווח בקור רוח, כמו שדרן ספורט, על מאות רקטות, על פריצת הגדר ועל מחבלים שרצים לבתים בכפר עזה ובמפלסים, בזמן שבערוצי הטלוויזיה עוד אמרו שהירי פסק. אביו שי אייל מספר לקרן אייבח מה עלה מהתחקיר: בסיס שלא הוגדר מוצב ולכן אין בו תעלות הגנה, גדר מחוררת, מיגוניות פרוצות, בלי מקלעים ובלי רימונים, ורק שני חיילים חמושים במשמרת מול 215 המחבלים שפרצו. אמיר, ששמר על הבלון המושבת, כנראה הרג את המחבל הראשון שהגיע אליו, נסוג למיגונית פנימית ונלחם עם ארבעת חבריו הבלונאים עד הסוף.

/ תובנות מרכזיות

• פקודת המבצע של חמאס לפשיטה על הבסיס נכתבה שנים מראש, עם מידע מלא על מספר החיילים בכל עמדה ועל כך שתקופת החגים היא הזמן הטוב ביותר לתקוף.
• בליל השבעה באוקטובר שוחחו מפקד פיקוד הדרום היוצא ירון פינקלמן והרצי הלוי והגיעו למסקנה שזה כנראה תרגיל, ואיש לא הודיע לחיילים בבסיס להיערך.
• הבסיס נערך רק לירי טילים: המיגונית שבה נפלו אמיר וארבעת חבריו הייתה פתוחה, ולתוכה נזרקו בסופו של דבר רימונים.
• בזמן שאמיר דיווח על פשיטה על כפר עזה, בטלוויזיה שידרו שקט, והוא כתב לאביו: משקרים לך, אני שומע את הקשר.
• חמשת הבלונאים, נטע בראם המפקד, אלרועי בן שטרית, שימון לוגסי, דניאל שפרבר ואמיר, הרגו לא מעט מחבלים והקטינו את הכוח שהמשיך אל קיבוץ נחל עוז.

ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות