מסכת חולין דף ע''ה

על מה הפרק?

דיון בדיני פגיעה באיברים פנימיים במהלך השחיטה, מעמד איברים אלו לגבי גויים, ודין שחיטה ללא יציאת דם במסכת חולין.

הגמרא מיישבת את הסתירה בדין פסוקת הגרגרת בקביעה שמשנה לא זזה ממקומה לאחר שרבי עקיבא חזר בו. בהמשך נדון דינו של ריש לקיש לגבי נקב בריאה או בבני מעיים שנוצר בין חיתוך סימן אחד למשנהו. מובאת ברייתא המתירה לישראל ולגוי לאכול מבשר שנחתך מבית השחיטה לפני יציאת הנפש, ומשנה הקובעת שבהמה שנשחטה בלא דם כשרה ואינה מוכשרת לקבל טומאה.

/ תובנות מרכזיות

• הכלל שמשנה לא זזה ממקומה מסביר מדוע נשאר נוסח משנה קדום אף על פי שרבי עקיבא חזר בו מדעתו.
• לפי ריש לקיש, נקב בריאה שנוצר לאחר שחיטת הקנה אינו פוסל את הבהמה כיוון שהריאה תלויה בקנה.
• בשר בהמה שנשחטה ולא יצא ממנה דם כלל אינו מוכשר לקבל טומאה וניתן לאוכלו בלא נטילת ידיים.

ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות