רגל מעץ

התדמית הנפוצה של פיראטים, על סמליה הייחודיים, נוצרה בעיקר מספרות כמו 'אי המטמון' ולא מההיסטוריה האמיתית.

הפרק חושף כיצד הסטריאוטיפ של הפיראט – עם הרטייה, התוכי ומפת האוצר – אינו נטוע במציאות ההיסטורית, אלא עוצב על ידי ספרים. הוא מסביר על 'תור הזהב של הפיראטים' הקצר והספר 'ההיסטוריה של הפירטים' שכתב קפטן צ'ארלס ג'ונסון הבדוי. השיא מגיע בהשפעת 'אי המטמון' של רוברט לואיס סטיבנסון, שיצר רבים מהמאפיינים האייקוניים שאנו מייחסים לפיראטים כיום, דוגמת התוכי של לונג ג'ון סילבר. הפרק מומלץ לכל מי שמתעניין במיתוסים תרבותיים, במקורותיהם הספרותיים ובהבדל שבין דמיון למציאות היסטורית.

תובנות מרכזיות

• תדמית הפיראט המודרנית, הכוללת תוכי על הכתף, רטייה, רגל עץ ומפת אוצר עם X, נוצרה ברובה מספרות בדיונית (במיוחד 'אי המטמון') ולא ממקורות היסטוריים.
• ספרו של 'קפטן צ'ארלס ג'ונסון' (שם עט) מ-1924, 'היסטוריה כללית של מקרי השוד והרצח של הנודעים לשמצה ביותר מבין הפיראטים', היה המקור הספרותי הראשון שהפך את רעיון הפיראט לפופולרי.
• הדמות הספרותית לונג ג'ון סילבר מ'אי המטמון' אחראית להצמדת התוכי לפיראטים ולרעיון מפת האוצר, שאף אחד מהם לא היה מאפיין היסטורי אמיתי של פיראטים.
• פיראטים כמו בלקברד התמחו באמנות ההפחדה כדי לגרום לאנשים לקפוץ מהספינה לים, ובכך נמנעו מלחימה ישירה, והיו ידועים כאכזריים גם ללא עדויות רבות להריגה בפועל.