שמעון פרס - מחשבות נוספות
עודכן: מאת צוות פודקאסט·ישראל
/ הפרק במספרים
| פורסם | 7 במאי 2020 |
|---|---|
| אורך | 9 דק׳ (קצר ב-73% מהממוצע בתוכנית) |
| קטגוריה | תרבות וספרות |
על מה הפרק?
ניתוח היסטורי ופוליטי המעמיד את מנחם בגין מול שמעון פרס, ובוחן כיצד זהותם התרבותית והפוליטית עיצבה את יחס הציבור אליהם.
הפרק מנתח את ההבדלים המהותיים בין מנחם בגין לשמעון פרס דרך הפריזמה של זהות יהודית מול ישראלית, ובוחן את הזרות התרבותית ששניהם שידרו. הדוברים דנים בכיצד בגין יצר הזדהות עם הציבור המזרחי והלאומי, בעוד פרס זוהה עם ממסד מפא"י, מה שהוביל להבדלים בדרך קבלתם בציבור ובפוליטיקה. השיחה מעלה תהייה לגבי הקשר הפרדוקסלי בין הקמת התנחלויות לבין היכולת להוביל פשרות מדיניות בעתיד.
/ תובנות מרכזיות
- הציבור הישראלי תפס את בגין כמי שמייצג יהדות לאומית, בעוד פרס נתפס כמי שמייצג יהדות אוניברסלית וקוסמופוליטית.
- הברית הפוליטית בין בגין לציבור המזרחי נבעה מכך ששני הצדדים חשו כ'אחרים' פוליטיים אל מול הממסד של מפא"י.
- לעיתים קרובות, רק מנהיגים שזוהו כפטריוטים או ימנים קיבלו לגיטימציה מהציבור להוביל תהליכי פשרה מדינית.
- הדיון מציע כי יוזמות מדיניות מודרניות נשענות לעיתים על רעיונות דומים לאלו שהציע פרס תחת הכותרת מזרח תיכון חדש.
האם היה פה מפגש בין תרבויות שהסתיים בחיבוק, ומהי התרבות שכל אחד מביא איתו וכיצד היא מתקבלת בציבור הישראלי?
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
/ שאלות נפוצות על הפרק
- מה קרה לשמעון פרס בפתח תקווה בבחירות 1981?
- בשיחה מתואר איך פרס עמד על הבמה בפתח תקווה וחטף מטר של עגבניות מהקהל. הדוברים קוראים לזה מפגש בין תרבויות, בין איש שנואם במליצות ובעברית מפעם לבין אנשים שיוצאים מגדרם מרוב זעם. הם מציינים שבגין הקרין ניחוחות של תרבות מזרח אירופית ונימוס בריטי ובכל זאת התקבל.
- למה לפי הפרק בגין התקבל ופרס נדחה, אף ששניהם הביאו תרבות זרה?
- ההסבר בשיחה הוא שבגין הציע את היהודי, ואחרי 1967 היהודי נעשה אקטואלי בזכות החזרה לאתרים ההיסטוריים והאג׳נדה הלאומית, וב-1977 הוא גזר את הקופון. פרס הציע יהדות קוסמופוליטית וסוציאליסטית יותר, כזו שבאה מבן שמן ומהקיבוץ. בנוסף בגין היה האחר הפוליטי מחוץ לשלטון במשך שלושים וארבעים שנה, וזה יצר הזדהות עם המזרחים שגם הם היו מחוץ למערכת.
- איזו סתירה לכאורה מעלה הפרק לגבי פרס וההתנחלויות?
- הדוברים מזכירים שפרס עצמו הכשיר את אלון מורה כשהיה שר ביטחון בממשלת רבין באמצע שנות ה-70, ואותו אדם הוא זה שהלך רחוק ביותר בנושא חלוקת הארץ עד הסכמי אוסלו. לפי אחד הדוברים זו לא סתירה אלא הכרח, כי רק מי שמזוהה כפטריוט ואוהב מולדת מקבל לגיטימציה לדבר על ויתור.
- האם פרס היה ימני יותר מרבין?
- בפרק נטען שבתקופה מסוימת פרס אכן היה ימני יותר מרבין, משום שרבין רצה לפרק את ההתנחלויות והגדיר אותן כסרטן בגוף האומה. בתקופת אוסלו התהפכו התפקידים ופרס הוא שהוביל את היוזמה. הדוברים מוסיפים שרוב האנשים בכלל לא תופסים את פרס כפטריוט.
- מה הקשר שהפרק מוצא בין תוכנית טראמפ לרעיון המזרח התיכון החדש של פרס?
- אחד הדוברים אומר שגם טראמפ מדבר בסופו של דבר על הקמת מדינה פלסטינית, ולכן הוא מציע את תוכנית פרס בגרסה נוחה יותר לישראל. הוא מזכיר שהמזרח התיכון החדש שפרס הציע הפך בזמנו לאובייקט ללעג, ומסיים בשאלה מי כאן ההוזה ומי הריאליסט.
מתיאור הפרק
יונתן גת, דן ערב ודוד גורביץ' מתכנסים לשיחה נוספת על דמותו המורכבת של המנהיג המנוח. כיצד האיש שסייע למפעל ההתנחלויות הפך לאחד המנהיגים הבולטים שדגלו בחלוקת הארץ? עורך: יונתן גת מגישים: יונתן גת, דוד גורביץ' ודן ערב הביאו לשידור: אבי שמאי, איל שינדלר וצח סלוצקי See omnystudio.com/listener for privacy information.