יחסי ישראל – ארצות הברית, לאן?-אמיר תיבון
עודכן: מאת צוות פודקאסט·ישראל
/ הפרק במספרים
| פורסם | 27 ביוני 2026 |
|---|---|
| אורך | 49 דק׳ |
| הנושא המרכזי | יהדות אמריקה והאנטישמיות אחרי 7 באוקטובר |
| קטגוריה | חדשות ואקטואליה |
על מה הפרק?
דארה הורן טוענת שהעולם אוהב יהודים רק כשהם חסרי כוח או מתים, ושאנטישמיות אינה דעה קדומה אלא שקר מתוכנן שמשרת שאיפה לכוח.
הורן חזתה בספרה עוד לפני 7 באוקטובר את מה שקרה אחר כך - העולם הזדהה עם הקורבנות היהודים, אבל ברגע שישראל ניצחה ההזדהות התאדתה. הפרק מערער על ההנחה שאנטישמיות היא בורות מקרית, וטוען שזו מערכת מאורגנת שמטרתה לדחוק יהודים מהמרחב הציבורי, עם נוסחה קבועה שרק ה'ערך' המאוים בה מתחלף. המתח האמיתי הוא בין הקול האמריקאי האופטימי של המנחה לבין דברי אביו של המנחה, יליד מחנה בלוב, שטען שהעולם לא באמת השתנה - ומסתבר שהוא צדק.
מקור האנטישמיות אינו דעה קדומה אקראית אלא הרעיונות היהודיים עצמם - תרבות אנטי-עריצה ולא-קונפורמיסטית מאז העת העתיקה, שמעצם קיומה מרגיזה עריצים וחברות שתובעות התאמה.
/ תובנות מרכזיות
- יהודים מקובלים בחברה לא-יהודית רק כשהם חסרי כוח - פוליטית או פיזית; אוהבים אותם כשהם מתים.
- אנטישמיות אינה דעה קדומה אלא שקר לצבירת כוח: הטענה תמיד זהה - 'היהודים הורסים את מה שיקר לכם' - ורק הערך המאוים מתחלף.
- הסיסמה 'אנטי-ציונות אינה אנטישמיות' מקורה בבולשביקים ב-1918 ובקמפיין של ה-KGB, שממנו נולדו 'ציונות היא גזענות/קולוניאליזם'.
- יהודים אינם דת אלא 'עם' - קבוצה שבטית עתיקה הניתנת להצטרפות, שקודמת לקטגוריות דת, לאום, אתניות וגזע.
- באמריקה יש הרבה יותר בורות מאשר זדון; את תפקיד החינוך על יהודים מסרו ל-TikTok וחיים עם התוצאות.
- הבחירה היהודית של הצעירים בקמפוסים היא בחירה יקרה של יושרה: עם מי שמשתיק את עצמו יישאר לחיות שארית חייו.
אם כולכם בעד הפלסטינים - איפה הייתם כשאל-ג'ולאני וכוחותיו טבחו פלסטינים בחאלב? למה הקו עובר דווקא בישראל?
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
/ שאלות נפוצות על הפרק
- על מה הפרק הזה?
- הורן חזתה בספרה עוד לפני 7 באוקטובר את מה שקרה אחר כך - העולם הזדהה עם הקורבנות היהודים, אבל ברגע שישראל ניצחה ההזדהות התאדתה. הפרק מערער על ההנחה שאנטישמיות היא בורות מקרית, וטוען שזו מערכת מאורגנת שמטרתה לדחוק יהודים מהמרחב הציבורי, עם נוסחה קבועה שרק ה'ערך' המאוים בה מתחלף. המתח האמיתי הוא בין הקול האמריקאי האופטימי של המנחה לבין דברי אביו של המנחה, יליד מחנה בלוב, שטען שהעולם לא באמת השתנה - ומסתבר שהוא צדק.
- מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
- יהודים מקובלים בחברה לא-יהודית רק כשהם חסרי כוח - פוליטית או פיזית; אוהבים אותם כשהם מתים. · אנטישמיות אינה דעה קדומה אלא שקר לצבירת כוח: הטענה תמיד זהה - 'היהודים הורסים את מה שיקר לכם' - ורק הערך המאוים מתחלף. · הסיסמה 'אנטי-ציונות אינה אנטישמיות' מקורה בבולשביקים ב-1918 ובקמפיין של ה-KGB, שממנו נולדו 'ציונות היא גזענות/קולוניאליזם'. · יהודים אינם דת אלא 'עם' - קבוצה שבטית עתיקה הניתנת להצטרפות, שקודמת לקטגוריות דת, לאום, אתניות וגזע. · באמריקה יש הרבה יותר בורות מאשר זדון; את תפקיד החינוך על יהודים מסרו ל-TikTok וחיים עם התוצאות. · הבחירה היהודית של הצעירים בקמפוסים היא בחירה יקרה של יושרה: עם מי שמשתיק את עצמו יישאר לחיות שארית חייו.
מתיאור הפרק
בפרק מיוחד זה אירחתי את אמיר תיבון. אמיר, עיתונאי וסופר, חבר קיבוץ נחל עוז. עובד בעשור האחרון בעיתון הארץ, לפני זה באתר וואלה ובתכנית עובדה. לשעבר שליח הארץ בוושינגטון וכתב מדיני של העיתון. מחבר הספר "קו התלם" על קיבוץ נחל עוז והשבעה באוקטובר, הספר תורגם לשבע שפות, מכר עשרות-אלפי עותקים בעולם וזכה בפרסים בישראל ובעולם. בפרק אנחנו מדברים על היחסים הדיפלומטים של ישראל עם ארצות הברית, כיצד ניתן לשקם, ומי לדעתו יכול להיות שחקן משמעותי בעולם היהודי האמריקאי.