הקרב על התודעה: כך גורמים זרים ינסו להשפיע על הבחירות בישראל
עודכן: מאת צוות פודקאסט·ישראל
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם.
/ הפרק במספרים
| פורסם | 19 ביולי 2026 |
|---|---|
| אורך | 21 דק׳ |
| הנושא המרכזי | השפעה זרה ופייק ניוז בישראל |
| אורחים | פרופסור ליאורה צרפתי |
| קטגוריה | חדשות ואקטואליה |
על מה הפרק עם פרופסור ליאורה צרפתי?
ישראל חשופה למבצעי השפעה זרים ופנימיים המנצלים את המרחב הדיגיטלי המופקר כדי לערער את היציבות החברתית והדמוקרטית.
מערכת הבחירות הקרובה מתקיימת בצל איומים דיגיטליים גוברים, שבהם גורמים זרים כמו איראן משתמשים בבוטים ובבינה מלאכותית כדי להעמיק שסעים בחברה הישראלית. דוח מבקר המדינה מצביע על היעדר מדיניות ממשלתית אחידה ועל כך שהזירה הדיגיטלית נותרה ללא פיקוח או רגולציה. גורמים פוליטיים פנימיים מאמצים לעיתים טקטיקות דומות לצרכיהם, מה שמקשה עוד יותר על ההתמודדות עם התופעה.
אזרחים ישראלים הופכים לעיתים קרובות למפיצים לא מודעים של מסרים עוינים זרים, כיוון שהאלגוריתמים של הרשתות החברתיות מתעדפים תוכן קיצוני ומעורר רגש.
/ תובנות מרכזיות
- השימוש בבינה מלאכותית יוצרת מאפשר לגורמים עוינים לייצר אלפי פרופילים מזויפים שנראים ישראליים לכל דבר.
- אין בישראל גוף ממשלתי מרכזי שמתכלל את הטיפול באיומי תודעה והשפעה זרה ברשת.
- פלטפורמות כמו טלגרם הפכו למקור מידע מרכזי לציבור הישראלי ללא כל פיקוח על התוכן המופץ בהן.
- פוליטיקאים ישראלים מהדהדים לעיתים קמפיינים עוינים כדי לקדם אג'נדה פוליטית, מבלי לבדוק את מקור המידע.
- מדינות המערב משקיעות בחינוך לאוריינות דיגיטלית מגיל צעיר כדי לחסן את הציבור מפני מניפולציות ברשת.
איך הגענו למצב שהזירה הכי משמעותית היום פשוט מופקרת לחלוטין?
- 1חקיקת רגולציה שתחייב שקיפות מצד הרשתות החברתיות הפועלות בישראל.
- 2הקמת מנגנון ממשלתי מתואם לטיפול באיומי השפעה זרה ותודעה.
- 3הטמעת תוכניות לימוד לאוריינות דיגיטלית וצריכת מידע ביקורתית במערכת החינוך.
- 4שיתוף פעולה בין המדינה לגופים אזרחיים המנטרים פעילות עוינת ברשת.
- 5הגברת המודעות הציבורית לבדיקת מקורות המידע לפני שיתוף תכנים ברשתות החברתיות.
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
שאל את הפרק (Chat with Episode)
קבל תשובות מיידיות מתוך תמלול וניתוח ה-AI
שאלות מומלצות בלחיצה אחת:
מתיאור הפרק
דוח מבקר המדינה קובע כי לישראל אין כיום שום מדיניות או גוף ממשלתי שמופקד על התמודדות עם השפעה זרה ופייק ניוז ברשתות החברתיות. הפער הזה מסוכן במיוחד אחרי ארבע שנים סוערות של שסעים פנימיים שיוצרות קרקע פורייה למבצעי השפעה שמנסים לנצל את הקיטוב לטובתם בבחירות הקרובות. עידן רינג מאיגוד האינטרנט הישראלי מסביר איך פועלות רשתות הבוטים האיראניות והרוסיות, איך גורמים ישראלים מהדהדים את המסרים הללו, ומה נדרש כדי להגן על מערכת הבחירות //מגישה: שרון כידון //תחקיר, עריכה והפקה: נסטיה שוסטר, עדן דוידוב וגילעד רוסק Support the show: https://www.ynet.co.il/radio See omnystudio.com/listener for privacy informa
/ עוד פרקים על בינה מלאכותית
- מנועי הכסףגיל שויד: מההשוואה לבועת הדוט.קום, דרך החיים כיו״ר ועד השינוי שהכרחי לילדינוגיל שויד, ממייסדי צ'ק פוינט, רואה ב-AI מהפכה שהשקעות הענק בה עוד לא הוכיחו החזר, אך מעריך שהיא תכפיל את כוחם של עובדים ושל ישראל, בתנאי שמערכת החינוך תתעדכן ושלא יוטל על התוכנה עול רגולציה כבד.
- מנהלי שיווק מצייצים - אבי זיתןפרק 427: אושרת כהן, סמנכ״לית חטיבת לקוחות קבוצת זאפסוכני AI הופכים לטראפיק החדש של האתרים, ועסקים שלא יבנו חוויה שמתאימה להם ייעלמו מעיני הצרכנים.
- הייטק, חרדים ומה שביניהםמהנדסי AI, כדאי שתכירו: זיכרון, מהירות ועלותמהנדס AI שמבין זיכרון, תקשורת בין מעבדים גרפיים וקוונטיזציה יכול להחליט מראש על הארכיטקטורה הנכונה, במקום לגלות בדיעבד שבזבז עשרות אלפי דולרים על אימון או אירוח.
- אנשים ומחשביםS1E445: ראיון עם ניסים בראל, ממייסדי תעשיית האבטחה בישראל, יזם חברתי ומחבר הספר ערך מוסףניסים בראל, שעלה ממרוקו בגיל עשר לצריף במעברה והקים את קומסק, מכר את החזקותיו ב-2014 כדי להעביר הלאה את ההזדמנויות שקיבל, דרך יזמות לנשים, לסטודנטים בפריפריה ולתלמידים מצטיינים.
/ נושאים קשורים
איך נוצר העמוד הזה
1,165 פרקים של הכותרת = 1,165 מאמרים שגוגל מדרג
את התקציר והניתוח בעמוד הזה הפקנו אוטומטית מתוך האודיו של הפרק, בלי שאיש כתב מילה. זה בדיוק מה ש-AuthorityRank עושה לארכיון שלם: כל פרק הופך למאמר עברי איכותי שמדורג בגוגל ומצוטט על ידי ChatGPT ו-Perplexity, ומתפרסם אוטומטית במגזין משלכם.
הארכיון שלכם הוא אודיו מת שמנועי החיפוש לא מוצאים. אנחנו הופכים אותו לנכס שמביא תנועה כל חודש.