/ הפרק במספרים
| פורסם | 17 בינואר 2021 |
|---|---|
| אורך | 2 דק׳ (קצר ב-88% מהממוצע בתוכנית) |
| קטגוריה | היסטוריה |
על מה הפרק?
איך מלחמת העולם הראשונה עיצבה את הקולנוע, דרך ניתוח הסרט האילם 'מטרופוליס' כראי לגרמניה שאחרי המלחמה.
הפרק עוסק בקשר ובהשפעות שבין מלחמת העולם הראשונה לבין הקולנוע, ובמרכזו ניתוח של הסרט האילם 'מטרופוליס' של הבמאי פריץ לאנג (1927), שהופק בידי אריך פומר ונכתב על פי תסריט של אשתו תיאה פון הארבו מ-1926. הדוברת מסבירה כיצד הסרט, המתאר עיר עתידנית ועולם תעשייתי אכזרי הקרוע בין מעמד פועלים מנוצל למעמד עשיר שמעביד אותו בכוח, משקף את מצבה של גרמניה אחרי המלחמה. היא קושרת את עלילת הסרט - ובמיוחד את דמות בנו של מנהיג העיר המנסה להשיג שוויון ואת מריה מנהיגת הפועלים - לאירועים היסטוריים כמו שאיפות ההתרחבות של רוסיה ופרוץ המלחמה סביב התקיפה של סרביה. הפרק מתאים למתעניינים בהיסטוריה, בקולנוע ובניתוח תרבותי, ומראה כיצד יצירה אמנותית אחת מתעדת תקופה שלמה.
/ תובנות מרכזיות
- 'מטרופוליס' (1927) של פריץ לאנג מוצג כראי לחברה הגרמנית שאחרי מלחמת העולם הראשונה - עיר עתידנית שבה רוב התושבים חיים מתחת לקו העוני ועובדים ללא חופש, מול מיעוט עשיר שמעביד אותם באכזריות.
- הדוברת קושרת בין שאיפות ההתרחבות והכוח של רוסיה - מבלי להתחשב במחיר לתושביה ולמדינות סביבה - לבין דמותו של ראש העיר בסרט, השואף לקדם את עירו טכנולוגית בלי להתחשב במחיר שהעובדים משלמים.
- מלחמת העולם הראשונה השפיעה לא רק על תוכן הקולנוע אלא גם על הטכנולוגיה, האידיאולוגיה והאסתטיקה שלו - בקולנוע ההוליוודי, הגרמני, הצרפתי והאנגלי.
- הסרט נטען במשמעות פוליטית: דמות בנו של ראש העיר, המנסה לעזור לפועלים ולהשיג שוויון בין כל תושבי מטרופוליס, מבטאת תקווה לעתיד טוב יותר עבור המעמד המנוצל.
- 'מטרופוליס' מוצג כיצירה שעיצבה מחדש את האופן שבו אנשים ויוצרי קולנוע תופסים את העתיד עד היום.
כיצד ומתי אנחנו באמת שמים לב לקטעים בסרט שמרמזים על מצבה של גרמניה אחרי מלחמת העולם הראשונה?
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
/ שאלות נפוצות על הפרק
- על מה הפרק הזה?
- הפרק עוסק בקשר ובהשפעות שבין מלחמת העולם הראשונה לבין הקולנוע, ובמרכזו ניתוח של הסרט האילם 'מטרופוליס' של הבמאי פריץ לאנג (1927), שהופק בידי אריך פומר ונכתב על פי תסריט של אשתו תיאה פון הארבו מ-1926. הדוברת מסבירה כיצד הסרט, המתאר עיר עתידנית ועולם תעשייתי אכזרי הקרוע בין מעמד פועלים מנוצל למעמד עשיר שמעביד אותו בכוח, משקף את מצבה של גרמניה אחרי המלחמה. היא קושרת את עלילת הסרט - ובמיוחד את דמות בנו של מנהיג העיר המנסה להשיג שוויון ואת מריה מנהיגת הפועלים - לאירועים היסטוריים כמו שאיפות ההתרחבות של רוסיה ופרוץ המלחמה סביב התקיפה של סרביה. הפרק מתאים למתעניינים בהיסטוריה, בקולנוע ובניתוח תרבותי, ומראה כיצד יצירה אמנותית אחת מתעדת תקופה שלמה.
- מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
- 'מטרופוליס' (1927) של פריץ לאנג מוצג כראי לחברה הגרמנית שאחרי מלחמת העולם הראשונה - עיר עתידנית שבה רוב התושבים חיים מתחת לקו העוני ועובדים ללא חופש, מול מיעוט עשיר שמעביד אותם באכזריות. · הדוברת קושרת בין שאיפות ההתרחבות והכוח של רוסיה - מבלי להתחשב במחיר לתושביה ולמדינות סביבה - לבין דמותו של ראש העיר בסרט, השואף לקדם את עירו טכנולוגית בלי להתחשב במחיר שהעובדים משלמים. · מלחמת העולם הראשונה השפיעה לא רק על תוכן הקולנוע אלא גם על הטכנולוגיה, האידיאולוגיה והאסתטיקה שלו - בקולנוע ההוליוודי, הגרמני, הצרפתי והאנגלי. · הסרט נטען במשמעות פוליטית: דמות בנו של ראש העיר, המנסה לעזור לפועלים ולהשיג שוויון בין כל תושבי מטרופוליס, מבטאת תקווה לעתיד טוב יותר עבור המעמד המנוצל. · 'מטרופוליס' מוצג כיצירה שעיצבה מחדש את האופן שבו אנשים ויוצרי קולנוע תופסים את העתיד עד היום.